"הרכב האוטונומי יוביל לאובדן מיסוי מדלק, ויפצה במיסוי גז"

בעולם כבר מתכננים את הדור הבא של התחבורה האוטונומית, ואילו בישראל התחום עדיין בחיתוליו. בעוד שחברות ההזנק משתלבות היטב בתעשיית הרכב, משרדי הממשלה עדיין בוחנים מה קורה בחו"ל. מצב זה, לפחות מבחינת יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, יוביל לכשל ענקי.

מימין: אבי שמחון ובעל מאגר תמר יצחק תשובה. שימוש בגז וחשמל במקום בדלק צילום: אוראל כהן, עמית שעל

"התבוננתי בבניית בניין משרד המשפטים: יש שם בור של שש קומות, עבור חניונים. אבל עוד מעט יהיה רכב חשמלי, ובהדרגתיות נשתמש פחות ברכב. עולה השאלה מה אנחנו עושים כדי להתכונן לכך שבעוד 20 שנה לא ימכרו מכוניות בנזין בישראל", הוא מספר ל"כלכליסט".

המחשבה הולידה דו"ח בין משרדי תחת הכותרת "ההשלכות המשקיות של כלי רכב אוטונומיים", שפורסם על ידי המועצה היום בבוקר. הדו"ח מציג את התחזית בנוגע לכניסת הרכב האוטונומי לישראל והשפעותיו על המשק, וכן את היתרונות והחסרונות הצפויים מאימוצו.

עיון בדו"ח מעלה מספר נקודות מעניינות לגבי האופן שבו המדינה מתכננת את עתידנו. שמחון טוען שכבר בעשור הבא קיימת אפשרות ש"רכב דמוי מונית יסיע אותנו למשרד, ובשעות שלא זקוקים לו הוא ימשיך הלאה, אולי אף כדי לשמש כסוללה ניידת לתגבור היצע החשמל".

לא רוצה לבטל מקומות חניה

תחבורה אוטונומית אמנם תפחית את זיהום האוויר אבל עלולה להפוך אותנו למפונקים ולחובבי נסיעות פרטיות. למציאות זו תהיה השפעה על אורח חיינו, הכנסות המדינה ואפילו תכנון ערים. "אנשים יסעו הרבה יותר במוניות אוטונומיות. חלק גדול מעלות המונית היא נהג וברגע שאין כזה המונית תהיה זולה. כיום קשה לוותר על הנוחות של רכב, אבל בעתיד כשמוניות יבואו ברגע שנרצה, הרבה גורמים יושפעו. לדוגמה, לא נצטרך מכוניות פרטיות, לא נצטרך חניות ותקני חניה. מצד שני נצטרך למצוא מקום שבו הרכב החשמלי והאוטונומי ייטען בשעות הלילה - זה מחייב מחשבה כיצד לתכנן את הערים שלנו. אעדיף לתת תמריצים כדי שזה יקרה, ולא לבטל מקומות חניה במטרה להכריח אנשים לוותר על הרכב הפרטי".

שמחון מספר שמשרדי התחבורה, האנרגיה והגנת הסביבה מתדיינים בנושא מזה מספר שבועות, עם קבלת חומרים ממומחים אזרחיים. אחת הבעיות הגדולות היא שאלת הביטוח: מי ישא באחריות אם תהיה תאונה. "אף אחד לא טיפל בזה עדיין, אבל זה לא דחוף. הבעיה הזו היא לא שלנו בלבד כך שטוב לראות מה יעשו בעולם".

בית הזיקוק בחיפה ייסגר

אחת הנקודות החשובות בדו"ח היא תלות המדינה בדלקים, וכדאיות החזקת בתי הזיקוק. לדברי שמחון, דו"ח שערכה חברת מקינזי, בדק ארבעה תרחישים. "שיא הביקוש לסולר ולבנזין יהיה בעוד חמש שנים, ואח"כ תחול ירידה בביקושים ובשלב כלשהו - אין לי הערכה באיזו שנה - לא יהיה צורך בשני בתי זיקוק בישראל. אני מעריך שהראשון שיסגר הוא החיפאי, כיוון שהוא יושב בלב מטרופולין ומפריע מאוד להתפתחות של העיר".

בכירים במשרדי הממשלה השונים מודים שאם המדינה תסגור עסק בכפייה, היא תהיה מחוייבת לפתות את הבעלים, אלא שהנושא נפיץ. מספיק להזכר בדילמה של שר האוצר משה כחלון לפני מספר שנים, כששקל לסגור את תחנת הכוח התרמו־סולארית של שיכון ובינוי בנגב. בנייתה של התחנה, שהיתה אז עוד בידי שרי אריסון, היתה בעיצומה ותחת חוזה ממשלתי לייצר חשמל ל־20 שנה ויותר, וסגירתה היתה מגלגלת לאריסון שיק של כ־2 מיליארד שקל פיצוי. הוחלט שלא להתערב, התחנה החלה לפעול, וסבסודה הממשלתי יעלה בשנה הבאה את תעריף החשמל בכ־2%.

שאלה אחרת היא בנוגע למיסוי נסועה: הדו"ח מעיר שהמדינה מרוויחה כיום כ־41 מיליארד שקל ממכירת מכוניות, חלפים, אגרות ודלק. בעולם של רכב חשמלי אין סולר ובנזין, ולפי הדו"ח: "הכנסות המדינה צפויות לרדת באופן משמעותי".

שמחון מצהיר: "אני לא חושב שנמסה נסועה. להערכתי, כשנעבור למכוניות חשמליות יהיה צורך בחשמל, שמיוצר מגז עליו המדינה מקבלת 60% מכל דולר שחברות הגז מוכרות. השימוש בגז יגביר מאוד את תקבולי המיסוי, ויקזז במידה רבה את הפסד המיסוי מדלקים אחרים".

עוד עלה החשש לבריאות הציבור: מחברי הדו"ח טוענים שאם יהיה רכב־רובוט שיוכל להגיע לפתח הבית, הציבור לא יהיה מוכן לזוז אפילו 500 מטר לתחנת הרכבת, מה ששיוביל להפחתת הפעילות הגופנית ולעליה בהשמנת יתר. שמחון צוחק: "אתם לא מצפים מהממשלה שתגיד לאנשים איך לשמור על בריאותם. אני מניח שלאורך זמן אנשים ימצאו דרך לשמור על עצמם", הוא מסכם.