מנהל רשות המסים: 26 מיליארד שקל נמצאים בדיונים בבתי המשפט

"לפני כשנתיים וחצי שווי תיקים המס הפתוחים עמד על כ-19 מיליארד שקל. היום יש 2,387 תיקים פתוחים בבתי המשפט עם מס בשווי 26 מיליארד שקל. חלק מהבעיה היא שחלק מהמחלוקות נובעות מזה שמימד הזמן לא נלקח בחשבון. לוקחים סיכון בעולם שאין מחיר. זו משוואה שיוצרת את 26 מיליארד השקל האלה". כך אמר היום מנהל רשות המסים, ערן יעקב, בכנס STEP 2019, ארגון שמתעסק בעיקר בלקוחות פרטיים בעלי הון ונאמנויות.

לדברי יעקב, "לאחרונה יש יש כל מיני פסיקות על פוזיות מסוימות שאנשים לוקחים (פרשנות לחוק השונה מזו של רשות המסים-ע"מ) בין היתר מאחר ואין מחיר לזמן, אין מחיר לסיכון. יש מדינות כמו בריטניה, שאם יש מחלוקת במע"מ - אתה משלם בכל מקרה, ואם אתה זוכה אתה מקבל בחזרה. מהצד העסקי זה נכון אולי, אני בא בטענה אלינו, יכול להיות שאנחנו במשך השנים לא השכלנו לשים מחיר.

ערן יעקב. "יכול להיות שבמשך השנים לא השכלנו לשים מחיר" צילום: עמית שעל

"בסוף יש ציבור שנפגע מההליך הזה. בסופו של דבר הפסיקות לטובתינו כי אנחנו בוחרים בפינצטה את התיקים שאנחנו הולכים איתם לבית משפט". יעקב רמז בדבריו לפסיקות כמו זו של בר רפאלי בנוגע לשאלת התושבות או בנוגע לחברת פליינג קרגו שהפרידה, באופן מלאכותי לפי פסיקת בית המשפט, בין הקניין הרוחני שלה לבין המניות ובכך חסכה לעצמה תשלום מס משמעותי."

לגבי הפטור הניתן לעולים חדשים אמר יעקב "עמדתנו ברורה, אנחנו רואים את השימוש לרעה שעושים בדברים, אני לא מעלה ויכוח האם לתת פטור של 10 שנים או לא, יש פה עניין מדיני, והרבה סיבות לכן וללא, אבל אין שום סיבה בעולם שלא יהיה דיווח (על ההכנסות מחו"ל-ע"מ), וצריך לשאוף שיהיה דיווח. במדינת ישראל אנחנו מקבלים הכי הרבה פחות דיווחים בהשוואה בינלאומית. כמות הדיווחים שרשות המסים האמריקאית מקבלת מעסקים גדולה לאין ערוך".

"הגדלת מקורות המידע נחוצה כדי לאפשר אכיפה סלקטיבית ונכונה" צילום: depositphotos

חלק מההתמודדות היא לקבל יותר מידע, ויותר בפשטות

לדברי יעקב "בעולם של איבוד הפרטיות, או הפרטיות המדומה, הגדלת מקורות המידע נחוצה כדי לאפשר אכיפה סלקטיבית ונכונה. כדי שגופי האכיפה יוכלו להגיע יותר טוב למי שמתחכם, למי שבוחר לא לשלם מסים, נוכל לא להפריע לאלה שמתנהלים בצורה טובה".

עוד הוסיף כי "רשות המסים הוציאה מעל 200 אלף מכתבים לציבור שבכלל לא ברשת המסים, אבל הוא חייב מס. עשינו את זה רק באמצעות אנליטיקה מתקדמת. גבינו מעל 2.3 מיליארד שקל בעקבות המהלכים האלה. אנשים שמשכירים דירה ולא משלמים, אם יש להם חשבון בפייפאל, ויש להם עסק משגשג אבל הם לא נמצאים גם במערכת הבנקאית. לשם אפשר להגיע רק באמצעות הרחבת מקורות המידע ושימוש במידע הקיים".

יעקב התייחס ל"כלכלת החלטורות- Gig economy- ואמר "הרבה אנשים הופכים היום להיות עצמאים. זה מחייב אותנו לבחון איך אנחנו מתחשבים באנשים האלה, אולי להכיר בהוצאות שלא הכרנו לפני זה, אכיפה אחרת. במדינות כמו רוסיה, אתה לוקח את הטלפון, בפילוט, נרשמת לרשות המסים, אתה רוצה להוציא חשבונית אתה עושה דרך הפלאפון באתר של רשות המסים ובאותה עסקה מנכים לך 3-6% ממחזור העסקה, זה בפיילוט שם. יש מדינות שם המס אחיד. יש עוד מדינות שהולכות לכיוונים האלה, כדי לתמוך באותו שינוי בכלכלה".

כדוגמה ציין יעקב את אובר, איביי, באבלט לדירה, שירותי ייעוץ מזדמנים, שיעורים פרטיים, שליחויות, תיקונים מזדמנים, הלוואות P2P ועוד. לדבריו "חלק מההתמודדות היא לקבל יותר מידע, ויותר בפשטות, ואולי עם פחות שיעורי מס".

רשות המסים צילום: טל שחר

הרשות תשפר את השירות שלה לציבור

יעקב התחייב, מצד הרשות כי היא תשפר את השירות שלה לציבור- "אנחנו יודעים שהשירות שלנו אינו מיטבי, הוא צריך לעבור שינוי גדול, אבל הוא יעבור, והשינוי בעיצומו, תוך שנה שנה וחצי, תוך 90 שניות, מי שמחפש את רשות המסים ימצא אותה. זה יהיה הזמן למענה ראשוני, כמובן שמי שלא יקבל את מבוקשו שם, זה יעבור לקו נוסף, ומי שלא יקבל מענה זה יגיע לאנשים מקצועיים. אנחנו סיימנו עם מכרז, עכשיו בוחרים את הזוכים. חרטנו על דגלנו, השירות הוא אחד היסודות המשמעותיים ליצירת אמון ציבור".

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל וראש מחלקת מיסים במשרד הרצוג פוקס נאמן ויו"ר STEP ישראל, אמר כי: "יש סוגיות שצריך להסדיר ביחס בין רשות המיסים למחוקק. פעמיים בעשור האחרון, הייתה חקיקה של הכנסת שטעונה אישור שר האוצר. ויש חובה לשר האוצר להתקין תקנות, כדי להגשים את החקיקה.

רשות המיסים התעלמה מספר פעמים ממצוות הכנסת להתקין תקנות, כדי להגשים את החקיקה. כך למשל, לפני 6 שנים, הכנסת חוקקה את תיקון 197 לפקודת מס הכנסה. התיקון הרחיב מאוד את החבות במס. במקרים של יוצר זר.החוק קבע ששר האוצר מתקין תקנות כדי למנוע כפל מס, כגון: במקרה של כפל חבות במס בשתי מדינות, נאמנויות שיש בהן נהנים זרים לצד נהנים ישראלים וכולי. המצב גרם לכך שאלפי משפחות נמצאות בחוסר ודאות.

עו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי, מי שייצג את הדוגמנית בר רפאלי בערעור שהגישה לעליון לאחר שהפסידה בתיק האזרחי לרשות המסים אמר בכנס כי: נושא התושבות והמחלוקות סביבו, התפתח והתעצם בשנים האחרונות בגלל שהנגישות החוצה פתוחה יותר והרשות מחזיקה אותנו באזיקי הפסקאליות שלה כדי להשאירנו תושבי ישראל- אסירי ציון פיסקאליים.

עוד אמר כי " מי שקורא את פסק הדין של בר רפאלי עלול לחשוב שעצם הישארותם של בני משפחתה בישראל היא אבן ריחיים על רצונה לצאת ולפרוח מחוץ לישראל. עצם העובדה שכשהיא מגיעה לישראל ושוכנת בבית המגורים של הוריה מלמדת על עוגן בישראל תוך שכחה שהם הוריה הילדה הגדולה הם רוצים שהיא לא רוכשת דירה בישראל היא הנותנת. אתם צריכים להיות מודעים לכך שבית הורים צריך להישקל בצורה זהירה מדודה וגם הגיונית".