האוצר: אם יימשכו המגמות הנוכחיות בתעסוקת חרדים וערבים - פערי השכר יגדלו

סגירת הפערים בתעסוקה ושכר בין חרדים וערבים לבין יהודים לא חרדים, תביא להגדלת התוצר לנפש בהיקף גדול של 34% עד 2065.

זאת, לעומת שימור המגמות הקיימות שבניגוד לאמונה הרווחת, אינן מובילות לסגירת הפערים. כך עולה משורת תרחישים שערך אגף הכלכלנית הראשית באוצר ומתפרסמים היום (ג') בסקירה השבועית של האגף. 

חרדים בעיר בני ברק צילום: עמית מגל

לפי האוצר: "המגמות שנרשמו בשנים האחרונות אינן מובילות לשיפור משמעותי מבחינת הצמיחה הכלכלית ואי השוויון בהשוואה להקפאת המצב הקיים". לשם המחשה, תוספת של 34% לתוצר לנפש היום היתה מעמידה את ישראל לפני פינלנד וקנדה.

לפי נתוני האוצר, ב-2017 עמד שיעור התעסוקה של גברים יהודים לא חרדים על 88% לעומת 78% אצל גברים ערבים ו-47% בלבד אצל חרדים. השכר הממוצע לגבר יהודי לא חרדי עמד על 15,300 שקל, בעוד גברים חרדים וערבים השתכרו בין 55-56% מסכום זה.

שיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות עמד על 82%, של חרדיות על 74% ושל ערביות על 35% בלבד (מאז עלה ל40%). השכר הממוצע לאישה יהודייה לא חרדית על 9,900 שקלים, של חרדיות על 76% מסכום זה ושל ערביות על 58%.

לפי תחזיות הלמ"ס (התחזית האמצעית) חלקם של החרדים באוכלוסייה צפוי לעלות מ-12% ב-2018 ל-32% ב-2065. חלקם של הערבים צפוי לרדת מ-21% ל-19%. חלקם של החרדים בגילאי העבודה צפוי לעלות פי יותר משלושה, מ-8% היום ל-26%. חלקם של הערבים ירד קלות, מ-24% ל-22%.

השפעה מכרעת על הצמיחה

לכן, לסגירת הפערים בין חרדים וערבים לבין יהודים לא חרדים בשוק התעסוקה צפויה השפעה מכרעת על הצמיחה במשק, התוצר לנפש ועל היקף אי השוויון.

אגף הכלכלנית הראשית באוצר חישב ארבעה תרחישים של מגמות התעסוקה והשכר בישראל. הפער בין תרחיש של סגירה מלאה של הפערים לבין הקפאת המצב הקיים עומד על אחוז מהתמ"ג לנפש לשנה (3.5% צמיחה לשנה לעומת 2.5%) ומצטבר לשליש ממנו עד 2065. על פי תרחיש סגירת הפערים התמ"ג לנפש יגיע ל-282 אלף לשנה (במחירי 2015), בעוד על פי תרחיש הקפאת המצב הקיים ל-212 אלף בלבד.

כאמור, בניגוד למה שמקובל לחשוב, המשך המגמות הנוכחיות במשק לא יביאו ב-2065 לסגירת הפערים, אלא לתוצאות זהות לאלו של הקפאת המצב הקיים (212 אלף). זאת משום שבמקביל לעליית שיעור התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים בשנים האחרונות, הפערים בשכר בינם לבין היהודים הלא חרדים דווקא גדלו.

שירה גרינברג הכלכלנית הראשית משרד האוצר צילום: דוברות האוצר

המשך הפערים בשוק העבודה של חרדים וערבים יוביל גם לגידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות. צפויה פגיעה כפולה במשקי הבית בעשירונים התחתונים, דרך הירידה ברמת החיים הממוצעת והגידול בפערי ההכנסה. מדד ג'יני האומד את אי השוויון עמד ב-2017 על 0.48. בתרחיש של סגירת הפערים הוא ירד ב-2065 ל-0.39. אבל בתרחישי הקפאת המצב או המשך המגמות הוא יינסוק ל-0.51-0.52, כלומר פער משמעותי של 0.12.

מהתרחישים עולה שבחברה הערבית הגורם החשוב ביותר לצמיחה ולשיפור התמ"ג לנפש הוא שכר גברים ולאחר מכן תעסוקת נשים. בחברה החרדית שכר הנשים הוא הגורם בעל פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר לפני תעסוקה ושכר של גברים.

סגירת פערי השכר, על ידי שיפור הפריון או הגדלת היקף שעות העבודה של הערבים והחרדים, חשובה יותר לצמיחה מהגדלת היקף התעסוקה. אבל סגירת הפערים בתעסוקה חשובה יותר לצמצום אי השוויון.

בטווח הקצר והבינוני, הקבוצה שסגירת הפערים שלה תתרום באופן הרב ביותר לצמיחה היא הגברים הערביים ובפער קטן אחריה הנשים הערביות. בטווח הארוך הקבוצה שלה ההשפעה הגבוהה ביותר היא הגברים החרדים.