אמיר ירון שיחק נגד הציפיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מתחיל להתגלות כשחמטאי מוכשר. לנוכח אי הוודאות בכלכלה הגלובלית, ואף יותר מכך במשק הישראלי, הוא מזיז את הכלים על פני הלוח באופן זהיר. הוא יודע שהמציאות בה הוא פועל מורכבת מאוד, הדילמות רבות, והטעויות יכולות לגבות מחיר כבד. זאת כאשר מעט מאוד כלים עומדים כעת לרשותו.

רוב השוק הימר עד היום בשעה 16:00 שהנגיד יחליט על הפחתה של הריבית ל־0.1%, הרמה הנמוכה אי פעם, אך ירון, יחד עם

חבריו לוועדה המוניטרית, החליט להותיר את הריבית על כנה, ברמה של 0.25% ולהישאר בעמדת המתנה. כמו שאומרים בשחמט, הוא סבר כי עוד מוקדם להקריב את המלכה. אם הוא היה מפחית ריבית לרמה של עשירית האחוז - הוא היה נותר ללא כלי הריבית. ירון אמנם הצהיר לפני כחודשיים כי גם ריבית נומינלית שלילית היא כלי שעומד לרשותו, אך גם הוא יודע שזה כלי מסוכן שלא הופעל מעולם בישראל, ושהתוצאות שלו אינן ידועות מראש.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: עמית שעל

הנגיד אולי אכזב את השוק כאשר בחר שלא להשתמש בריבית, אך מאידך גיסא החליט, מיד אחרי החלטת הריבית, על רכישה מסיבית של דולרים כדי לאזן את שער החליפין של השקל שהתחזק אל מול המטבעות העיקריים, לרבות הדולר, בתגובה להחלטה על הריבית. בכך הוא מאותת לשוק כי עדיין יש בידיו כלים נוספים שהוא מתכוון להשתמש בהם, אך הההתערבות הזאת גרמה לבלבול ולביקורת כלפי ירון מכמה בכירים בשוק ההון.

אז מה המדיניות שמאחורי ההחלטות של ירון לגבי הריבית וההתערבות בשוק המט"ח? ירון מדבר על חלון דינמי של שער חליפין — לא על יעד וגם לא על שער מינימלי אלא על איזשהו טווח - שהוא לא קבוע אלא משתנה יחד עם הנתונים, ההתפתחויות הכלכליות והפוליטיות בישראל ובעולם. היום אחר הצהרים הוא החליט כי השער "יצא מאותו חלון" והתערב, אך זה לא אומר כי השער שבו נסחר הדולר בעת ההתערבות הנוכחית יביא בהכרח להתערבות כזאת גם בעתיד.

לגבי האינפלציה — בבנק ישראל מכירים היטב את הנתונים. האינפלציה השנתית הגיעה באוקטובר לרמה נמוכה מאוד של 0.4% בלבד, הרחק מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1% ל־3%). אינפלציית הליבה - האינפלציה בניכוי מחירי הפירות והירקות ומוצרי האנרגיה התנודתיים — צנחה בחדות בחודשים האחרונים מכ־1% לחצי אחוז בלבד. אך ידוע היטב שבנק ישראל אינו מסתכל רק על האינפלציה אלא גם על הציפיות לאינפלציה. "הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה נותרו יציבות בקרבת הגבול התחתון של היעד", נאמר בהודעת הבנק. ובמילים פשוטות, בבנק ישראל סבורים כי הירידה בסביבה האינפלציונית היא זמנית.

בנק ישראל אינו מוטרד מקצב הצמיחה שהגיעה ברבעון השלישי ל־4.1%, אך חושש מהשפעת אי הוודאות הפוליטית. "הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקרבת הקצב הפוטנציאלי.... עם זאת, נמשכת אי הוודאות במצב הפוליטי, ואם הממשלה תיאלץ לפעול על פי תקציב המשכי זמן ממושך, תהיה לכך השפעה מצמצמת", כלשון ההודעה. אשר לצמיחה, בבנק ישראל מגלים אופטימיות זהירה וסבורים כי באומדנים הבאים, הנתונים הטובים על הצמיחה כולה יסתנכרנו עם נתונים טובים יותר על הצריכה, היצוא וההשקעות. הם גם קצת יותר אופטימיים לגבי המתרחש בכלכלה הגלובלית. זו הסיבה לכך שירון פעל בזירה של שער החליפין. הוא יודע שמדובר במשתנה שפוגע ביצוא בפיגור מסוים והתעקש לפעול לפני שהירידה תתעצם.

בהקשר הזה, ירון יודע שמדיניותו מוגבלת מאוד על ידי שני הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם - האירופי והאמריקאי - אך מההודעה עלה כי "התהליך של העמקת ההרחבה המוניטרית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים הגיע למיצוי בשלב זה".

למרות שהוא הותיר את הריבית על כנה ובכך הרגיע את הרוחות המנוגדות שבתוך הוועדה המוניטרית, ירון שב ומדגיש כי "יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, וכדי שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה".

במילים אחרות, המדיניות הנוכחית של בנק ישראל היא מאוד מרחיבה כבר עתה וכפי שנטען, לא ברור כלל עד כמה הפחתה של 0.15 נקודות אחוז יכולה להשפיע על האינפלציה או לתרום לצמיחה. רוב בכירי הבנק סבורים כי היא לא תתרום הרבה לשני היעדים האלו, אך עלולה לתרום לתוצר לוואי בלתי רצוי בעליל: ניפוח מחירי הנכסים: ניירות ערך ונדל"ן. ירון מודע לכך ולא רוצה להיות חתום על שום בועה שתתפוצץ, אם הסיכונים הרבים שמאיימים על המשק הישראלי יתממשו.