משפחתיות שעברו טיפול המרה: הדגמים החדשים שנמצאים בדרך לישראל

המחצית השנייה של שנת 2019 צפויה להיות בעייתית במיוחד עבור שוק הרכב הישראלי בעיקר בגלל סוגיית הרגולציה. בסוף השנה ישתנה מתווה המס על המכוניות ההיברידיות, והתוצאה תהיה הצפה של השוק בהיברידיות לפני תום השנה – כדי להתחמק מגזירות המס. עם זאת, ענף הרכב העולמי אינו ממתין לענף הרכב הישראלי – ועד תום השנה צפויים להגיע לארץ כמה דגמים חשובים. "כלכליסט" סוקר את הדגמים העיקריים שיעשו את דרכם לישראל.

סקודה סקאלה: מסך מגע כפיצוי

בחורף האחרון בחרה סקודה העולמית ביעד אקזוטי במיוחד כדי לחשוף בו את המכונית המשפחתית הקטנה שלה: פתח תקווה. מדובר בסקודה סקאלה, משפחתית המיועדת להתחרות ישירות מול פורד פוקוס, פולקסווגן גולף ודומותיהן. סקודה התמחתה כמובן במשך שנים במכוניות משפחתיות בניחוח עממי, כדוגמת סקודה ראפיד, אך בניגוד לראפיד הוותיקה, לסקאלה יש משימה קשה יותר: היא צריכה להתמודד מול הדרישה לרכבי כביש־שטח. הפלטפורמה היא ה־MQB המוכרת של קונצרן פולקסווגן, זו שעליה מבוסס שפע של דגמים של הקונצרן, כולל הגולף. הפתרון למלחמה ברכבי הכביש־שטח, שסקודה ממש לא היתה הראשונה שנופפה בו, הוא כמובן שימוש בשפע של טכנולוגיות שמיועדות לגרום לצרכנים להתאהב מחדש במשפחתיות: מסך מגע בקוטר 10.2 אינץ', חיבור אינטרנט קבוע בכל רכב (לא בטוח שיגיע לישראל) ומערכות בטיחות מקוריות. היצע המנועים של הסקאלה שתגיע ארצה בעוד כחודשיים לא ממש יפתיע מכונאים של פולקסווגן: מנועי טורבו בנפח ליטר ו־1.5 ליטר שהספקם נע בין 94 ל־148 כוחות סוס וכמובן תיבות אוטומטיות כפולות מצמדים.

סקודה סקאלה. מסך מגע בקוטר 10.2 אינץ' ומערכות בטיחות מקוריות

ניסאן ליף: חשמלית עד ל־270 ק"מ

מעטות הן המכוניות החשמליות ששוק הרכב הישראלי מצפה להגעתן כמו ניסאן ליף, שתגיע ארצה בחודש הבא. בעוד בשוק הפרימיום אאודי ויגואר נלחמות על כל לקוח שמתחבר לשקע, בשוק העממי כמעט ולא קיימים דגמים חשמליים ייחודיים – כשהדגם הבולט היחיד הוא יונדאי איוניק החשמלית, בעצמה גרסה של דגם קיים. אחת הסיבות היא הפער בין מחירו של דגם חשמלי לדגם רגיל, פער שהופך את הדגם החשמלי ליקר בכ־20%.

בעבר שווקו ליף בודדות בישראל – אך מדובר במספר מצומצם במיוחד. בניגוד למתחרות, הליף, שצפויה לעלות כ־165 אלף שקל היא מכונית חשמלית ייעודית, כלומר לא ניתן לרכוש אותה גם בגרסת בנזין. הגרסאות שיגיעו לישראל יצוידו בסוללה בקיבולת 40 קילו־ואט, כלומר כזו שתאפשר לליף טווח נסיעה רשמי של כ־270 ק"מ וישווקו באמצעות תוכניות תשלומים וסיוע מצד היבואן בהתקנת עמדת טעינה. הספק המנוע של הליף הוא 147 כוחות סוס, והממשק צפוי לכלול, בין היתר, גם יכולת לאתר עמדות טעינה פנויות.

ניסאן ליף. מכונית חשמלית ייעודית, בלי גרסת בנזין, במחיר של 165 אלף שקל

מאזדה 3: מרווחת יותר

בספטמבר תגיע לארץ מאזדה 3 החדשה. עבור רבים בישראל, ובמיוחד בחברות הליסינג הגדולות, די באזכור שמה של מאזדה 3 כדי לייצר רעידות של התרגשות: היא היתה הדגם הנמכר ביותר בישראל במשך רוב העשור הקודם, לפני שהודחה מהמקום הראשון על ידי רכבי כביש ־שטח, היברידיות וקוריאניות ועדיין נהנית מפופולריות גבוהה בשוק המשומשות. אלא שמאזדה 3 ההיא אינה זו הנוכחית: בעוד זו של העשור הקודם היתה מכונית עממית ונגישה, מאזדה 3 של העשור הנוכחי היא מכונית שיצרניתה מגדירה אותה כמשפחתית ספורטיבית. במאזדה יודעים היטב שהדרך לרווחיות עוברת בשינוי תדמית, ולכן ה־3 הנוכחית מוגדרת על ידי מאזדה כמתחרה ישירה מול המכוניות המשפחתיות של מיטב יצרני הרכב בגרמניה.

בשונה מדגמי ה־3 של פעם, היא גם מעוצבת כמכונית ספורט: במאזדה מכנים את השפה העיצובית "קודו" ומדגישים שמדובר בדגם שמיועד לנהיגה ספורטיבית. בפועל, מדובר במכונית גדולה למדי: לפי מאזדה, היא משתרעת על 4,660 מילימטר ומבוססת על בסיס גלגלים באורך 2,725 מילימטר, כלומר, היא מרווחת, עקרונית, מהדור היוצא מאחר שבסיס הגלגלים שלה ארוך ב־80 מילימטר. גם היצע המנועים לא בדיוק עונה על הדרישה של חברות הליסינג מפעם, למנוע 1.6 ותיבה אוטומטית: הפעם מדובר במנע בנפח 1.5 ליטר המפיק 120 כוחות סוס ומנוע בנפח 2.0 ליטר המפיק כ־165 כוחות סוס.

מאזדה 3. היצע המנועים כבר לא עונה בדיוק על הדרישה של חברות הליסינג מפעם

קיה XCEED: העיקר הקשיחות

אם ניתן להסיק מסקנה אחת לגבי שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות, היא שיצרני הרכב הקוריאנים יודעים לייצר רכבי כביש־שטח בכמויות, למכור אותם במחירים נמוכים – ולהתמוגג לנוכח ההתנפלות הישראלית על כל מה שמאפשר לשבת גבוה.

בעוד חלק ניכר מאוד מההיברידיות מגיע לידי ציי הרכב, בסקטור הפרטי, לעומת זאת, הקרוס אובר שולט ונחשב למוצר רווחי במיוחד. עם זאת, לקיה יש רכב מעט שונה: היצע הדגמים של קיה כולל רכבי כביש־שטח למכביר, אך קיה XCEED שתגיע ברבעון האחרון של השנה היא יותר משפחתית ופחות קרוס אובר.

הנוסחה פשוטה: מכונית משפחתית קיימת מפחיתה את עלויות הפיתוח, הגבהה של בערך 4 סנטימטרים בין גחון הרכב לקרקע מוסיפה את מוטיב הקשיחות והרחבה של הרכב ב־26 מילימטר מוסיפה למראה המאיים.

הנעה כפולה אין, אך יש שפע של רמזים שזוהי משפחתית שיכולה לנסוע בשבילים: הדגשות מיוחדות סביב בתי הגלגל, גלגלים גדולים, חצאיות שחורות בצדי הרכב, הכל כדי לרמוז שזוהי מכונית לשטח, אף שהיא לא. היצע המנועים כולל מנוע טורבו בנפח ליטר אחד המפיק 120 כוחות סוס, מנוע טורבו בנפח 1.4 ליטר המפיק 138 כוחות סוס ומנוע טורבו בכיר המפיק 201 כוחות סוס.

קיה XCEED. משפחתית עם גלגלים גדולים שמנסים לרמוז כי זוהי גם מכונית לשטח

שברולט בלייזר: הפך ליותר מתורבת

שוק הרכב האמריקאי היה ועודנו שוק של רכבי שטח וטנדרים: בעוד באירופה הלקוחות עוברים לרכבים נקיים וחסכוניים, בארה"ב עדיין מאמינים במה שגדול וכבד וארבע על ארבע. מכיוון שכך, שברולט מעלה מן האוב מותג שנחשב בארה"ב לשם נרדף לרכב שטח מאז שנות השישים המאוחרות ועד שנות התשעים: הבלייזר.

שברולט בלייזר. בארה"ב עדיין מאמינים במה שגדול וכבד וארבע על ארבע

אלא שבניגוד לאותו בלייזר מיתולוגי שהיה מבוסס על שלדה של טנדר ומערכת הנעה כפולה ששימשה נאמנה גם אוגדונרים בצה"ל, הבלייזר הנוכחי הוא ברייה הרבה יותר מתורבתת: מדובר ברכב כביש־שטח גדול שמיועד להיות ממוצב אי שם בין האקווינוקס והטראוורס, שניהם רכבי כביש־שטח גדולים שלא ממש מיועדים לשטח קשה.

עם זאת, שברולט כן טוענת שהבלייזר מצויד לפחות בחלק מהגרסאות במערכת הנעה כפולה, ויש גם גרסת שטח קשוחה עם גלגלים קרביים, בערך. הבלייזר עצמו משווק בארה"ב בגרסה בעלת מנוע בנפח 2.5 ליטר (193 כ"ס) ובגרסה נוספת המצוידת במנוע בנפח 3.6 ליטר (305 כ"ס).