"יבוא מלט זול לא הוריד את מחירי הדיור, ויש חשש לנזק ממשי"
הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, מסביר מדוע לדעתו יש מקום להיטל היצף על המלט המיובא, ודוחה את הטענות על סיוע למונופול נשר: "נחצה קו אדום בהשתלחות נגדי. אני צריך להגן על התעשייה ועל המשק"
"בכל המדינות הדוגלות בשוק חופשי, יבוא בהיצף נחשב לאנטי־תחרותי. מופעלים עליי לחצים כבדים כדי להשפיע על בדיקתי המקצועית בנושא יבוא מלט מטורקיה במחיר היצף". כך אומר דני טל, הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה.
- בגלל היבוא וירידת המחירים: מלט הר טוב תפטר 20 עובדים
- לראשונה: סימנט תייבא מלט סיגים - ותתחרה בחברת נשר
- נשר בדרך לפיטורי 10% מהעובדים והקפאת שכר
טל עמד בשבוע האחרון תחת מתקפה של חברת סימנט, יבואנית המלט שבשליטת מספנות ישראל, שהפיצה סרטון שבו טענה כי טל מסייע לחברת נשר, אחרי שהמליץ על היטל היצף על המלט המיובא מטורקיה.
מפעל מלט נשר ברמלה צילום: אריאל שרוסטר בשבועות האחרונים הודיע טל על בדיקה מחדש של הנושא, בצל הרעה במצבן של יצרניות המלט המקומיות - נשר והר־טוב. "הפצת הסרטון על ידי סימנט, ההשמצות על קומבינה לכאורה שאני עושה עם נשר והטלת ספק פומבית במניעיי המקצועיים הן חציית קו אדום", אומר טל. "היצף פירושו, שנמכרים בישראל עודפי ייצור מארץ אחרת (טורקיה, נ"ז), במחיר נמוך ממחירם בארץ המקור, כאשר כוונת המדינה המייצאת לכסות לפחות חלק מעלויות הייצור של עודפיה. יבוא בהיצף עשוי בטווח הקצר להוביל לקריסת מפעלים ופיטורי עובדים, ובטווח הארוך לייקור משמעותי של המלט ופגיעה בתחרות. הנזק למשק ולמחירי המלט בטווח הארוך עלולים להיות בלתי הפיכים. טרם השלמתי את בדיקתי והניסיונות להפעלת לחצים לא ישפיעו עליי".
דני טל הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה מיכל הלפרין הממונה על התחרות צילום: תומריקו
הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, התנגדה להטלת ההיטל בשם התחרות
"יש בעיה בישראל להגן על מונופולים גם אם המקרה מצדיק זאת, בעיקר מאז המחאה החברתית ב־2011. בדקתי את עצמי אם יש משהו שהלפרין והכלכלנים שלה רואים ואני לא. לצערי, אני צדקתי. התוצאות של נשר מלמדות שאכן החברה עברה להפסד של עשרות מיליוני שקלים. הראייה של הרשות לתחרות ניאו־ליברלית, מצדיקה חוסר התערבות בכל מצב, בניגוד לעמדתי.
"מי שלומד כלכלה לומד שכמה שפחות התערבות עדיפה למשק. אבל היצף הוא כשל שוק שנוצר מעודף כושר ייצור, ולכן יש להתערב בו. התפקיד שלי במקרה זה הוא להגן על התעשייה ועל המשק כולו. בדקתי במשך שנתיים את תלונות מפעלי המלט המקומיים נגד היבוא, עד שפירסמתי את ההמלצה להטלת היטל של 7%–22%. תעשיית המלט נחשבת לאסטרטגית. זה לא טקסטיל, שהמדינה החליטה שהיא יכולה לוותר עליו לטובת יבוא של ביגוד זול מבחוץ. אם תעשיית המלט תקרוס, נהיה תלויים ביבוא, כשאף אחד לא מבטיח שהמחירים ימשיכו להיות זולים.
"ההערכה הרווחת בעולם, הוא שכשיחל שיקומה של סוריה, טורקיה תסב אליה את עודפי הייצור. נשר היא חברה פרטית שהממשלה לא יכולה לחייב לפעול אם בעליה לא ירצו להמשיך להפסיד. מפעלי מלט דורשים השקעות הון עצומות ומפעל שקרס, לא בטוח שיקום מחדש".
ההיתר ליבוא המלט היה אמור להביא להוזלת מחירי הדיור. הצרכן הישראלי הרוויח?
"היבוא לא השפיע על מחירי הדיור. עלות מלט בדירה של 100 מ"ר היא 1,500 שקל. זה זניח. מי שהרוויח בגדול הם היבואנים. דבר אחד ברור: התחרות לא אמורה להיות הרסנית".
מפעל המתכת חֹד אסף הודיע על פיטורי עובדים ומעבר ליבוא בגלל התחרות הקשה מול הפלדה מטורקיה. אתם בודקים את זה?
"אני מחכה שיגישו תלונה על יבוא בהיצף. מאז האולימפיאדה בסין, שצרכה כמות ענק של פלדה להקמת המתקנים, נוצר עודף כושר ייצור עולמי בתחום. באוסטרליה, ארה"ב, קנדה וגם באירופה הטילו היטלים על יבוא פלדה בהיצף. התרעתי מזמן שהעודפים יגיעו גם לישראל".
