שאול מרידור: "לא היה 'אירוע' בסדר הגודל של הגירעון בשנים האחרונות"; שי באב"ד: "לא קטסטרופה"
הממונה על התקציבים העריך בוועדת הכספים כי הגירעון עומד על 25-30 מיליארד שקל וטען כי מדובר ב"אירוע מורכב"; עוד טען כי בחירות יעלו 3.3 מיליארד שקל; מנכ"ל האוצר שי באב"ד: "אין משבר כלכלי"
משרד האוצר נמנע מלהעביר 10% מעודפי התקציב המחויבים של 2018 בסך 1.3 מיליארד מחשש לחריגה מתקרת ההוצאה. הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור חשף היום (ב') בוועדת הכספים כי במקרה הצורך ייזום האוצר החלטת ממשלה להימנע מלהעביר כספים אלה, למרות שמדובר בכספים שהמשרדים התחייבו להם. מרידור דיבר בישיבה של ועדת הכספים בנושא הגירעון התקציבי.
- הגירעון השנתי באוקטובר נותר גבוה מאוד - 3.7% מהתמ"ג
- כחלון: "יש פלונטר חסר תקדים ואני לא יודע איך יוצאים ממנו"
- גפני סירב לדרישה לעכב העברות תקציביות עד קיום דיון בגירעון
מרידור נתן אולי לראשונה לאחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בשיח הציבורי - עלות מערכת בחירות. הוא העריך את העלות לתקציב ב-800-700 מיליון שקל והעלות למשק בעוד 2.5 מיליארד שקל.
הבדלים בהערכות התגלו בישיבה בין מרידור למנכ"ל האוצר שי באב"ד. באב"ד האריך שנסיים את השנה עם גירעון של בין 3.6% ל-3.8%. מרידור דיבר על בין 3.6% ל-3.9%.
באב"ד אמר שהגירעון בתקציב "אינו קטסטרופה ואינן מהווה משבר כלכלי. אנחנו לא מזהים בעיית מקרו שהמשק נכנס להאטה". מרידור אמר כי "אנחנו רואים הרבה מאוד סימנים שמטרידים אותנו כמו מלחמת הסחר". גם הוא הסכים ש"אי אפשר להגדיר את זה כהאטה, אבל המצב פחות טוב ממה שחשבנו".
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בדיון בוועדת הכספים הבוקר | צילום: ערוץ כנסת |
באב"ד העריך את גובה החור התקציבי ב-12-10 מיליארד שקל לפני הסכמים קואליציוניים ואמר: "עשינו דברים יותר משמעותיים מלכסות גירעון של 12-10 מיליארד שקל. הממשלה הבאה תצטרך להחליט על סדרי עדיפויות".
מרידור העריך את גובה הגירעון שיש לכסות ב-30-25 מיליארד שקל כולל הסכמים קואליציוניים, גידול טבעי והוצאות נוספות דוגמת הסכם הנכים. הוא טען שמדובר ב"אירוע יותר מורכב", דוגמת התוכניות הכלכליות של 2003 ,2009 ו-2013 . "לא היה אירוע כזה בשנים האחרונות", ציין. הוא הדגיש שחיוני מאוד שהבעיות יפתרו ברמת בסיס התקציב באופן קבוע.
באב"ד הסביר, שב-2019 המערכת משותקת בגלל העדר ממשלה ולכן בלתי אפשרי להתכנס למסגרות הפיסקליות. לדבריו, עכשיו 2019 היא כבר "שנה אבודה". באב"ד הוסיף: "אף אחד לא צפה שתי מערכות בחירות ואולי שלישית מה שמשתק עבודת הממשלה ומשתק היכולת שלנו לאזן ולהחזיר כלכלת ישראל למסגרת הפיסקליות".
מרידור ציין שיחס החוב תוצר התחיל לעלות ב-2018 וממשיך לעלות ב-2019. לדבריו העולם עוקב אחרי המגמה ו"שינוי המגמה מטריד". חשוב להראות לעולם שהשנה האחרונה לא מייצגת וממשלות ישראל ימשיכו להיות אחראיות".
יו"ר סיעת כחול לבן, ח"כ אבי ניסנקורן, שאל האם תחזית ההכנסות לשנת 2019 הושפעה מלחצים פוליטיים. מרידור ענה: "הוויכוח המקצועי היה אם התחזית גובהה מספיק".
ח"כ מיקי לוי (כחול לבן) אמר לקראת הדיון ש"הבור התקציבי העצום הוא תוצאה ישירה של חלוקת כספים קואליציוניים בזבזניים על חשבון הציבור. נתניהו וכחלון ניסו להסתיר את הבולען התקציבי".
בתוך כך, סגן שר אוצר איציק כהן (ש"ס) אמר בכנס המסים השנתי של איגוד החברות הציבוריות
כי "חוסר היציבות השלטוני עלול להביא להורדת הדירוגים של התקציב. אנחנו בכאוס, אבל אסור בשום פנים ואופן להעלות מסים. התמודדנו אם גירעונות גבוהים יותר, וזה בהחלט ניתן לטיפול, באמצעות התייעלות, אבל בשביל זה צריך ממשלה".