העיוותים בחישוב הארנונה עלו לציבור 1.9 מיליארד שקל מיותרים

בגלל ההתעלמות של משרדי הפנים והאוצר מהעיוותים בחישוב הייקור של הארנונה, הציבור שילם 1.9 מיליארד שקל יותר ממה שהיה אמור לשלם, מאז 2012. כך עולה מפנייה של יו"ר נשיאות המגזר העסקי שרגא ברוש לשר האוצר משה כחלון.

הגבייה העודפת, שנגרמת בגלל נוסחת טייס אוטומטי של ייקור הארנונה, מושתת ברובה על המגזר הפרטי (משקי הבית) והיתר על המגזר העסקי והתעשייתי. עקב כך מבקש ברוש להקפיא את ההתייקרות ל־2020 שאותה אישר משרד הפנים, בשיעור 2.58%.

משה כחלון צילום: משה מילנר, לע"מ

הטייס האוטומטי להעלאת הארנונה, שנקבע ב־2007 קובע כי הארנונה תתייקר, באופן גורף, לפי מדד שבו יש משקל שווה של 50% למדד השכר במגזר הציבורי ולמדד המחירים לצרכן. ואולם לפי ניתוח שנעשה על ידי נשיאות המגזר העסקי, הרכבן של הוצאות הרשויות המקומיות הוא אחר. עקב השינוי שחל לאורך השנים בדרך פעולת הרשויות, חלק מהשירותים שלהן לתושבים ניתנים על ידי גורמים חיצוניים, כך שהרשות קונה יותר שירותים ומעסיקה בעצמה פחות עובדים במשכורת.

לפי החישוב של הנשיאות, השכר מהווה 35% מההוצאות הרשויות ואילו הרכישות (השירותים והמוצרים) מהוות 65% מהן. מאחר שמאז 2012 עלה מדד השכר במגזר הציבורי ב־35.6%, על רקע תוספות השכר הנדיבות שניתנו לו, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב־5.4% — העלאת הארנונה בפועל היתה גבוהה יותר מאשר ההתייקרות האמיתית של ההוצאות של הרשויות המקומיות.

אריה דרעי צילום: דוברות הכנסת

על פי אותו ניתוח מאז 2012 התייקרה הארנונה ב־18.6% במצטבר, בעוד שאם נוסחת הייקור שלה היתה מתבססת על הרכב ההוצאות האמיתי של הרשויות, ההתייקרות היתה צריכה לעמוד על פחות מ־16%. הפער הזה עלה לציבור 1.9 מיליארד שקל על פני התקופה, כשעיקר העלויות נופלות על משקי הבית (1.1 מיליארד שקל) והיתר על המגזר העסקי (כ־800 מיליון שקל).

למעשה, במענה לפנייה בנושא לפני שנתיים, הודו נציגי משרד הפנים כי צוות שהוקם במטרה לבצע התאמות בנוסחת העדכון השנתי המליץ כי מדד המחירים יקבל משקל של 60% מהעדכון ומדד השכר יקבל 40% בלבד. זאת, לאחר שבבדיקת הדוחות של הרשויות נמצא כי שכר העובדים מהווה 37% מההוצאות שלהן.

עוד המליץ הצוות לשנות את הנוסחה כך שבמקום להסתמך על מדד השכר במגזר הציבורי תסתמך על עליית השכר ברשויות המקומיות בלבד. אולם המלצות אלו, לצד המלצות נוספות בנושא, לא ייושמו בסופו של דבר.

הסיבה לפנייה הנוכחית של ברוש לכחלון היא ייקור הארנונה לשנת 2020, שאותו מבקש ברוש להקפיא. על פי הודעה שהעביר משרד הפנים בשבוע שעבר, בהתאם להתייקרות האוטומטית תועלה הארנונה בשנה הבאה בשיעור של 2.58% לכל בתי המגורים והעסקים בארץ (0.65% עקב עליית מדד המחירים ו־1.93% עקב עליית מדד השכר במגזר הציבורי).

נשיאות הארגונים העסקיים התייחסה לבעיה נוספת בחישוב ההתייקרות האוטומטית - מקדם ההתייעלות שבוטל ב־2013. עד אז, הופחתו מאותו ממוצע של שני המדדים 20% - במטרה לדחוף את הרשויות המקומיות להתייעל. אבל במסגרת התקציב שאישר באותה שנה שר האוצר דאז יאיר לפיד, נלקחה הלוואה של 400 מיליון שקל מהרשויות החזקות, ובתמורה בוטל גם מקדם ההתייעלות. להערכת נשיאות הארגונים העסקיים אותו ויתור על המקדם עלה לנו 384 מיליון שקל שאותם קיבלו באופן לא מוצדק הרשויות המקומיות.

ברוש כתב לכחלון "ברצוני להסב את תשומת לבך כי עושק הארנונה כפי שמתואר בעיוות הנוסחה משפיע על כלל המשק. כמי שעצר בשנים האחרונות עליית מחירים מפוקחים בתחומים שונים, אנו מצפים שגם בסוגיה זו תפעל למען עצירת עליית המחירים הצפוייה, וכן להחזרת מקדם ההתייעלות". כחלון הוא אמנם הכתובת בפנייה הזו, אולם שמי שאחראי לא פחות והתעלם מבעיות הארנונה הוא שר הפנים אריה דרעי.

למרות ההמלצות שהגישה אותה ועדה של משרד הפנים שהוקמה ב־2016, בכל פעם שמתעוררת ביקורת בכל הנוגע למנגוני הארנונה הקיימים מתרצים במשרדי האוצר והפנים כי שינוי שייעשה בנושא צריך להיות כולל, במסגרת רפורמה - מה שכמובן אף אחד מהשרים המכהנים לא מעוניין לעשות, עקב התנגדויות שמהלך עלול לעורר בקרב ראשי רשויות.

ממשרד הפנים נמסר כי "הנושא עדיין מצוי בבחינה של גורמי המקצוע, התקיימו מספר דיונים אך טרם הוצגו לשר המלצות סופיות של הוועדה".

מלשכת שר האוצר נמסר כי "שר האוצר מתנגד לכל מהלך שיפגע במגזר העסקי ויפנה בנושא לשר הפנים, שתחום הארנונה נמצא באחריותו הבלעדית".

במרכז השלטון המקומי בחרו שלא להסתכל על ההתייקרות המצטברת, שכן מדובר בהתייקרויות שאינן חד פעמיות ובאפקט של התייקרות על התייקרות (כמו ריבית דריבית), ומסרו בתגובה: "לדאבוננו הרב, מדובר בכתבה ממוחזרת, המשמשת שופר פופוליסטי של התאחדות התעשיינים, ואשר הקשר בין הכתוב בה לבין המציאות מקרי בהחלט. הכתבה כוללת אמירות חסרות בסיס הנשענות על נתונים שגויים, והכל במטרה אחת, לנסות ולהפחית את תשלומי הארנונה שמשלמים הגופים העסקיים לרשויות המקומיות, באצטלה של טובת הציבור. מה שארגונים העסקיים אינם מספרים לתקשורת, זה שהם מפעילים לחץ בלתי פוסק על משרדי הפנים והאוצר להפחית ארנונה למגזר העסקי, תוך העלאת ארנונה למגורים. מרכז השלטון המקומי ימשיך לעמוד איתן כנגד כוונה זו של התאחדות התעשיינים, שכל תכליתה, כאמור, היא הפחתת הנטל מהמגזר העסקי והכבדת הנטל על משקי הבית".