אחת בעקבות חמישה: ספיר ניסני מחפשת הגנה מפני הסנגוריה הציבורית

הסנגוריה הציבורית אמורה להיות כתובתה של אחת החוליות החלשות ביותר במערכת המשפט - הנאשמים שאין להם אפילו אמצעים כספיים מינימליים כדי לשכור לעצמם ייצוג משפטי. אלא שמאחד התיקים הבולטים שבהם מעורבת בשנים האחרונים הסנגוריה הציבורית עולה תמונה מטרידה ביותר של דרך התנהלותה, באופן שמעלה תהיות אם מדובר במקרה יחיד.

כך, זה כארבעה חודשים נאלצת העיתונאית לשעבר ספיר ניסני שמואשמת בגרימת מותה ברשלנות של אמה, להתמודד לבדה ולייצג את עצמה, לאחר שהסנגוריה מסרבת לייצג אותה וחמישה סנגורים מטעמה התפטרו מהתיק בזה אחר זה.

על פניו, הסנגוריה מנסה לייצר תמונה שרצף ההתפטרויות מקורו בהתנהלות חריגה ובעייתית של הנאשמת, אולם מבדיקה שערך "כלכליסט" במסמכי התיק עולה תמונה מורכבת שלא בהכרח תואמת את הגרסה הזו.

ספיר ניסני בבית המשפט. "נחשפתי לתכנים מסוימים מחומרי החקירה שבפירוש לא הייתי אמורה להיחשף אליהם בתור נאשמת בתיק" צילום: יריב כץ

נראה שהתנהלות הסנגוריה כל כך יוצאת דופן עד שאפילו השופטת אליאנא דניאלי מבית משפט השלום בפתח תקווה החליטה שלא לשמור עוד על ניטרליות בכל הנוגע ליחסים בין הסנגוריה לנאשמת, מתחה ביקורת על הסנגוריה בהחלטה שמסרה וקראה לה כבר יותר מפעם אחר לערוך בדיקה של המתרחש אצלה ולבחון גם את טענותיה המטרידות של הנאשמת.

"חותמת גומי של הסנגורים"

מבדיקת "כלכליסט" בתיק בנט המשפט עולה תמונה יוצאת דופן שלפיה זה שנתיים כמעט כל המסמכים שמצויים בתיק עוסקים בשאלת הייצוג: במינוי הסנגורים החדשים ואז בהתפטרות שלהם, בבקשות של ניסני להגיב ולהגן על עצמה ובדיונים שבהם היא נאלצת לעמוד בפני שתי מאשימות: מדינת ישראל באמצעות הפרקליטות והסנגוריה הציבורית.

מה שהופך את הסיפור למורכב עוד יותר הוא העובדה שהסנגוריה הציבורית במסמכי ההתפטרות שלה אינה חושפת אף פעם מדוע היא מסרבת להמשיך ולייצג את ניסני, כשנטען שהסנגוריה אינה יכולה לפרט זאת כדי שלא לפגוע בחיסיון עו"ד־לקוח שמוענק לניסני. ניסני עצמה הודיעה לבית המשפט כבר כמה פעמים שהיא מוותרת על החיסיון הזה ומוכנה לאפשר לסנגוריה לחשוף את הסיבות, כך שהיא תוכל להגיב ולהתמודד עם הטיעונים, אך זה לא קורה.

עם זאת, לפחות ביחס לחלק מההתפטרויות הגישה בחודשים האחרונים ניסני מסמכי תשובה מפורטים, חלקם בכתב יד, ושטחה בהם את האירועים שקדמו להתפטרות, כשלעתים נראה שההודעות שהגישה הסנגוריה היו רחוקות מלשקף את התמונה המלאה.

כך, למשל, הסניגור הרביעי שהתמנה התפטר בתוך שבועות בודדים, וההחלטה על כך נפלה בתום פגישה קצרה ביותר שלו עם הנאשמת, רגע לפני שיצא לחופשה בת כמה שבועות (בחודשי הקיץ). ניסני, לדבריה, בסך הכל ביקשה ממנו בפגישה לתכנן את ההיערכות שלהם לדיון הבא שנקבע בתיק, ובו למעשה היתה ההזדמנות הגדולה שלה להיחלץ מכתב האישום אחרי שכבר הודתה והורשעה. המהלך הזה תוכנן בקפידה על ידי הסנגורים הקודמים, אך מתברר שהסנגור הטרי החליט שכל המהלך אינו לרוחו. כשניסני הביעה חוסר שביעות רצון, הוא מיהר להודיע לה במסרון שהוא מתכוון להתפטר מהתיק וכך עשה.

הסנגורית השלישית הפעילה על ניסני, לטענתה, לחץ מוגזם להודות ולהסכים להסדר, כשכל העת ריחף עליה, לטענתה, האיום שאם לא תפעל כנדרש ממנה, תתפטר גם היא מהייצוג וניסני תישאר לבדה. סנגור אחר, לדברי ניסני, פשוט הפיל עליה חלק נכבד מהעבודה בתיק, כולל צפייה והכנת סיכומים של חומרים רגישים וסרטונים שכנאשמת בתיק מורכב שנוגע למותה של אמה, היה מובן מאליו שאין לאפשר לה להיקלע למצב הזה.

מה שמטריד ומקומם בהתנהלות הסנגוריה אינו רק אופן הפעולה האישי של הסנגורים עצמם אלא בעיקר דפוסי הפעולה של הנהלת הסנגוריה, ולמשל של מחלקה פנימית שמיועדת לתווך כביכול בין הלקוחות לבין הסנגורים ולפקח על איכות השירות. ניסני טוענת שהמחלקה הזו רחוקה מלמלא את תפקידה ולמעשה היא משמשת רק חותמת גומי של הסנגורים.

אילו לניסני היו מעגל תמיכה ואמצעים כלכליים, ייתכן שהיא לא היתה נזקקת לשירותי הסנגוריה והיתה יכולה לגייס עו"ד פרטי שייצג אותה בהצלחה בתיק הלא פשוט הזה. אלא שניסני מתארת במסמכים שהגישה מציאות קשה שבה מצאה את עצמה לפרקים אפילו ללא אמצעי מחיה מינימליים, והיא מתארת כיצד נאלצה לאסוף בגדים שאנשים אחרים השליכו, וגם כיצד מצאה את עצמה בודדה לחלוטין כשבתקופות מסוימות הסנגור בתיק היה האדם היחיד שעמד עמה בקשר.

מה התרחש בדירה בכפ"ס

ההסתבכות של ניסני התרחשה בלילה של ־20 באפריל 2016. ניסני היתה אז צעירה בת 24, עיתונאית שהגישה פינות בערוץ 10 ובטלוויזיה החינוכית ושימשה כתבת בכמה מקומונים של רשת שוקן וכן באתר אייס. היא התגוררה עם אמה בדירה בכפר סבא, ובשעת לילה מאוחרת הזעיקה אמבולנס שהבהיל את אמה לבית החולים, שם הורדמה והונשמה עקב כוויות קשות שנגרמו כתוצאה משמן רותח שהותז עליה.

בבית החולים טענה ניסני שמדובר בתאונה, ואמרה שכשנתקלה בחשיכה בשואב אבק רובוטי, סיר השמן נשמט מידיה ונשפך על האם. אלא ששתי אחיותיה של ניסני שהגיעו לבית החולים הזעיקו את השוטרים וטענו כי לדעתן לא היה מדובר בתאונה, אלא ניסני ניסתה לרצוח את האם בגלל יחסים עכורים ביניהן. התלונה של האחיות הובילה מיד למעצר ולחקירה מתוקשרת. כמה שבועות מאוחר יותר נפטרה האם כתוצאה מהלם זיהומי שנגרם במהלך האשפוז ועל רקע הכוויות.

מתחילת ההליך הופקד גורלה של ניסני בידי הסנגוריה הציבורית שאמורה היתה לנווט את התיק הרגיש והלא פשוט. כתב האישום ייחס לניסני גרימת מוות ברשלנות, לאחר שהפרקליטות קיבלה את גרסתה שמדובר היה בתאונה ולא בניסיון מכוון לפגוע באם. הסנגור הראשון שליווה את ניסני, גיא עין צבי, היה גם זה שהחזיק בייצוגה את הזמן הרב ביותר, כשנה וחצי, עד שבשלב מסוים נקלע לוויכוח עם ניסני וביקש להשתחרר מהתיק. במשפט הפלילי, שלא כמו בתחומי משפט אחרים, סנגור אינו יכול להשתחרר מייצוג אלא אם כן בית המשפט התיר לו לעשות זאת. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על זכויות הנאשם ולמנוע פגיעה בו.

בדיעבד נראה כי הסנגוריה הציבורית מיהרה לשחרר את עין צבי מהתיק ולמנות תחתיו פרקליט אחר, וזה כנראה היה הפתח לרוב הצרות שהתרחשו בהמשך. הסנגוריה מינתה במקום עין צבי את עו"ד עמית פרנטי, אך בחלוף חודשיים הוא התפטר מהתיק בנימוק שניסני לא משתפת עמו פעולה. ניסני השיבה שהיא בסך הכל מנסה לשכנע את הסנגוריה להחזיר לתיק את הסנגור הקודם.

עד כאן ההתנהלות סבירה ומתקבלת על הדעת. אבל מה שהתרחש מנקודת הזמן הזו כבר היה תמוה והפך מטריד יותר ויותר. בפברואר 2018 הודיעה הסנגוריה שהחליטה למנות את עו"ד ענת יערי, פרקליטה בצוות הפנימי של הסנגוריה, לנהל את התיק. בתחילה הכל היה נראה תקין: יערי התייצבה לדיון, ביקשה ארכה כדי ללמוד את החומר וכמו קודמיה ציינה לפרוטוקול שניסני משתפת עמה פעולה באופן מלא.

אבל שישה שבועות לאחר מכן, באפריל 2018, התייצבה יערי לדיון בבית המשפט והודיעה לשופט שהיא מבקשת להתפטר מהייצוג: "הנאשמת מבקשת לנהל את ההליך כראות עיניה בלבד, אינה שועה כלל לייצוג המשפטי שניתן לה, מביעה ביקורת כלפי הסנגוריה וחוסר אמון. סנגור הוא לא בובה על חוט, הוא לא צריך להיות נתון לגחמותיו של הנאשם. כלל שהנאשם מבקש לנהל את ההליך כראות עיניו, אין מקום לייצוגו על פי הסנגוריה הציבורית".

ניסני היתה המומה. "יממה לאחר שמונתה עו"ד יערי הגעתי אליה באוטובוסים עם קלסרים רבים של חומרים. אני עונה לכל השיחות, מגיעה לכל הפגישות, הגעתי לייצוג הזה עם מוטיבציה גבוהה ... יש לי אמון בסנגורית שמייצגת אותי עכשיו, ואני מבקשת שלא לשחרר אותה", אמרה.

השופט לא התרשם שיש הצדקה להתפטרות והורה לסנגורית להמשיך לייצג ולהגיש לו מענה מפורט לכתב האישום במועד שקבע. אולם מרגע שהסנגוריה החליטה לצאת מהתיק, אף החלטה שיפוטית לא תעמוד בדרכה: במקום מענה לאישום הגישו יערי והסנגוריה הודעות חוזרות ונשנות והבהירו שיערי לא מתכוונת להישאר בתיק.

ניסני, הנאשמת, שזקוקה למעשי לחסדי הסנגוריה שתסייע לה להתמודד מול כתב האישום נגדה, כתבה בשלב הזה לבית המשפט שהסנגוריה ניתקה איתה כל קשר, לא עונה למיילים או לשיחות טלפוניות ממנה, והיא אפילו אינה יודעת אם הדיון נדחה ולמתי. "רוב רובה של ההתנהלות הפנימית כלפיי כולל אולטימטומים ואיומים סביב הפסקת הייצוג על בסיס יומיומי כאשר טריגר יחיד לכך הוא ניסיונותיי להתייעץ, לשאול...", כתבה ניסני במסמך שהגישה לשופטת. למעשה, ניסני מתארת תמונת מצב חוזרת על עצמה שבה בקשותיה להיות מעורבת בתיק שלה נענות בכעס והתנגדות. "כאשר אני מבקשת להבין, נאמרות לי התשובות הבאות: לכי תלמדי משפטים, את מוזמנת לממן מומחה ולבדוק בעצמך, אנחנו נפעל כראות עינינו, את מוזמנת לפנות אל השופט...".

התפטר אחרי חצי שעה

ביולי 2018, ולאחר ששני שופטים סירבו לשחרר את יערי מהתיק, הודיעה הסנגוריה שהיא תישאר בתיק, אבל במקום יערי הייצוג יעבור לידי סנגור רביעי, עו"ד גיל עשת. שבוע לאחר מכן התקיים אחד הדיונים המשמעותיים בתיק שבו הודתה למעשה ניסני בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת סוג של עסקת טיעון, כשהוסכם שמיד לאחר מכן תוכל ההגנה להעלות טענת "הגנה מן הצדק", ובמסגרתה לטעון שיש לבטל את כתב האישום. אם הטענה תידחה – הצדדים יטענו לעונש. ההתפטרות של יערי אגב נעשתה, בין היתר, בנימוק שניסני מסרבת לחתום על ההסדר הזה.

ניסני תלתה תקוות רבות בהליך ה"הגנה מן הצדק", שבמסגרתו התכוונה לטעון שהפרקליטות סטתה מהמדיניות שלה שלא להגיש כתבי אישום נגד בני משפחה שהתנהלות רשלנית שלהם גרמה למות בן משפחה אחר. כך, למשל, לא מוגשים כתבי אישום נגד הורים ששוכחים את ילדיהם ברכב וגורמים בכך למותם. ההנחה היא שעצם הטרגדיה ואובדן בן המשפחה קשים מספיק, ואין צורך בענישה נוספת.

הדיון להצגת טענת ההגנה מן הצדק של ניסני נקבע לספטמבר 2018, מיד לאחר פגרת בית המשפט. אבל גם הדיון החשוב הזה לא התקיים: שבועיים וחצי קודם לכן הגישה הסנגוריה הודעה לשופטת שבה בישרה שעו"ד עשת מעוניין להשתחרר מהתיק. ההודעה הזו לא חסכה בביקורת מניסני שלגביה נאמר שהיא "לא שינתה את דרכיה" וכי היא "מטיחה טענות שונות בסנגור" ועקב כך גרמה לו להתפטר.

ניסני החליטה הפעם להגן על עצמה והגישה לשופטת תשובה מפורטת שגובתה גם במסמכים אשר יש בהם לעורר לא מעט תהיות לגבי ההתנהלות כלפיה. לטענת ניסני, עשת החליט להתפטר בתום פגישה בת חצי שעה עמה, שבמסגרתה היא ביקשה להכין את הטיעונים המפורטים לדיון שיעסוק בטענת ההגנה מן הצדק. לדבריה, הפגישה התקיימה שעות ספורות לפני שעשת יצא לחופשה, והוא היה אמור לשוב מהחופשה ימים בודדים לפני הדיון. בפגישה הודיע לה, לטענתה, עשת שהוא טרם עבר על תיק החקירה וגם לא רואה הצדקה לעשות זאת אלא די לו בקריאת כתב האישום.

לדברי ניסני, "עשת אמר כי אינו מאמין בטענת ההגנה מן הצדק ככלל, ולשאלתי האם הטענה לכל הפחות מעניינת אותו והוא חש שיש הצדקה לטעון אותה, ענה עשת בשלילה". ניסני נדהמה וטענה כי עמדה זו של הסנגור היא חסרת תקדים וגם היתה מנוגדת לעמדתם של שלושת הסנגורים הקודמים בתיק והנהלת הסנגוריה שהאמינו כולם בסיכוי ההצלחה של טענת ההגנה מן הצדק.

לדבריה, באותו יום נערכה שיחה טלפונית קצרה ביניהם שבמסגרתה אמר עשת כי אינו חושב שהוא הסנגור המתאים ליצוג בתיק ואינו מעוניין לשוחח עוד לגבי טענות ההגנה מן הצדק. לדברי ניסני, היא עשתה מאמצים גדולים כדי לנסות למנוע את ההתפטרות הנוספת, וניסתה להגיע למשרדי הסנגוריה ולבקש לשוחח עם הסנגור ועם הנהלת הסנגוריה אולם לא נענתה. "גם במקרה זה התעלמה הסנגוריה לחלוטין מבקשתי ופשוט הודיעה לי כי נפלה החלטה באופן חד־צדדי מטעמם".

"סימס לי באמצע הדיונים"

בנובמבר 2018 מונה הסנגור החמישי והאחרון, עו"ד איתי רוזין. רוזין החזיק מעמד שישה חודשים. מיד אחרי פסח הוא הגיש בקשה לשחרר אותו ואת הסנגוריה הציבורית מהייצוג והפעם הבקשה אושרה וניסני נותרה לבדה. לפי טענת רוזין בהודעת ההתפטרות, ניסני "אינה שועה לייעוץ המשפטי והמקצועי שניתן לה, ומביעה התנגדות נחרצת לכל מהלכי ההגנה המוצעים לה", ו"דרישותיה התקיפות והבלתי מתפשרות עומדות בניגוד חריף לעקרונות מקצועיים ואתיים שבהם מחויבים הח"מ והסנגוריה הציבורית".

לניסני היתה גרסה שונה. ניסני טענה כי בשיחה שהתקיימה ביניהם הודיע לה רוזין שברצונו להתפטר, "מסיבות אישיות שלו" שאינן קשורות לניסני, אולם הסנגוריה החליטה שהדברים יוצגו כאילו ההתפטרות היא בגלל התנהלותה.

ניסני הגישה מסמכים וקובצי מסמכים שבהם ניסתה להמחיש את מצוקתה: "לא פעם הסנגוריה הציבורית גרמה לי להרגיש שעליי להתנצל או להתבייש בכך שאני שואלת שאלות, מעורבת בהגנתי או מבקשת לכל הפחות להתייעץ עם הגורם המייצג, המעוניין להפחית מעצמו עבודה. שאלתי את עצמי פעמים רבות האם זה לא בסדר לשאול, לבקש ייעוץ משפטי, על אחת כמה וכמה כאשר הסנגור מותיר בידיי היקף עבודה רב ואינני מנוסה משפטית כלל?".

ניסני טענה כי הסנגוריה הטילה עליה עבודה רבה שהיא כלל לא היתה אמורה לבצע אותה: "בשל היעדר ייצוג בפועל עקב הבקשות הרבות לשחרור מייצוג ובין סנגור מייצג אחד לשני, הועבר חומר החקירה לידיי כמה פעמים, זאת כאשר הסנגוריה הציבורית מצפה ממני בעצמי לסנכרן את הסנגור החדש פעם אחר פעם בהשתלשלות ההליכים ותיקי החקירה, משימה קשה וממושכת שמעולם לא רציתי בה ושחזרה על עצמה עם חילופי הייצוג לצערי".

לדבריה, "השקעתי ימים ולילות רבים בכתיבת סיכומים עבורו (הכוונה לרוזין)... שלא מרצוני ויוזמתי אלא מתוך אילוץ מוחלט לקדם הגנתי בנסיבות. שלחתי אל רוזין צילומים של מסמכים נבחרים במייל לבקשתו, כמו כן היה מבקש ממני לסכם עבורו שיחות בייננו ולפרטן במייל, לתזכר אותו במשימות שונות וכל זאת על קצה המזלג. למעשה, תפקדתי משך חודשים רבים לכל הפחות כמו מתמחה במשרדו של עו"ד רוזין אם לא יותר מכך. היה נראה שמצב דברים זה נוח וקל לעו"ד רוזין אשר התבדח איתי לא פעם שבסיום ההליך הוא עוד ישכור את שירותיי כמתמחה במשרדו, ולא פעם צחק איתי שאין מצב שהוא מעיין בחומר כזה או אחר בשל כמותו, ושאני כבר אבצע זאת. השתדלתי לראות את החיובי שבסיטואציה על אף הקושי הרב ובשל היעדר כל אלטרנטיבת ייצוג".

לטענתה, רוזין "נהג לסמס לי באמצע הדיונים ובאמצע דיוני הטענה המקדמית בשאלות בסיסיות ביותר לגבי מהות חומר החקירה עצמו ובשאלה מהו בכלל החומר שהוא מגיש לבית המשפט, זאת כי נמנע בעצמו מלעיין בו אי פעם, על אף הודעותיי המוקדמות המסכמות את התוכן בעבורו".

ניסני טוענת שנחשפה לתכנים מסוימים מחומרי החקירה שבפירוש לא היתה אמורה להיחשף אליהם בתור נאשמת בתיק, ו"עקב כך שקעתי לדיכאון עמוק ולשיתוק מוחלט שכלל חוסר תפקוד בכלל מישורי החיים משך כחודש ימים. שיתפתי את עו"ד רוזין בכך והוא כתב לי בחזרה שהוא מצטער ושהוא לא היה צריך לתת לי לעבור על החומר בעצמי. למרות זאת מעולם לא לקח מידיי את החומרים. האם זה אתי להותיר אותי לצפות באופן חוזר בטראומת חיי, לבקש על כך סליחה אך לא להגיע ולאסוף את החומר אליו?". לדבריה, "תיק זה מורכב אף מבחינת המצב הקיומי, המשפחתי והחברתי שבו אני שרויה, כאשר אין לי משפחה או כל גורם העומד לצדי באופן שוטף, אלא פעמים רבות היווה הסנגור הנפש החיה היחידה שעמדה עמי בקשר".

באמצע יולי התקיים דיון אחרון בינתיים בתיק שבו ניסני יצגה את עצמה. בדיון הזה טענה כי מצאה את עצמה במצב של "יאוש מוחלט מהתנהלות הסנגוריה" ובכוונתה להגיש בקשה לבית המשפט שייתכן שתכלול חזרה מהודאתה בכתב האישום.

מהסנגוריה הציבורית נמסר בתגובה: "אנו פועלים כדי לממש את זכותו של כל אדם להיות מיוצג. מתן ייצוג איכותי ללקוחותינו הוא ערך עליון מבחינתנו. כך נעשה בכל תיק וכך גם במקרה זה. ניסני יוצגה על ידי הסנגוריה הציבורית בשלוש השנים האחרונות, ובסופו של דבר ובזכות הייצוג המשפטי שניתן לה, הורשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות אף שבתחילה נחשדה בעבירה של הריגה".

תגובות עורכי הדין

חלק מעורכי הדין בהם מדובר בכתבה בחרו להגיב באופן פרטני.

עו"ד איתי רוזין: "התפטרות של 5 סנגורים בזה אחר זה אומרת דרשני. טענותיה של הגב' ניסני, משוללות כל יסוד. כל פעילותי בתיק הייתה לבקשתה ולפי עמדתה. באופן עקבי הגב' ניסני התעקשה לטעון בעצמה, בניגוד גמור לעמדתי המקצועית. כל ניסיונותי לסייע לה נתקלו בהתנגדות עזה מצידה, בהכפשות ובהאשמות מופרכות. בתיק זה הושקעו מאות שעות עבודה, אשר נדרשו גם כדי להתמודד עם המורכבות בייצוג וכאשר הגב' ניסני מסכלת כל אפשרות לסייע לה בהגנתה. אכן, לא הסכמתי לטעון טענות משוללות יסוד וסירבתי לשמש חותמת גומי לדרישותיה הבלתי סבירות, והמשתנות חדשות לבקרים, זאת מתוך עמידה על חובותיי המקצועיות".

עו"ד גיא עין צבי: "לא ברור מדוע שורבב שמי לכתבה ומה הביקורת הנטענת כלפי הייצוג שנתתי. ייצגתי את ספיר באופן צמוד החל מעצרה ובמהלך תקופת החקירה ועד לשלב מאוד מתקדם של ההליך הפלילי בבית המשפט. ניכר היה שספיר היתה מרוצה מהשירות הכולל שקיבלה ממני, ואכן היא ביקשה פעמים רבות שאשוב לייצגה. הצגת הדברים כאילו בשל "ויכוח" הסנגוריה "מיהרה" להעביר את היצוג לסנגור אחר רחוקה מהמציאות. לאורך התקופה בה ייצגתי את ספיר, עלו קשיים רבים בהתנהלותה. למרות התראות רבות שהתריתי בה, ובעיקר נוכח מורכבות מצבה המשכתי לייצגה, עד אשר הדברים הגדישו את הסאה ונוצר משבר אמון שלא אפשר לי עוד להמשיך ולייצגה, ועמדתי על כך שהייצוג יועבר לסנגור אחר".

עו"ד גיל עשת: "הטענות המועלות בהקשר לייצוגה של ספיר על ידי משוללות יסוד ומסולפות. במהלך התקופה הקצרה בה ייצגתי את ספיר, נפגשתי עימה שלוש פעמים בתאריכים 3.7.18, 17.7.18 ו-25.7.18, כאשר לכל ישיבה ייעדתי בין שעתיים לשלוש. לפני הדיון בבית המשפט ביום 8.7.18 קיימתי שיחות רבות עם ספיר ועם התובע, שנערכו מספר שעות מידי יום לגבי תיקונים מוצעים לכתב האישום, ובסוף השבוע שלפני הדיון שנערך ביום ראשון, טיפלתי בלמעלה מעשרים מיילים שהועברו ביני לבין ספיר ושוחחתי עימה שיחה ממושכת של למעלה משעה בערב יום שישי. באשר לטענת הגנה מן הצדק, הצגתי לספיר את הערכתי לגבי סיכויי הצלחתה והעיתוי הנכון להעלותה בבית המשפט. קיבלתי את הייצוג כסנגור רביעי לאחר שכבר ניתנה הודאה של ספיר במרבית העובדות שבכתב האישום זולת הקשר הסיבתי. לאחר התייעצויות רבות ספיר הסכימה לקבל עמדתי המשפטית בנושא זה ובדיון בית המשפט, בו נכחה, נמסרה הודאה בשמה בקשר הסיבתי למות אמה הטראגי. מיד בסמוך לכך העלתה ספיר טענות שחתרו תחת הודאתה ועצתי, ועל רקע זה ואי יכולת להמשיך לייצגה באופן אפקטיבי והולם ביקשתי להתפטר מייצוגה.

"מדובר בלקוחה שלא עלה בידי לצערי לבסס עימה שיתוף פעולה ולייצגה באופן אפקטיבי ואף לי שמורה זכות כסניגור שלא לייצג במקרה כזה. מדובר במקרה חריג מבחינתי במשך כ-20 שנים במקצוע. הצורה שבה הוצגו הדברים בכתבה מסולפת והסיבה להפסקת הייצוג לא הייתה בשום אופן חוסר זמן או היעדר נכונות לטפל בספיר".

עו"ד ענת יערי: "הטענה לפיה הופעל לחץ על הגב' ניסני להודות בתיק היא מופרכת ועומדת בסתירה לדברים שנאמרו מפיה במהלך הדיונים. במהלך התיק פעלתי באופן מקצועי, תוך מתן הסבר מפורט ונמשך על כל המהלכים שנדרשו בתיק, תוך ביצוע פעולות הגנה נדרשות ואף מעבר לכך".

תגובת ספיר ניסני לטענות הסנגורים

"תגובות הסנגורים לכתבה ממחישות היטב את שבירת האתיקה המקצועית מצידם לאורך כל הדרך. כיצד גוף סנגוריאלי מנהל מאבק נגד המיוצגת תחתיו, בין כותלי ביהמ"ש - וכעת אף מעל דפי העיתון? מגננות, אינטרסים אישיים ואחווה קולגיאלית בין גורמי הסנגוריה הציבורית מקדשים את כל האמצעים ומביאים להפקרתן של זכויות הנאשם למשפט הוגן בישראל.

"מטריד במיוחד השימוש הציני והסלקטיבי שנעשה בערך ה'חיסיון שבין עו"ד-לקוח', כאשר הסנגוריה מנפנפת בו בין כתלי ביהמ"ש, אך מעל דפי העיתון מעזים הסנגורים לפרסם פרטים מעוותים לעניין מידע שהינו חסוי כחוק לזכות הנאשמת. חשוב לציין כי ספיר ניסני נחשפה לדבר קיומה של כתבה זו, בדיוק כפי שנחשפה אליה הסנגוריה הציבורית. גם ציטוטיה של ניסני שנרשמו בכתבה, הובאו מטעמה לפני ביהמ"ש כתגובה לטענות שיזמה כנגדה הסנגוריה הציבורית. בשום שלב לא תקפה ספיר את הייצוג שניתן לה, אלא הגיבה לטענות האבסורדיות של מייצגיה כנגדה, תוך הצגת ראיות לדבריה. בשונה מכך, בוחרים מייצגי הציבור לתקוף את ניסני באופן יזום.

"לא מדובר ב-'5 סנגורים שהתפטרו בזה אחר זה', אלא בגוף אחד שמכתיב מדיניות ברורה ונשען על מערכת גומלין בין הנפשות המרכיבות אותו - הסנגוריה הציבורית. גם יציאת עו"ד עין צבי מייצוג, שהיוותה את יריית הפתיחה לפארסה המתחוללת, נעשתה תוך מחויבות גורמי הסנגוריה זה לזה על חשבון מחויבותם למיוצגת, והדבר מקבל ביטוי גם בנסיונם לכופף את האמת כעת.

"יודגש כי סעיף הרשלנות בו הואשמה ספיר מבוסס על חפותה מן החשדות למעשה מכוון - שהופרכו בחקירת המשטרה. משמע, כבר במהלך החקירה המשטרתית הופרך החשד לכוונה תחילה, וכלל לא הגיע לפתחו של הליך ה'שימוע' מול הפרקליטות. טענותיה של הפרקליטות בעצמה ב'שימוע'" זה שללו מעשה מכוון, על בסיס הראיות בתיק, וכך סעיף הרשלנות הוא האישום המקורי שבחרה המדינה להגיש, ולא כתוצאה מ'הסדר מקל'.

"לכן טענותיו החמורות של עו"ד עין צבי, המנכסות לזכותו את חפותה בפועל של ניסני כפי שהתברר בסופו של יום, לא רק שהינן מסולפות, אלא גם מהוות פעולה בל-תיעשה מצד סנגור, השוללת מן המיוצג את חפותו שהוכחה ביושר, במטרה להאדיר את עצמו".