פרשנות
מדינת ישראל מציגה: הטבות למורים הלא נכונים
רגע לפני הבחירות, להסתדרות המורים היה ברור שהדבר האחרון שהקואליציה רוצה זה שביתה. אז היא ניצלה את זה כדי להביא שני הישגים דווקא למורים הוותיקים - אלה שיש להם לא רק קביעות ושכר לא רע, אלא גם פנסיה תקציבית בחלק מן המקרים. בינתיים המורים החדשים ישלמו את המחיר - וימשיכו לקבל קצת יותר משכר מינימום
טוב שהצדדים במשא ומתן על שביתת המורים בבתי ספר יסודיים הבינו שהם צריכים להתפשר ולהגיע להסכם בלי שביתה. היה קשה לראות מישהו מצליח להסביר להורים למה הילדים (והם) נשארים בבית בגלל הטבות למורים הוותיקים, שיש להם לא רק קביעות ושכר לא רע יחסית, אלא לחלקם גם פנסיה תקציבית.
- אין שביתה: המורים והאוצר הגיעו להבנות
- בית הדין לעבודה החזיר את המדינה והסתדרות המורים למשא ומתן
- הדילמה של יפה בן דוד: לכי תשבתי מול ממשלת מעבר
משבר המורים הוא ללא ספק עוד תוצאה של הבחירות הבלתי נגמרות. מצד אחד, בסוף יוני הסתיים ההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים, אבל מתחילת השנה אין ממשלה שמוסמכת לנהל איתם משא ומתן. מצד שני, יש בחירות בעוד כשבועיים ולמזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד היה ברור שהדבר האחרון שהקואליציה רוצה זה שביתה.
בניגוד לשכר המורים בישראל, שנחשב סביר במונחי המדינות המפותחות, שכר המורים המתחילים ביסודי הוא 7,000 שקל, כלומר קצת יותר משכר מינימום. הדבר מרתיע צעירים איכותיים מכניסה למקצוע. לכן, במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי שייפתח אחרי הקמת הממשלה ילחצו משרדי האוצר והחינוך להטבות גדולות משמעותית למורים החדשים, כמו שקרה עם המורים התיכוניים בהסכם הקיבוצי בראשית 2018. הסתדרות המורים ניצלה דווקא את העובדה שאין משא ומתן להסכם הקיבוצי כדי ללכת על הסף ולהביא שני הישגים למורים הוותיקים. העובדה שזה קרה בלי שביתה מנעה מהמורים את אובדן אהדת הקהל.
ההסכם יעלה למדינה (לפי גרסת האוצר) 170 מיליון שקל: 130 מיליון לפנסיות התקציביות ו־40 מיליון לפדיון ימי המחלה. לפי גרסת הסתדרות המורים – 220 מיליון, 140 מיליון לפנסיה ו-80 לימי המחלה.
באוצר מתנחמים שאלה הוצאות צומחות, כלומר ייקח כמה שנים עד שהן יבואו לידי ביטוי מלא בתקציב וגם בכך שהיה מדובר בבעיות אמיתיות שהיה צריך להסדיר אותן. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך רפי פרץ מתנחמים בכך שאין שביתה לפני בחירות.
הסתדרות המורים היא ארגון עובדים ותפקידו לדאוג גם למורים החזקים. הציבור הפסיד מכך שה־170 מיליון שקל יופנו אליהם ולא למשיכת מורים חדשים, שיפור תנאי השכר שלהם והעלאת רמת מקצוע ההוראה ומעמד המורה. יש לקוות שהדבר לא יחזור במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי. יש לפחות להשוות את שכרו של מורה מתחיל ביסודי לזה שבתיכון ‑ 8,300 שקל, במיוחד כשהיום אנחנו כבר יודעים שהיסודי הרבה יותר חשוב להתפתחות הילד. ראוי שההסדר ינסה לטפל לא רק בשכר אלא גם ברעות חולות אחרות של המערכת, כמו פינות עבודה סבירות או אוטונומיה למנהלים ולמחנכים.