צמיחה מפתיעה של 4.1% ברבעון השלישי, בזכות רכישת כלי רכב וזינוק בהוצאות הממשלה
עם זאת, ההשקעות והיצוא נחלשו; עפ"י הלמ"ס, ההוצאה לרכישת מכוניות זינקה ברבעון בכ-170%, אחרי צניחה של יותר מ-90% ברבעון הקודם. בנוסף, הוצאות הממשלה במסגרת תקציב המדינה גדלו ב-4% - וגרמו לגירעון לעלות ל-3.8%
נתון מפתיע של הלמ"ס: ההתאוששות ברכישת כלי רכב והזינוק בהוצאות הממשלה סידרו למשק צמיחה בקצב שנתי של 4.1% ברבעון השלישי של 2019, אבל המנועים העיקריים של המשק - השקעות, יצוא וצמיחה שלא כוללת מכוניות - נחלשו מאוד. תחזית משרד האוצר עמדה על צמיחה של 3%-3.1%.
- שוק העבודה מצנן את השמחה מהתאוששות הצריכה והצמיחה
- האוצר: שיעור הצמיחה ברבעון השלישי של 2019 יעמוד על 2.5%-3%
- ההאטה במשק מחריפה: הצמיחה ברבעון השני - 0.6% בלבד
לפי נתונים שפרסמה היום (א') הלמ"ס, התמ"ג (התוצר המקומי הגולמי), עלה כאמור ברבעון השלישי ב- 4.1% (במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות), לאחר צמיחה של 0.8% ברבעון השני וצמיחה של 4.5% ברבעון הראשון של השנה. התמ"ג לנפש התאושש אף הוא ועלה ברבעון השלישי ב-2.1% לאחר ירידה של 0.9% ברבעון השני ועלייה של 2.7% ברבעון הראשון. התמ"ג העסקי צמח ב-5%.
ברבעון השלישי, כמו בשני הרבעונים הקודמים, הנתונים קשורים במרכיב שמשפיע מאוד על הצמיחה: רכישת כלי רכב. סעיף זה משפיע לא רק על הצריכה (המנוע העיקרי של המשק) - אלא גם על ההשקעות במשק (רכישות של רכבים על ידי חברות ליסינג נחשבות כהשקעה).
עפ"י הלמ"ס, העלייה בהוצאה לרכישת כלי רכב לשימוש פרטי זינק ברבעון השלישי ב-169.7% (בחישוב שנתי), אחרי צניחה של 96.2% ברבעון הקודם. נזכיר כי ברבעון הראשון נרשם זינוק חריג ברכישת מכוניות על רקע השינוי שהיה צפוי להיכנס לתוקף באפריל ואמור היה לייקר את כלי הרכב. כתוצאה מכך נרשמה "הקדמה" של רכישות שמסבירה את הזינוק.
אותה קפיצה ברכישת מכוניות גרמה לזינוק חד בצריכה הפרטית של מוצרי בני קיימא לרמה של כ-32%, אך העלייה בצריכה הפרטית כולה היתה מתונה יחסית, בסך ב-2.8% ברבעון השלישי, שפירושה עלייה של 0.8% בלבד בצריכה הפרטית לנפש. ברבעון השני נרשמה ירידה של 2.5% וברבעון הראשון נרשמה עלייה של 3.9% בחישוב שנתי.
הצריכה הפרטית השוטפת לנפש עלתה כאמור ברבעון ב-0.8% בלבד (ההוצאות למזון, שירותים, דיור, דלק ונסיעות לחו"ל), אבל ההוצאה לצריכת מוצרי בני קיימא למחצה לנפש (בעיקר הלבשה והנעלה) דווקא ירדה ב- 9.7%. לגבי שאר מוצרי בני קיימא - ההוצאה לציוד משק הבית ירדה ב-15.1% לאחר עלייה של 3.9% ברבעון הקודם.
ירידה בהשקעות
ההשקעות בנכסים קבועים במשק (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון השלישי בכ-6%, בהמשך לירידה של 5% ברבעון השני. כלומר קצב הירידה בהשקעות הולך וגובר.
לגבי ההשקעה בבנייה שלא למגורים ובעבודות בנייה אחרות גם ירדה ב-7.4% וההשקעה בכלי תחבורה נותרה ללא שינוי.
הגידול שנרשם ברבעון השני בהשקעה בבנייה למגורים נעצר ונותר כמעט ללא שינוי (עלייה של 0.3%), זאת אחרי עלייה נאה של 4% שנרשם ברבעון השני.
יצוא הסחורות והשירותים ללא יהלומים וללא חברות הייטק ירד בכ-4% ברבעון השלישי, דבר שלא קרה זה ארבעה רבעונים. ירידה זו משקפת ירידה של 7.4% ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים). מה שהציל את היצוא מנפילה עמוקה יותר היו השירותים לרבות התיירות שזינקה בכ-16%. סך יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון ב-8.4%, כאשר יצוא חברות ההייטק ירד בצורה ניכרת.
יצוין, כי הצמיחה בסך 4% אינה מוסברת רק מרכישת המכוניות. חלק ממנה גם מוסברת מגידול בסך 4% בצריכה הממשלתית - הוצאות הממשלה, במסגרת תקציב המדינה. אלא שאותו זינוק בהוצאות ההממשלה אינן מכוסות והן על חשבון הדורות הבאים וזו הסיבה שהגירעון התקציבי נכון לרבעון השלישי עמד על כ-3.8% מהתמ"ג, חריגה של כ-1% תוצר (כ-14 מיליארד שקל) מעל תקרת הגירעון המותר בחוק.