דעה
מי יבנה את 2.5 מיליון הדירות שהמדינה צריכה?
בישראל חסרים כיום כ-5,000 מהנדסים אזרחיים, שתפקידם לתכנן ולנהל את תחום הביצוע וטכנולוגיות הבנייה, ולפקח על תחומים משיקים רבים; מה הממשלה יכולה לעשות?
אחד האתגרים העומדים לפתחה של הממשלה הבאה, לכשתקום, הוא הצורך הבהול בהקמת כ-2.5 מיליון דירות בשני העשורים הקרובים, אשר ייתנו מענה להכפלה הצפויה באוכלוסיית המדינה.
- מהנדסים יחויבו לעבור קורס בעלות של אלפי שקלים כתנאי לעבודה עם משרד הבינוי
- לא רק פועלי בניין: מהנדסים ואדריכלים בכירים יקבלו רשיונות עבודה בישראל
- 40% מהחברות לא מגייסות ג'וניורים – לבוגרי הנדסה חסרי ניסיון קשה מאוד למצוא עבודה
אל 2.5 מיליון הדירות האלה תצטרך להתווסף השקעה של מאות מיליארדים בשיפור תשתיות הכבישים, החשמל, המים ועוד. גם אם הממשלה שתכנס תצליח לאשר תכנית חירום לאומית לתשתיות שתיתן מענה באופן מיידי לאתגרים הללו, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להוציאה לפועל. אין, פשוט אין, מספיק מהנדסים שיעשו זאת.
מהנדס אזרחי. אילוסטרציה צילום: Shutterstock
בישראל חסרים כיום כ-5,000 מהנדסים אזרחיים, שתפקידם לתכנן ולנהל את תחום הביצוע וטכנולוגיות הבנייה, וכמובן לפקח על תחומים משיקים רבים: איך ייבנו אלפי בניינים ללא מהנדסי בטיחות אש, מהנדסי מים, ביוב וניקוז, מתכנני מיזוג אוויר, מתכנני מעליות, מתכנני מינהור ועוד.
כשמוסיפים למשוואה את הקמת מכוני הבקרה החדשים אשר דורשים תשומות כוח אדם גדולות, ואת נושא הבטיחות הקריטי באתרי הבנייה שהוא תחום בפני בעצמו ודורש יועצים ומפקחים שיסייעו לצמצם את התאונות הרבות מספור בענף – מבינים את עומק הבעיה.
החוסר נוצר בעשור האחרון
החוסר המשווע במהנדסים אזרחיים נוצר לפחות ב-10 השנים האחרונות והוא תוצאה של העדר יד מכוונת בכל הקשור ללימודי ההנדסה, וחוסר במדיניות אשר מנטרת את הצרכים העתידיים מול מספר בוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה.
הממשלה יכולה לפעול לצמצום הפער במספר דרכים, אותן נציג בין היתר במסגרת הכנס השנתי שעורך איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות בחודש נובמבר: ראשית, עליה להתמקד בתחום החינוך וההכשרה, למשל על ידי מיקוד המל"ג בהגדלה מכוונת של מספר הסטודנטים, הכשרת מהנדסים לענפי הבנייה והתשתיות מתחומים משיקים כמו הנדסת מכונות, יצירת מסלול לימודים שיאפשר השלמת לימוד להנדסאים, שיתופי פעולה עם האקדמיה ועם גופי ידע בחו"ל , תמרוץ השבת מהנדסים אשר פרשו לגמלאות ורעיונות נוספים.
נושא נוסף, מהותי ביותר, נוגע להסדרת מעמדו של המהנדס. כיום, ובניגוד גמור להמלצות דו"ח ועדת זיילר הנוגעות לאסון ורסאי אשר אומצו על ידי הממשלה, לא הוסדרו ייחודי הפעולות של רוב המהנדסים האזרחיים. אי הסדרה זו פוגעת קשות במהנדסים ובמקצועות ההנדסה האזרחית ומאפשרת כניסה לא מבוקרת של פעילים אחרים בענף, חסרי השכלה רלוונטית לעבודתם.
פתרון נוסף לבעיית המחסור מצוי בתחומים של רגולציה ותנאי סף במכרזים של המדינה. המדינה, באמצעות זרועות הביצוע שלה, מפרסמת מכרזים בהם כל חברה ממשלתית - ציבורית מגדירה באופן שונה הן את תנאי המכרז, הן את תנאי הסף במכרזים והן את מגבלות הקשרים בין מנהלי הפרויקט למתכננים ולמבצעים. הסדרת הרגולציה הנוגעת למכרזים אלה, תקטין את אי הודאות שלהם, את הטעויות הנלוות לכך ותאפשר גם כניסת מהנדסים צעירים לתחומים שהיו חסומים בפניהם.
דרך נוספת להגדיל את היצע המהדסים תהיה מתן תמריצים כלכליים ואחרים להחזרת מהנדסים אשר יצאו לגמלאות אל מעגל העבודה, גם אם באופן חלקי, או יצירת מסלולים מקוצרים להכשרה של הנדסאים או מהנדסים מדיסציפלינות אחרות, שיאפשרו להם לעסוק התחום ההנדסה האזרחית.
המחסור הקיים במהנדסים אזרחיים יוצר כבר כיום בעיות הפוגמות ביכולות הענף ובתפוקות שלו הן בשלבי התכנון והן בביצוע עצמו, ומחסור זה רק ילך ויעמיק ככל שדרישות המשק יגדלו. מכאן שמתחייבת פעולה מתואמת ונמרצת של כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, הרגולטורים השונים, המל"ג ומוסדות האקדמיה הרלוונטיים, וכן של הגופים הענפיים (התאחדות בוני הארץ ואיגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות).
את חלק מהצעדים המוצעים ניתן לבצע באופן מיידי ולראות את התוצאות כבר מחר בבוקר, וחלק יורגש באופן הדרגתי, אך כך או כך נדרשת לקיחת אחריות מצד מקבלי ההחלטות: התמהמהות בביצוע הצעדים הללו תסכן את מימוש התוכניות הגדולות לצמיחה של הענף ולמעשה, של כולנו.
