הדמוגרפיה עובדת: צעירי ישראל ימניים ודתיים יותר

הצעירים הישראלים הם הימניים ביותר בהשוואה למקביליהם באירופה. זה לא נובע מכך שהצעירים יותר ימניים מהוריהם, אלא פשוט מהדמוגרפיה. הקבוצות הנחשבות ימניות באוכלוסייה הישראלית - חרדים, דתיים ומסורתיים - פשוט עושות הרבה יותר ילדים מהחילונים, שנוטים יותר למרכז ולשמאל.

זה לא הנתון היחיד הנוגע לצעירים שפוגע בגוש המרכז־שמאל. בישראל, כמו בעולם, צעירים מצביעים פחות. אבל מתברר גם שצעירים ערבים מצביעים הרבה פחות מצעירים יהודים - כך עולה ממחקר של ד"ר אירית אדלר וד"ר נועה לביא מהמכללה האקדמית תל אביב־יפו.

העולם שייך לימנים?

שיעור הצעירים המצביעים בישראל נמוך משמעותית משיעור המבוגרים: לפי המחקר של אדלר ולביא, 68% מבני ה־18‑29 הצביעו בבחירות 2015 לעומת 89% מבני ה־30‑55. זה היה שיפור לעומת בחירות 2006, שבהן הצביעו רק 59% מהצעירים ו־82% מהמבוגרים. עם זאת, חשוב לציין כי בחירות 2015 היו היחידות מאז תחילת המאה שבהן שיעור ההצבעה הכללי עבר את ה־70%. ב־2006, לעומת זאת, עמד שיעור ההצבעה הכללי על 63.5% בלבד.

בהשוואה הבינלאומית, שערכו אדלר ולביא, ישראל ממוקמת במקום ה־7 מבין 23 בהצבעת צעירים. כל המדינות מלבד ישראל הן מאירופה, ורובן חברות ב־OECD. ראשונות ברשימה: איסלנד, בלגיה ושבדיה. מתחת לישראל ניצבות נורבגיה ופינלנד, והאחרונות ברשימה הן רוסיה, ליטא וצרפת. עם זאת, גם כאן ראוי לציין את שיעור ההצבעה הגבוה ב־2015. אם המחקר היה בודק מערכת בחירות אחרת, ישראל כנראה היתה נופלת כמה מקומות.

כשבודקים את התפלגות ההצבעה לפי יהודים וערבים, מתגלה חלוקה שונה לגמרי. 74% מהצעירים היהודים הצביעו לעומת שיעור הצבעה של 87% בקרב כלל היהודים. במקביל, רק 48% מהצעירים הערבים הצביעו לעומת שיעור הצבעה של 68% בקרב כלל הציבור הערבי. הרשימה המשותפת הגיעה בבחירות 2015 ל־13 מנדטים. אפשר רק לשער כמה היתה מקבלת אם הצעירים הערבים היו מגיעים לקלפי.

במדד אחד ישראל היא השיאנית: מידת הימניות של הצעירים. ב־23 המדינות במחקר הצעירים התבקשו למקם עצמם על סולם מ־1 עד 10, כאשר 1 זה שמאל מוחלט ו־10 זה ימין מוחלט. בישראל הממוצע הוא 6.5. שיאנית השמאלנות היא גרמניה, עם 4.2 בסולם. אחרי ישראל באות צ'כיה, הונגריה ופולין. חשוב לסייג ולומר שנטיות פוליטיות ימניות לא בהכרח אומרות את אותם הדברים בכל המדינות. היחס העוין לזרים משותף כנראה לכולן, אבל ישראל ייחודית בכך שהמונח מתייחס גם לסוגיית השטחים וההסדר מדיני.

עוד נתון שקשור מאוד למידת הימניות: ישראל שנייה מבין מדינות אירופה במידת הדתיות של הצעירים, רק אחרי פולין. במקום האחרון בסולם דתיות הצעירים ניצבת צ'כיה, עם 1.9. הדבר כנראה לא נובע מחזרה בתשובה או התחזקות, אלא פשוט מתהלכים דמוגרפיים. התוצאה: 12% מהצעירים הצביעו לש"ס, כפול מאחוז ההצבעה הכללי למפלגה, שעמד על 6%. ואצל החרדים האשכנזים 8% הצביעו ליהדות התורה לעומת 5% בהצבעה הכלל־ארצית למפלגה. עוד 4% הצביעו ב־2015 ליחד של אלי ישי, שרצה עם עוצמה יהודית. בסך הכל, המפלגות החרדיות קיבלו כמעט רבע מקולות הצעירים לעומת 11% בכלל הגילאים.

אי אפשר להצביע מהודו

הימניות והדתיות נובעות מריבוי טבעי, אבל היתרון בקלפי מגיע מסיבות נוספות. למשל, מנהג הנסיעה הארוכה לחו"ל אחרי הצבא פחות רווח אצל צעירים דתיים מאשר אצל חילונים, ולא קיים כמעט בכלל אצל החרדים. לעומת זאת, חלק ניכר מהצעירים החרדים והדתיים נמצאים בישיבות, ולא רק מצביעים בעצמם אלא מרבים לשמש כפעילים בבחירות.

התוצאה: גוש הימין־חרדים קיבל 64% מקולות הצעירים ב־2015, וגוש השמאל־מרכז, כולל הערבים, קיבל 36%. המפסידה הגדולה ביותר בקרב הצעירים היתה המחנה הציוני. זו הגיעה בבחירות 2015 להישג של 19% מכלל האוכלוסייה ורק 6.5%, כלומר שליש, בין הצעירים. מרצ קיבלה 8% וזה כנראה קשור לנטייה של הצעירים להצביע לקצוות.