שטיינמץ עמינח: "סוחרים ברשת? אל תיפלו ברשת"

מוגש מטעם DUN'S 100  

אם צריך להצביע על המגמה הכי בולטת בסקטור הקמעונאי היום, היא שהקניות עוברת מן העולם הפיזי לעולם הוירטואלי. בארה"ב הקניונים הופכים אט-אט לפילים לבנים, ולא רחוק היום שגם בישראל הם ישמשו בעיקר כאנדרטאות לעולם "תמים" יותר, בו אנשים טרחו להגיע לקניון. עם אמזון שהשיקה פעילות בישראל, אסוס שתרחיב את פעילותה בקרוב, קסטרו שהשיקה אתר קניות חדש ודוגמאות נוספות, לכולם ברור שהעתיד נמצא במסחר האלקטרוני. לפי הערכות אגב, בבלאק פריידי האחרון, הקניות המקוונות ברשת (גלובלי) יסתכמו ב-7.4 מיליארד דולרים.

גם הסוחרים הקטנים בישראל הפנימו היטב את המגמה: בשנתיים האחרונות, אנו עדים לגידול משמעותי בפעילות של ישראלים המשקיעים בעסקי המכירות המקוונים, ומוכרים ללקוחות (בעיקר בארה"ב) בפלטפורמות מסחר שונות, כגון אמזון, שופיפיי, Etsy, eBay ואתרים רבים נוספים. מדובר בעסק שקורץ להמון אנשים: הוא מתאים לשילוב כהכנסה צדדית, ובמקרים לא מעטים גם במשרה מלאה. ניתן לעשות זאת מבלי לצאת מהבית כמעט (ולעתים, בכלל לא), ואפילו צעירים בגילאי נוער כבר עוסקים כיום במסחר באינטרנט.

עם זאת, לא מדובר במשחק ילדים. מבחינה מיסויית, יש היבטים מורכבים לעיסוק במסחר מקוון, במידה מסוימת אפילו יותר מפתיחת חנות פיזית בישראל. שוחחנו עם רואי החשבון ממשרד שטיינמץ עמינח, המתמחים במיסוי בינלאומי ובמסחר מקוון, כדי להבין מה כל כך מורכב בעניין.

האם מסחר באינטרנט מורכב יותר ממכירה בחנות?

שטיינמץ עמינח: "מבחינת המס לפחות, כנראה שמדובר בעסק מורכב יותר. במה דברים אמורים? מסחר אלקטרוני, E-commerce, נעשה בדרך כלל עם לקוחות מחו"ל. גם אם נתעלם לרגע מן העובדה שסוחרים רבים, בכלל לא טורחים לדווח כדבעי לרשויות המס על המסחר שהם מבצעים, גם אלו שכן מדווחים, עדיין עשויים להימצא בבעיה: המכירות פעמים רבות נעשות ללקוחות מכל העולם, עם דגש חזק על לקוחות מארה"ב. כאשר מוכרים משהו ללקוח מחו"ל, צריך להיות מודעים למשטר המיסויי באותה מדינה, ולדעת אם יש אמנת מס בין אותה מדינה לבין ישראל. אמנת המס הבילטרלית הזאת בין המדינות, מגדירה את משטר המס שחל על אותה עסקה, ותמיד צריך לדעת לפי אילו כללים יש לשלם את המיסים", אומרים בשטיינמץ עמינח.

גידול משמעותי בפעילות של ישראלים במסחר מקוון". שטיינמץ עמינח צילום: canva

יבוא מוצרים לארה"ב ודרופשיפינג

במשרד רואי החשבון שטיינמץ עמינח ושות' מתמחים בנושא של מיסוי בינ"ל, ומלווים ישראלים רבים אשר מוכרים באופן מקוון ללקוחות בארה"ב. משום כך, הם מדגישים שישראלים רבים אינם מודעים מספיק לנושא המס שחל על העסק המקוון שלהם, בעיקר אלו העוסקים בדרופשיפינג.

מה לגבי ארה"ב?

"כפי שאמרנו, מרבית הישראלים מוכרים ללקוחות בארה"ב, ושם הסיפור לרוב יותר פשוט", אומרים בשטיינמץ עמינח. "עם זאת, לא בכל המצבים: בין ישראל לבין ארה"ב קיימת אמנת מס בילטרלית, שנועדה למנוע תשלום מס כפול. לפי האמנה, העוסק נדרש לשלם מס בהתאם למקום למקום מושבו. אם ישראלי מזמין למשל מוצר מארה"ב או מסין, המוצר נשלח מסין לארה"ב, אך חבות המס תהיה בישראל, אשר במקרה זה הינה מקום מושבו של העוסק.

לעומת זאת, יש ישראלים רבים שמוכרים מוצרים מבלי שהמוצרים בכלל הגיעו אליהם פיזית: הם מקבלים הזמנה לרכישה, ואז הם קונים את המוצר ממוכר אחר, ומשלחים את המוצר מאותו מוכר ללקוח שלהם, מה שמכונה דרופשיפינג (Drop-Shipping). במצב כזה, המכירה נעשתה מהמיקום של המוכר הראשון, ממנו אותו ישראלי פלוני הוציא את השילוח, ואז אופן המיסוי תלוי במשטר המיסוי שחל באותה טריטוריה. אם למשל ישראלי מבצע דרופשיפינג, כאשר הוא משלח מוצר ללקוח בארה"ב ממוכר אחר בארה"ב, אז אפילו שאין בפועל פעילות עסקית בתוך ארה"ב על העסקה, עדיין מכיוון שהמוצרים נמכרו בארה"ב, יש קדימות בחבות המס לרשויות בארה"ב" (אם נותר הפרש בין המס בארה"ב לבין ישראל, כך שהמס בישראל גבוה יותר ביחס לאותה עסקה, אזי ההפרש ישולם במדינת ישראל).

סיכונים משפטיים נלווים לעסקה

"היבט המיסוי הינו רק אחד מכמה היבטים חשובים שצריך לקחת בחשבון כאשר אנו עוסקים במסחר אלקטרוני (E-commerce)" אומרים בשטיינמץ עמינח. "פונים אלינו למשל לקוחות רבים שמשווקים צעצועים באינטרנט ללקוחות אמריקאים. נגיד חלילה שאחד הלקוחות נתן את הצעצוע לבן שלו ונגרם לילד נזק. במצב כזה, המוכר יכול להיות חשוף לתביעה נזיקית (שיכולה להיות מוגשת בישראל גם, למען הסר ספק). ארה"ב היא ארץ התביעות הנזיקיות הבלתי מוגבלות, ואותו מוכר שמכר כמה קשקושים באיביי או אמזון, יכול פתאום ליפול לבור שלא יהיה לו מושג איך הוא הגיע אליו".

"מוטב להקים חברה בארה"ב". שטיינמץ עמינח צילום: canva

"משום כך", אומרים בשטיינמץ עמינח, "יש הצדקות רבות לפתיחת חברה בארה"ב לצורך אותו עסק: כיום העלויות של הקמה ותחזוקה של חברה בארה"ב הן נמוכות. כמו כן, גם אם קיימת חובה להגשת דו"חות מס, אין חובה שהדוחות הללו יהיו מבוקרים על ידי רואה חשבון (בניגוד לישראל למשל), ועל כן עלות הפקתם פחותה משמעותית. בד"כ פותחים חברה כאחת משתי צורות התארגנות רלוונטיות לעניין: האחת היא חברת LLC, מדובר במשהו הדומה לעוסק מורשה בישראל, כלומר חברה שקופה, שהמיסוי בה נעשה בהתאם למדרגות המס ליחיד. עם זאת, בניגוד לעוסק מורשה ישראלי, אותה חברה מאפשרת אחריות מוגבלת, כלומר שאם תהיה תביעה משפטית כנגד המוכר, לא יוכלו לרדת לנכסיו האישיים.

"אפשרות שנייה" אומרים רואי החשבון של שטיינמץ עמינח ושות' "היא הקמת חברת INC, בדומה לחברה בע"מ בישראל. במצב כזה, המיסוי הינו דו-שלבי, כלומר כאשר יש הכנסות ורווחים, קודם כל החברה משלמת מס חברות, ולאחר מכן המוכר משלם מס כאשר מושך כספים (דיבידנדים) מכספי החברה. בהקשר הזה, נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, כחלק מכל מיני הטבות שהמשטר שלו יצר, הוריד את מס החברות מ-35% ל-21% בלבד (בישראל כיום שיעור מס החברות הוא 23%). כלומר, מדובר בירידה דרמטית במיוחד, כאשר גם שיעור המס ליחיד הופחת".

"מכל מקום, כאשר מחליטים למכור באופן מקוון ללקוחות בינלאומיים, מומלץ מאוד להיוועץ עם רואה חשבון שמתמצא במיסוי בינלאומי, שיידע להנחות אותו מתי להקים חברה לצורך העסק בארה"ב, וימליץ לו על סוג ההתארגנות המתאים", אומרים בשטיינמץ עמינח.