חברת מוצרי הברזל חבמ"ל: מאבק בין כונסי הנכסים של 4 בנקים הסתיים בניצחון דיסקונט

מאבק על מכירת קרקע שהתנהל בין ארבעה בנקים ועורכי הדין שמונו בשמם ככונסי נכסים של חברת מוצרי הברזל חבמ"ל, הוליד לבסוף ניצחון של בנק דיסקונט באמצעות עו"ד עדינה וויל שמונתה כונסת נכסים מטעמו.

מדובר בנכס שקשור בעקיפין לחברת חבמ"ל – חברת מוצרי הברזל מהגדולות בישראל, שנקלעה לחובות בסך 193 מיליון שקל ומונו לה בחודש יוני שלושה כונסי נכסים, עמית פינס, עמית לדרמן ואמיר פלמר השלושה מונו לבקשת שלושה בנקים שהם נושים מובטחים (מזרחי טפחות, מרכנתיל דיסקונט ובנק הפועלים).

במקביל למינוי הכונסים מונה עו"ד יוסי בנקל כמנהל מיוחד, בשל בקשת הפירוק שהוגשה. באותו חודש מונתה עו"ד עדינה וויל על ידי לשכת ההוצאה לפועל בקריות, מטעם בנק דיסקונט וזאת לצורך מימוש קרקע במפרץ חיפה שמצויה בבעלות חברה אחות של חבמל, חברת אלש.

עו"ד עדינה וויל

עו"ד עמית לדרמן

מאחר שכלל הכנסים שבכינוס כולל הקרקע במפרץ חיפה שירתו את מפעל המתכת של חבמ"ל, דיברו בינהם ארבעת הכונסים וסיכמו על מנגנון שיתוף פעולה בכל הנוגע למימוש הנכסים למשך פרק זמן של 45 יום. במסגרת זו הוסכם, וההסכמה אף קיבלה אישור של ביהמ"ש, לפעול בשיתוף פעולה למכור את נכסי חבמ"ל כמכלול לרוכש אחד, מה שיגדיל את התמורה הכוללת שתשולם בגין הכנסים לעומת מכירה של הנכסים במקטעים נפרדים.

אלא שבסופו של דבר חלפו 45 הימים ולמרות שארבעת עורכי הדין אכן פעלו במשותף בכל הנוגע לפרסום הנכסים, הם לא הצליחו למצוא רוכש. עו"ד וייל הכונסת כאמור מטעם בנק דיסקונט הצליחה למצוא רוכש לקרקע בתמורה ל-8.2 מיליון שקל, סכום גבוה משמעותית מהערכת שמאי שניתנה בתחילה ולכן היא ביקשה לאשר את המכירה לחברת אביוד נכסים.

אלא שאז הודיעו לפתע שלושת הכונסים שהם מתנגדים לכך שהקרקע תמכר לחברת אביוד נכסים שכן לטענתם הם ניהלו מו"מ עם פלדמן למכירת נכסי המקרקעין של חבמ"ל, חבמ"ל נכסים ואלש. וייל סירבה להמתין והגישה בקשה להוצאה לפועל לאשר את המכר.

שלושת הכונסים פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שמינה אותם וביקשו לעצור את המכירה בהוצאה לפועל. הם טענו כי ברשותם הצעה של חברת פלדמן לרכוש את כלל הנכסים כמקשה אחת תמורת 22 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה 8.5 מיליון שקל הם עבור הקרקע במפרץ חיפה, כלומר 300 אלף שקל יותר מהסכום אותו מוכן לשלם הקונה של עו"ד וייל.

השופט ברנר הורה על צו ארעי שעיכב את הליכי המכר עד לקבלת החלטה וקיים דיון בו שטחו כל המעורבים את טענותיהם בהרחבה. דיון זה התקיים אתמול וכבר היום בצהריים מסר ברנר את ההחלטה בה אישר לוויל למכור את הכנס לרוכש שלה ודחה את בקשת שלושת הכונסים.

ברנר כותב בהחלטתו כי טיעונם המרכזי של שלושת הכונסים הוא שוייל אינה רשאית להתנער מהתחייבותה לשתף עמם פעולה לשם השאת התמורה ממכירת הנכסים וכי ניתנה הסכמתה של הכונסת להארכת מועד בן 45 ימים. לטענתם האינטרס של נושי החברות גובר על האינטרס של אביוד והצעתם היא עסקה כוללת, אשר אם לבסוף לא תצא לפועל מאחר שפלדמן תיסוג מהעסקה כי לא תוכל לרכוש את הקרקע בחיפה, יוסב נזק כבד לנושיה של חבמ"ל.

מנגד וייל התנגדה מכל וכל לביטול זכייתה של אביוד וטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות להתערב במימוש הנכס של אלש, עניין המסור לסמכותה של לשכת ההוצאה לפועל. עוד טענה כי פרק הזמן בו הסכימה לשיתוף פעולה הסתיים והיא החליטה שאין מקום לעיכוב נוסף במימוש זכויותיו של בנק דיסקונט בנכס.

השופט ברנר כתב כי לאחר שנתן דעתו לטיעוני הצדדים ועיין במסמכים הרבים שצורפו לכתבי הטענות, בא לכלל מסקנה כי הדין הוא עם הכונסת. חרף הניסיון המובן של הכונסים להציג את המחלוקת ואת פתרונה כנגזרים מדיני חדלות הפרעון הרי שהלכה למעשה מדובר בסכסוך שכל כולו נעוץ בדיני החוזים ובאופן שבו יש לפרש את החוזה שנכרת בין בעלי הדין. "לא למותר יהיה להעיר כי העיקרון לפיו יש לכבד חוזים חל גם על כונסי נכסים".

ברנר הוסיף כי אין חולק שהמבקשים לא מונו ככונסים ביחס לנכסים של אלש והנושים המובטחים שביקשו את מינויים אינם נושים של חברה זו. על כן אין להם כל סמכות לפעול בנוגע לנכסיה של אלש. יחד עם זאת הם הגיעו להסדר עם הכונסת שהיא לבדה בעלת הסמכות לממש את נכסי אלש בדבר שיתוף פעולה לפרק זמן מוגבל של 45 יום. מכוחו של הסדר זה בלבד המבקשים רכשו לעצמם מעמד לבוא בדרישות וטענות בנוגע לנכס.

לאור העובדה שמדובר לפי השופט בהסכמה חוזית הוא פסק כי מדובר בהסכמה ברורה לחלוטין ושהוגבלה מראש לפרק זמן של 45 יום בלבד, וכך אף נכתב במבוא להסכם שאושר על ידי בית המשפט. ברנר כתב כי אין חולק על כך שחוזים יש לקיים בתום לב, ולא ניתן ליצור חיובים חוזיים יש מאין, כאשר החוזה כולל 'תאריך תפוגה' לא ניתן לכפות על הצד שכנגד הסכמה להארכת מועד התפוגה בשמו של עיקרון תום הלב.

בשולי הדברים כתב השופט ברנר כי לא מצא לנכון להורות על עריכת התמחרות בין כתלי בית המשפט כפי שהציע מנהלה המיוחד של חבמל, עו"ד יוסי בנקל. לדברי השופט "אינני סבור שהתמחרות כזו היא מעין תרופת פלא שיש להדרש אליה כל אימת שמתעוררת מחלוקת לגבי הליך התמחרות שנוהל במשרדם של בעלי תפקיד. בסופו של דבר המקום הנכון לנהל הליכי התמחרות הוא מחוץ לכתלי בית המשפט.

רק במקרים חריגים למשל כאשר נפל פגם כזה או אחר באופן בו נוהלה ההתמחרות וכאשר ניתן לתקן את הפגם באמצעות ניהול ההליך בין כתלי בית המשפט והזמן כה דוחק... ניתן לשקול בחיוב מהלך שכזה". השופט ברנר הוסיף כי עדיף ורצוי שבית המשפט לא יהווה זירה להליכים מעין אלה, שעלולים להיות פתח לתקלות ולאי הבנות, לגרום לזילות של ההליך המשפטי ואף יצריכו את בית המשפט היושב לדין לרדת בעצמו אל הזירה, דבר שעדיף להימנע ממנו ככל הניתן.

לפיכך השופט ביטל את צו המניעה הארעי שאסר קידום הליכי מכר הקרקע.