שיעור הסטודנטיות הנמוך ביותר למדעי המחשב ‑ בטכניון

שיעור הסטודנטיות הנמוך ביותר למדעי המחשב בתואר ראשון בין אוניברסיטאות המחקר הוא בטכניון ובאוניברסיטת אריאל - 29%. כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שהגיעו לידי "כלכליסט".

השיעור הנמוך ביותר של סטודנטיות במכללות הוא במכון האקדמי חולון ובמרכז הטכנולוגי רופין - 22%. המוסד שבו שיעור הנשים הנמוך ביותר בין כל במוסדות להשכלה גבוהה הוא האוניברסיטה הפתוחה עם 20%.

מנתוני המל"ג שפורסמו בתחילת שנת הלימודים האקדמית עולה כי מאז תחילת העשור (2010) יותר מהוכפל מספרן של הסטודנטיות לתואר ראשון בלימודי מדעי המחשב מ־2,700 סטודנטיות בשנת 2010 ל־5,800 סטודנטיות ב־2019. אלא שבמקביל נרשמה עלייה משמעותית גם במספר הסטודנטים הגברים ולכן העלייה בשיעור הנשים נמוכה בהרבה, מ־28% ב־2010 ל־33% ב־2019. זאת בעוד שברוב החוגים האחרים (לא כולל הנדסה) לנשים יש רוב ברור.

המוסדות שבהם אחוז הנשים הגבוה ביותר במדעי המחשב בתואר ראשון הם מכללת אורט בראודה בכרמיאל עם 50% ומכון לב הדתי בירושלים (49%). סביר להניח שלאחוזים הגבוהים של מכון לב תורם מספר משמעותי של נשים חרדיות. בין האוניברסיטאות מוליכה אוניברסיטת חיפה עם 45% והיא היחידה שעוברת את ה־40%.

המוסד שבו שיעור הנשים הנמוך ביותר הוא האוניברסיטה הפתוחה (20%). סביר להניח שתורם לכך גיל הסטודנטים הגבוה יחסית שלומדים במוסד, כלומר מחזורים שבהם הרתיעה של נשים ממקצועות מתמטיים גדולה יותר.

עם זאת, בטכניון נרשמה מאז תחילת העשור עלייה משמעותית של 6 נקודת האחוז מ־23% ל־29% (נקודות האחוז - אחוזים מכלל הקבוצה, במקרה זה כלל הסטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב בטכניון). את העלייה הגדולה ביותר של 18 נקודות אחוז רשמה מכללת הדסה בירושלים שהגיעה ל־39%. אחריה אורט בראודה שעלתה ב־15 נקודות אחוז.

רבע מעובדי ההייטק הן נשים

המצב שבו רק אחת מכל שלושה סטודנטים למדעי המחשב היא אישה קיים גם באוניברסיטאות וגם במכללות. אך בעוד שהאוניברסיטאות השתפרו רק בשתי נקודות האחוז מראשית העשור (מ־31% ל־33%), שיעור הנשים במכללות זינק כמעט בחצי מ־23% ל־33%.

בישראל מחסור קשה של 15 אלף עובדי תכנות אבל על פי נתוני האוצר רק כרבע מעובדי ההייטק הן נשים. בפועל המצב גרוע בהרבה משום שרק 36% מהנשים בהייטק עובדות במקצועות התכנות שבהם השכר הגבוה, לעומת 56% מהגברים.

כלומר, מדובר בפוטנציאל מבוזבז של כוח אדם שהיעדר הניצול שלו פוגע בפריון העבודה וביכולת הצמיחה של המשק. מכיוון שבמקצועות ההייטק השכר גבוה בהרבה יחסית למשק, העובדה שנשים נרתעות מהם מעמיקה את פערי השכר המגדריים במשק.

יש מספר סיבות לייצוג הנמוך של נשים במקצועות ההייטק, ביניהן הנורמה החברתית לפיה מקצועות מתמטיים הם גבריים, הסביבה הגברית שנוצרה בעולם ההייטק ושעות העבודה התובעניות שמקשות על אימהות.

פרופ' יפה זילברשץ צילום: צביקה טישלר

יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג פרופ' יפה זילברשץ, אמרה שלמרות הכפלת מספרן הסטודנטיות למדעי המחשב "שיעורן עדיין נמוך משמעותית מהגברים. כפי שהאקדמיה הגיעה לשוויון מגדרי ברפואה ומשפטים, אנו נחושים להצליח גם בתחומי ההייטק, בין היתר בעזרת תמריצים גדולים למוסדות".

מתאמצים לעודד נשים

מהטכניון נמסר בתגובה: "אנו פועלים כל הזמן לחשוף את הפקולטה למדעי המחשב לכמה שיותר קהלים, כולל ביקורים של חברי סגל שלנו בבתי ספר וביקורים של תלמידות מצטיינות במתמטיקה ובמדעים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. כמו כן, נערכים כנסים מיוחדים לעידוד מטרה זו".

מאוניברסיטת אריאל נמסר ש"אנו מברכים על מגמת העלייה במספר הסטודנטיות ללימודי מדעי המחשב הן במסלול לתואר ראשון והן בלימודים מתקדמים ודוקטורט".

באוניברסיטה הפתוחה אומרים ש"אנו עושים מאמץ להגדיל את שיעור הנשים במדעי המחשב ובחמש השנים האחרונות ישנה עלייה מצטברת של 5%".

ממכללת רופין נמסר שזהו חוג חדש בשנתו השנייה שמוקדם לבדוק אותו. יועצת נשיא המכון הטכנולוגי חולון להוגנות מגדרית עו"ד אורנה קופלוביץ, מסרה ש"המוסד פיתח תוכנית ארוכת טווח 'בנות לומדות תכנות', שנועדה להתמודד עם החשש שיש לבנות צעירות ממקצועות התכנות. במסגרת התוכנית, הסטודנטיות שלנו מכשירות תיכוניסטיות, שמכשירות תלמידות יסודי".