הנה או-טו-טו באה הרכבת הקלה

היה מרגש לצפות בסופ"ש בסרטוני קרונות הרכבת הקלה נוחתים בנמל חיפה. הרי מה יותר מרגש מהמחשבה שאו־טו־טו ניפרד לשלום מאתרי הבנייה, האבק והפקקים, וכל זאת מתוך קרון רכבת חדש ומפנק? כה מרגש שקל לשכוח כי תחושת האו־טו־טו הזו כבר מוכרת לנו היטב. ההבטחה למערכת הסעת המונים שתיישר קו עם מטרופולונים מערביים מתקדמים מלווה אותנו מאז ההוראה שנתנה ראש הממשלה גולדה מאיר לשר התחבורה שמעון פרס ב־1973. היא נותרה ריקה מתוכן עד תחילת שנות ה־90, אז כבר דובר על 1994 כיעד להתחלת עבודות הבנייה. ובכל זאת, שנות ה־90 הסתיימו והפרויקט עדיין לא זז במילימטר. ב־2010 הממשלה הלאימה את הפרויקט, אך חלפו עוד חמש שנים עד לפיצוץ גשר מעריב — מה שחיזק את התחושה ש"הנה זה קורה". בתווך התקציב התנפח, מסלולי הקווים השתנו ומועדי הפתיחה המשיכו להתרחק. הפער בין יעד הפתיחה המקורי ליעד הנוכחי עומד כבר על 48 שנה, ועד כמה שזה מתסכל זה לא מונע מאתנו לעבור לדום למראה קרון בנמל. בסוף זה יקרה, בסוף תהיה לנו רכבת קלה. עוד לא אבדה תקוותנו.