מבקר המדינה הורס את החגיגה: כך נכשלו התוכניות לפיתוח ירושלים

שורת תוכניות לפיתוח כלכלי, חברתי ותשתיתי של ירושלים, נכשלו או לא השיגו חלק מיעדיהן. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה יוסף שפירא בנושא פעולות הממשלה לפיתוח כלכלי-חברתי בירושלים, שפורסם לרגל יום ירושלים, החל היום (א'). עוד עולה מהדו"ח כי ההשפעה של התוכנית לפיתוח השכונות הערביות במזרח העיר הייתה זניחה, משום שהסכומים שהוקצו היו נמוכים מלכתחילה וחלקם הוסטו לעיר העתיקה. ירושלים קופחה בתקציבי פיתוח לתיירות. בין היתר, מותח המבקר ביקורת קשה על שיטת המיקוח הלקויה שבה נקבע מענק הבירה, במקום לפי אמות מידה ברורות ומקצועיות.

המבקר מציין ש"76% מתושבי מזרח ירושלים מצויים מתחת לקו העוני, רובם המכריע (כ-85%) הם ילדים; 37% ממשקי הבית מטופלים בלשכות לשירותי הרווחה; ההכנסה הממוצעת לנפש לחודש נמוכה מאוד - 40% מההכנסה לנפש של תושבי מערב העיר (1,956 שקל לעומת 4,856 שקל); התשתיות הפיזיות והחברתיות בכל השכונות רעועות ביותר".

התוצאה: שכונות מזרח העיר הן שכונות עוני קשות שהפכו עם השנים למוקדי פשיעה והן מהאזורים המוזנחים ביותר בישראל. הפערים ביניהם לבין מערב העיר מבליטים כמה מוגבל איחוד הבירה.

שכונת סילואן במזרח ירושלים צילום: דוד רובינגר

ביוני 2014 אישרה הממשלה את התוכנית לצמצום הפערים - התוכנית הממשלתית הראשונה שהתמקדה באוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים. מטרות התוכנית היו צמצום מקרי האלימות בשכונות מזרח העיר באמצעות שיפור ניכר באיכות החיים של תושביהן.

ואולם, המבקר קובע ש"ההשפעה הכוללת של התוכנית הייתה זניחה". זאת בין השאר משום שהתוכנית נוגעת רק לחלק קטן מהתושבים בחמש השכונות שנכללו בה. התקציב שיועד למימון התוכנית, 290 מיליון שקל, לא הספיק כדי ליצור שיפור ממשי באף אחד מהתחומים: חינוך, תעסוקה, רווחה ותרבות הפנאי. חמור מכך, התקציב שיועד לפיתוח תשתיות פיזיות בחמש שכונות ערביות במזרח ירושלים הופנה ללא נימוק לפרויקטים בעיר העתיקה.

הממשלה קיבלה היום החלטה על תוכנית המשך לשיקום שכונות מזרח העיר בהיקף של 2 מיליארד שקל. זאת לרגל יום ירושלים וכדי להקדים את דו"ח המבקר. כחצי מהסכום הוא תוספת וחציו מתקציבים קיימים.

הדו"ח מגלה שמשרדי התיירות וירושלים פעלו בנפרד לשיווק תיירותי של הבירה. מנכ"ל משרד התיירות טען שהדבר גרם נזק למאמצי השיווק של ישראל וירושלים. זאת, כיוון שההימצאות של שני גורמים מתחרים בשטח פגעה ביכולת המיקוח של משרד התיירות מול סוכני תיירות.

תיירים בסמוך לכנסיית הקבר בירושלים (ארכיון) צילום: גיא אסיאג

באופן מוזר, משרד התיירות מקפח בעקביות את ירושלים בתקציבים לפרויקטים תיירותיים. המבקר חשף כי בשנים 2016-2014 עמד שיעור ההשתתפות של המשרד ב-80% מהפרויקטים בירושלים על 50% או פחות. זאת בשעה ששיעור ההשתתפות של משרד התיירות ב-93% מהפרויקטים בערי ליבה תיירותיות אחרות עמד על 80% ויותר. משרד התיירות הסביר זאת בכך שירושלים מקבלת תקציבים נוספים לפיתוח תיירותי. כלומר, הממשלה מחליטה להעדיף את ירושלים בתקציבים, ומשרד התיירות מנצל זאת כדי להעביר לה פחות.

בשנים האחרונות התפתח מיקוח אלים מילולית בנושא מענק הבירה בין עיריית ירושלים בראשות ניר ברקת מהליכוד למשרד האוצר בראשות משה כחלון מכולנו. המבקר קובע ש"האופן החריג שבו תוקצבה עיריית ירושלים בשנים האחרונות אינו יכול להמשיך עוד. תקצוב העיר וגובה המענק מוכרחים להתבסס על אמות מידה ברורות... דרך תקצוב זו לוקה מבחינה מקצועית ומנהלית והיא אף מקשה על העירייה לתכנן את תקציבה".

בכל מקרה, נראה שלפחות מבחינה כספית, שיטות המאבק של ברקת הוכיחו את עצמן, שכן המענק גדל מ-210 מיליון שקל ב-2013 ל-700 מיליון שקל ב-2017, כלומר פי שלושה ויותר.