מבקר המדינה: האיתנות הפיננסית של עיריית ירושלים תהיה בסכנה תוך 4 שנים

התלות של עיריית ירושלים במענק הבירה הולכת וגוברת והדבר מסכן את חוסנה הכספי. במקביל, חלה ירידה עקבית בהכנסת העצמיות שלה. כתוצאה חל סיכון לאיתנות הפיננסית של העירייה. כך עולה מהחלק השני של דו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא ירושלים, המתפרסם היום (א') לרגל יום ירושלים.

המבקר גם גילה ליקויים קשים במנהל התקין במסירת עבודות ע"י העירייה. בתחום אחר הוא חושף את העובדה שיש במזרח ירושלים 23 אלף ילדים שאינם רשומים בשום מסגרת חינוכית והעירייה אינה עושה כל מאמץ לאתרם. 75% מתושבי מזרח העיר מתחת לקו העוני.

העיר העתיקה ירושלים צילום: שאטרסטוק

בשנת 2007 עמד מענק הבירה מהממשלה על 200 מיליון שקל והיווה כ-6% מתקציב העירייה. עד שנת 2017 הוא זינק ב-13% לכ-700 מיליון שקל. שפירא מתריע שתלותה של עיריית ירושלים במענק הולכת וגוברת והדבר מסכן את חוסנה הכספי: "הדבר חושף אותה לסיכונים כלכליים ועלול להביא לפגיעה ביציבותה אם יקוצץ הסיוע".

במקביל חלה "ירידה עקבית בשיעור ההכנסות העצמיות של עיריית ירושלים". קצב הירידה הממוצע עומד על 1.3% בשנה. "אם תמשך הירידה עלולה עיריית ירושלים לרדת בתוך כארבע שנים אל מתחת לסף המגדיר רשות מקומית כאיתנה".

במשך 20 שנה עיריית י-ם לא השלימה את רשימת המבנים לשימור המבקר מצא כי במשך שנים גובשה רשימה חלקית בלבד של נכסים לשימור, וכל זאת דווקא בעיר הבירה המתהדרת באתרים רבים; כ-3,000 מבנים עדיין ממתינים לאישור ועדת השימור דותן לוי לכתבה המלאה 

לירידה בהכנסות תורמים גם מאזן ההגירה השלילי וביחוד ההרכב שלו. מחקר שיזמה עיריית ירושלים העלה כי כמחצית העוזבים את העיר בשנים 2008 עד 2013 היו חילונים, כרבע מהם דתיים וכרבע מהם חרדים. העוזבים מתאפיינים בגיל צעיר (כשני שלישים מהם בני 20 עד 34) ובהשכלה גבוהה (61% מהם בעלי השכלה אקדמית).

סיבה נוספת להכנסות הנמוכות של עיריית ירושלים: שיעור שטחים גדול למגורים וקטן לפעילות עסקית. מגורים מייצרים יותר הוצאות מהכנסות ואילו עסקים מביאים ליותר הכנסות. כ-33% משימושי הקרקע בירושלים הם למגורים, לעומת 21% בממוצע בכלל הארץ. רק 2.7% משימושי הקרקע בירושלים מיועדים למסחר ולמשרדים, ואילו בערי המטרופולין בארץ שעורם כפול - 5.5%.

חינוך: 23 אלף ילדים שלא קיימים

משנת 2002 חלה הידרדרות חמורה במצב הכלכלי-חברתי של ירושלים. עד 2002 היתה בעשירון החמישי, ב-2003 נפלה לרביעי, ב-2013 לשלישי וב-2015 לשני. 93% מהעיריות מדורגות היום מעל עיר הבירה.

75% מתושבי מזרח ירושלים נמצאים מתחת לקו העוני, לעומת 29% מהיהודים בירושלים ו-52% מהאוכלוסייה הערבית בכלל המדינה. המבקר חושף פרשה מדהימה: במזרח ירושלים כ-23,000 ילדים שמעולם לא נרשמו בשום מסגרת חינוכית המוכרת לרשויות, אף שחל לגביהם חוק לימוד חובה. בניגוד לחוק, העירייה לא עשתה כל מאמץ לאתרם.

בנוסף שיעור הנשירה של תלמידים במזרח העיר עומד על 27%, לעומת ממוצע ארצי של 5% וממוצע ארצי בחינוך הערבי של 7%. משרד החינוך אינו מפעיל תוכניות למניעת נשירה בבתי ספר אלה. למצב השערורייתי הזה תורמת העובדה שבמזרח ירושלים יש 1,900 כיתות בלבד וחסרות 2,000.

"שיפור מצבם של תושבי מזרח ירושלים ייטיב הן עם התושבים והן עם המשק והחברה הישראלית ואף יגביר את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל", כותב שפירא. לדבריו, "אי צמצום הפערים מסכן את חוסנה של ירושלים כולה".

ליקויים קשים בבחירת חברת ייעוץ

המבקר גילה "ליקויים בניהולה הפיננסי ובתפקודה של עיריית ירושלים שאינם עולים בקנה אחד עם עקרונות של מנהל תקין, יעילות, חיסכון ושימוש זהיר בכספי הציבור". בין היתר בדקה העירייה רק שתי הצעות לפני שגייסה קו אשראי של מיליארד שקל.

בדו"ח נכתב כי "נמצאו ליקויים חמורים" בהליך התחרותי שקדם להתקשרות עיריית ירושלים ב-2017, בסכום של 2.3 מיליון שקל, עם חברת ייעוץ לביצוע עבודה בנושא תקציב העירייה. המשרד שזכה קיבל אורכה של שבועיים להגשת הצעת מחיר וכן התקיימה עמו פגישה מקדימה בהשתתפות ראש העירייה אז ניר ברקת והמנכ"ל. שני המשרדים המתחרים קיבלו יומיים ולא התקיימה עימם פגישה. המבקר קובע ש"העירייה פגעה בעקרונות יסוד של הליכים תחרותיים כמו שוויון הזדמנויות, שקיפות, הוגנות וחיסכון בכספי ציבור".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הדו"ח המדובר עוסק בשנים קודמות ומאז חלו תמורות רבות וחיוביות בסעיפים המתוארים, בדגש על ניקיון העיר. העירייה לומדת לעומק את הדו"ח, מסיקה את המסקנות, שחלקן כבר בוצעו בשטח, ותמשיך לבצען ככל שניתן".

28 מיליון שקל על מערכת מחשב שלא פועלת

28 מיליון שקל הושקעו במערכת המחשב רעו"ת למעברים בין ישראל לאיו"ש ועזה אך למרות שעברו 13 שנים היא טרם הופעלה ואין מועד צפוי לתחילת הפעלתה. זאת, בשל חילוקי דעות בין גופי הביטחון השונים. כך עולה מדו"ח המבקר בנושא מעברי הגבול באזור ירושלים.

ב-2006 החליט הקבינט הבטחוני להטיל על המשטרה לפתח את המערכת הממוחשבת רעו"ת (רישום עוברים ותנועות) לבדיקה ורישום עוברים ושבים במעברים. מטרת המערכת - להתריע על אנשים, רכבים ומטענים חשודים.

מאז הושלמו שני השלבים הראשונים בפיתוח המערכת אבל שני השלבים הבאים תקועים. אין מועד צפוי לסיום הפרויקט ולא ברור האם וכיצד הוא יושלם. בישיבה ב-2018 החליטו הגופים השונים לפתח מערכת חדשה. רשות האוכלוסין סבורה שיש לפתח אותה על בסיס העבודה שכבר נעשתה. צה"ל טוען שאין במערכת צורך כיוון שכל השימושים שלה כבר נמצאים במחשבי המעברים ומדובר בבזבוז של עוד 30 מיליון שקל. תאריך סיום לפארסה הדיגיטלית לא נראה לעין.

ממשטרת ישראל נמסר ש"מדובר במערכת חדשה שמפותחת על ידי רשות האוכלוסין ובשיתוף פעולה של משטרת ישראל. נדגיש כי האחריות למימון פיתוח המערכת הוטלה על כלל גופי הביטחון – משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ אלא שבשלב כלשהו הפסיקו שני הגופים האחרונים להעביר את חלקם. לפני כשנה הפסיקה גם המשטרה את מימון חלקה היחסי. בימים אלה הוקם צוות עבודה משותף בראשות המל"ל לקידום המערכת ולהבנות בין הארגונים".