ניתוח כלכליסט
הבנקים פותחים חשבון עם מודל קביעות העובדים
הנהלות הבנקים פועלות לסדוק את המודל ששלט בהם עד כה והעניק לעובדים קביעות; בהפועלים המנכ"ל הציע לוועד "מודל היפרדות" שיאפשר פיטורים על אי התאמה; מהלך דומה בלאומי נכשל, אבל במזרחי־טפחות הוא כבר יצא לדרך בצורה מצומצמת
08:1614.11.19
אחד היתרונות המשמעותיים שבעבודה בבנק בישראל, להבדיל ממקומות תעסוקה אחרים, הוא מודל הקביעות. לא מעט שכירים במשק מוכנים לוותר על כמה אחוזים בשכר כדי להיכנס למקום עבודה שמבטיח תעסוקה, אם רוצים, עד הפנסיה, ושאם בכל זאת יבקשו להיפרד מהם לפני כן, הפרידה תצטרך להיות בהסכמה ועם תנאי פרישה מפנקים. את המודל הזה מנסות כעת הנהלות הבנקים הגדולים בישראל לסדוק, מכיוון שהוא מקשה עליהן לטעמן להתייעל ולשפר את התפוקות של העובדים.
קראו עוד בכלכליסט:
- מנכ"ל בנק הפועלים רוצה לקצץ את מודל הקביעות של העובדים
- פרידמן מסמן את עולם התשלומים כתחום מרכזי ומכפיף אותו לחטיבה הבנקאית
- הבנקים מנסים שוב להרחיב את פעילותם בשיווק ביטוחים
המנכ"ל רוצה מכסה שנתית, הוועד מסרב
כאשר דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים נכנס ללשכת המנכ"ל לפני קצת יותר מחודש, שתי משימות מרכזיות עמדו בראש סדר העדיפויות שלו – סגירת פרשת חקירת רשויות המס האמריקאיות נגד הבנק וחתימה על הסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים רטרואקטיבית החל מתחילת 2018. התפתחויות אם ישנן בחקירת האמריקאים יתגלו רק בדו"חות הכספיים שהבנק יפרסם בסוף החודש. אולם בכל הקשור להסכם מול העובדים, אתמול נודע כי קוטלר הניח על שולחן המשא ומתן פצצה שעלולה להציב טריז במערכת היחסים ההרמונית שניהל הוועד מול ההנהלה בעשור האחרון.
מימין: מנכ"ל הפועלים דב קוטלר, מנכ"ל לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל מזרחי־טפחות אלדד פרשר צילומים: גדי דגון, כפיר סיון, עמית שעל בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין קוטלר לנציגי הוועד בראשות היו"ר הטרי שלו, רוני גרפונקל, כשבתומה העריכו בוועד כי לא יאוחר מעד סוף החודש הקרוב התמונה תתבהר ביחס ליכולת להגיע להסכמות עם קוטלר או שהוועד יסלים את המצב ויכריז על סכסוך עבודה. הוועד כבר התריע לפני כמה חודשים כי הוא עלול לפתוח בסכסוך עבודה אם המשא ומתן לא יואץ לשביעות רצונו. באותה הפגישה, כך מתברר, הציע קוטלר לראשונה לוועד מנגנון חדש שאותו הגדיר כ"מנגנון היפרדות" הפוגע במודל הקביעות הרווח במערכת הבנקאית שבה לא ניתן לפטר עובדים עם ותק של שנתיים, אלא בנסיבות מאוד קיצוניות.
קוטלר הציע כי להנהלה תהיה מכסה שנתית של עובדים שההנהלה תוכל לפטר כאשר לוועד תהיה סמכות להטיל וטו על שיעור מסוים מהעובדים הללו. אלא שהוועד הבהיר מיידית כי הוא מתנגד נחרצות למהלך והוא רואה בו כמנגנון שמנסה לבטל את מנגנון הקביעות. קוטלר מצידו מסר בתגובה רשמית כי הוא מאמין במוסד הקביעות אך כי הוא בוחן "היפרדות מצומצמת מעובדים ספציפיים בשל אי התאמה".
במערכת הבנקאית בכללותה מנסות ההנהלות לצמצם את מוסד הקביעות הפוגע לא רק בגמישות של פיטורי עובדים והתייעלות אלא גם במנגנון התמריצים של העובדים. בסביבת המערכת הבנקאית אמרו אתמול כי "יצירת מנגנון של פיטורי עובדים על רקע אי התאמה פחות מתייחס לכמות העובדים שתפוטר אלא לגרום לעובדים להבין שמי מהם עלול לאבד את מקום עבודתו ובכך למנוע את התופעה הרווחת בארגונים עם מנגנון קביעות של תפוקה נמוכה, מתוך ידיעה שאין למעסיק שום יכולת לפטר".
בעל תרומה נמוכה במשך שלוש שנים
ואמנם בבנק מזרחי־טפחות כבר קיים מנגנון כזה בהסכם הקיבוצי, אם כי במתכונת מצומצמת. במסגרת ההסכם הקיבוצי בבנק נקבע כי להנהלה יש יכולת לפטר במהלך תקופת ההסכם (5 שנים עד 2022) עד 50 עובדים בשל אי התאמה. לפי המנגנון, עובד שיוגדר על ידי שני ממונים עליו כבעל תרומה נמוכה במשך שלוש שנים לפחות במסגרת ההערכות השנתיות שלו, ניתן יהיה לפטרו בתום התקופה. המנגנון כולל גם מנגנון וטו של הוועד כאשר הבנק יביא לידיעת הוועד את רשימת העובדים שהוגדרו כבעלי תרומה נמוכה שנתיים ברציפות. ככל שהוועד יבקש, ההנהלה תנסה למצוא לעובדים הללו הזדמנות לעבור ליחידה אחרת במידת האפשר ורק אם לאחר שנה הוגדר שוב כבעל תרומה נמוכה ניתן יהיה לפטרו.
מימין: יו"ר ועד עובדי הפועלים רוני גרפונקל ויו"ר הוועד בלאומי מירי רובינו
לוועד תהיה סמכות לבקש להסיר מרשימת בעלי התפוקה הנמוכה כ־10% (קרי עד 5 עובדים). 50% מהעובדים המפוטרים יהיו זכאים לפיצויים מוגדלים במסגרת תוכנית פרישה מרצון. מודל זה מצומצם מאוד למול מצבת העובדים של הבנק המונה כ־5,000 עובדים אך עדיין יש בו מן המסר שנועד לרתום עובדים לשפר את תפוקתם, שלא קיים היום ביתר הבנקים.
לכלכליסט נודע כי במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הנהלת בנק לאומי בראשות רקפת רוסק עמינח לבין ועד העובדים ונחתם לפני כמה חודשים לפני עזיבתה של רוסק עמינח, ניסתה ההנהלה לייצר מודל היפרדות כזה אך הוועד סירב לו נחרצות. בתמורה קיבלה ההנהלה הסכמה למנגנון ייחודי חדש שבמסגרתו במהלך תקופת ההסכם תוכל ההנהלה לגייס 450 עובדים בתחום הטכנולוגי ללא קביעות וללא מנגנון טייס אוטומטי (שכר עולה מידי שנה). מדובר היה בסדק נוסף במנגנון הקביעות שנועד לאפשר לבנק גמישות בגיוס עובדים, בדגש על עובדים טכנולוגיים שיש עליהם תחרות בשוק העבודה ולכן נדרש לשלם להם משכורות גבוהות יותר. לבנק קשה מאוד לגייס עובדים טכנולוגיים ולשלם להם שכר גבוה שגם יהיה כפוף לעליות שכר שנתיות ולקושי בפיטורים בעת הצורך. כעת גם קוטלר רוצה לסדוק את מנגנון הקביעות אך הוועד בשלב זה מתנגד לכך נחרצות.
בדרך לצמצומים בשנים הקרובות
המערכת הבנקאית חייבת לעבור בשנים הקרובות מהפכה של ממש כדי להתאים את עצמה למציאות המשתנה. בימים אלה שוקד איש העסקים מריוס נכט והצוות שלו על הקמת בנק דיגיטלי חדש שנמצא ביישורת האחרונה של קבלת רישיון מבנק ישראל. במקביל, ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק, גוגל ואמזון נכנסות לתחום הפיננסים כשרק השבוע השיקה פייסבוק שירות תשלומים חדש. המודלים הרזים מתבלטים מול הסרבול של מאות הסניפים שמחזיקים הבנקים הגדולים על אלפי העובדים שלהם. לפי הערכות של בכירים במערכת הבנקאית, בתוך חמש שנים מספר העובדים בכל סניף יצטמצם מ־10 בממוצע ל־2 עובדים בלבד שיעניקו שירותי ייעוץ וליווי מקצועיים כאשר כל שירותי הקופה יעלמו ויעברו לדיגיטל.
בבנקים אמנם מבצעים תהליכי הסבת עובדים למקצועות רלוונטיים, במיוחד לתחומי ניתוח המידע, אחד התחומים החמים היום במערכת הבנקאית, אך ברור שהמערכת הבנקאית תידרש להיפרד מעוד כ־30% מכוח העבודה שלה בשנים הקרובות. כדי לעשות זאת היא חייבת לשמור על גמישות, ולכן לתוכן הסכמי העבודה של הבנקים חשיבות מכרעת.
מבנק הפועלים נמסר: "מנכ"ל הפועלים מאמין במוסד הקביעות של הבנק ומשכך, מעולם לא דובר על ביטולו. כחלק מתהליכי ההתייעלות והפרישה מרצון אנו בוחנים גם היפרדות מצומצמת מעובדים ספציפיים בשל אי התאמה. צר לנו על ההדלפה המגמתית שכוונתה לפגוע באמון שבין השותפים למו"מ, ולא ננהל מו"מ באמצעות התקשורת".
