מתניהו יצטרך לאכזב את נתניהו

כך למשל שרת התרבות מירי רגב שלפי דיווחים הספיקה לחלק לו הנחיות בישיבת סיעת הליכוד. "צריך מבקר שישלוט על הפקידות", אמרה. קשה שלא למצוא את התבנית המשותפת לציטוט מכונן אחר של רגב, כאילו רצתה בעצם לשאול: "מה שווה המבקר, אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו?" רגב הסבירה את עמדתה: "אני חטפתי הכי הרבה דו"חות ביקורת כי המבקר היוצא לא שלט על הפקידים", אמרה.

מתניהו אנגלמן. מבקר המדינה הנכנס צילום: הטכניון

מצד אחד אנגלמן הוא המועמד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעושה הכל כדי לסרס את שומרי הסף. הוא גם נבחר בסופו של תהליך בו הועלו שורת מועמדים בלתי ראויים והוטל וטו על מועמדות שופטים. מצד שני, לנתניהו יש מסורת ארוכה של מינוי שומרי סף שבסופו של דבר לא עמדו בציפיותיו, כולל המבקר היוצא יוסף שפירא. ראוי להעניק גם לאנגלמן קרדיט שבסופו של דבר יהיה עצמאי, נטול פניות ויאכזב את מי שמינו אותו.

הקריירה של אנגלמן מעידה על יושרה. הביקורת העיקרית עליו מתייחסת לכך שבתפקידו כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה פעל לקדם את הפקולטה לרפואה באריאל. אפשר להתנגד לאוניברסיטה באריאל, אבל אין פסול בכך שמנכ"ל מקדם מדיניות שעליה החליט השר שלו כחוק.

דברים אחרים שאמר המבקר בשבועות האחרונים דווקא כן מעוררים דאגה. למשל, שהוא יתמקד בצד הניהולי והכספי ובביקורת ששמה דגש על תיקון הליקויים. הדבר מעורר חשש כבד שהוא לא ישים דגש רב על מטרות חשובות לא פחות של המבקר — חשיפת שחיתות וליקויים בטוהר המידות או חשיפת מחדלים קשים בתחומים המסכנים חיי אדם, דוגמת ביטחון ובריאות. אנגלמן גם רמז שאיננו מאמין בביקורת בזמן אמת. בעידן הרשתות החברתיות והמידע המיידי, ביקורת שתיערך בשיהוי של מספר שנים פשוט תהיה לא רלוונטית, לא מעניינת ולא יעילה.

כדי שאנגלמן יהיה מבקר מדינה משמעותי ולא יהפוך להערת שוליים מביכה בהיסטוריה של מוסד המבקר הוא צריך ליישם את שיטת רגב, אבל הפוך. הוא צריך להקשיב לפקידים שלו, כי הם אנשי המקצוע, שטובת הביקורת לנגד עיניהם והוא צריך לעמוד בפני הלחצים הכבדים שיפעילו המבוקרים. רק בדרך זו הענווה עליה הוא מדבר תהיה בפני התפקיד, והרבה פחות בפני המבוקרים, חשובים ככל שיהיו.