מכרז ההתפלה בסכנת ביטול: הסינים נפסלו, שלוש מתמודדות אחרות פרשו

משרד האוצר הודיע ביום חמישי האחרון על קבלת שלוש הצעות למכרז להקמת מתקן התפלה חדש בשורק, או בשמו הלא רשמי "שורק 2". לטענת האוצר, מדובר במתקן ההתפלה הגדול מסוגו בעולם, עם הספק הפקה משוער של כ־200 מיליון קוב בשנה, כשליש ממה שחמשת מתקני ההתפלה הנוכחים מפיקים היום כולם יחד. עלות הקמת המתקן תגיע עד 2.5 מיליארד שקל.

החברות שהגישו הצעה רשמית למכרז הן IDE, האצ'יסון (Hutchison) ושותפות של החברות אלייד, אפקון ואקינואה (Acciona, Allied ו־Afcon.) אולם מה שהאוצר שכח לציין בהודעה שלו הוא שלמעשה מדובר בשלוש מציעות בלבד, זאת לאחר ששלב ההצעות המוקדמות והמיון הראשוני מאוקטובר 2018 כלל לא פחות משבע קבוצות שונות, חלקן בינלאומיות, שרצו להקים את המתקן.

ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שהחברה הסינית PMEC עברה את המיון המוקדם באוקטובר 2018, אולם נפסלה בישורת האחרונה על ידי ועדת המכרזים בטענות משפטיות שונות, ובראשן חוסר ניסיון בהקמת מתקני התפלה בינלאומיים. אף שהסינים ניגשו עם חברה שהקימה מתקני התפלה בסינגפור, ועדת המכרזים לא זקפה זאת לזכותם. זו אחת הפעמים היחידות שחברה סינית נפסלת מגישה למתקן תשתית לאומי, מה שמעלה את הסברה שאולי הלחץ האמריקאי לא לשלב בשוק חברות סיניות מתחיל לתת את אותותיו. החשב הכללי רוני חזקיהו הודה בחמישי האחרון, וללא קשר ידוע למכרז ההתפלה החדש, בכנס בהרצליה שיש "דיבייט עם הממשלה על השקעות סיניות בתשתיות קריטיות, והנושא אמור להגיע לקבינט המדיני ביטחוני". מהאוצר סרבו להגיב מי פרש ולמה.

מלבד הסינים שנפסלו, שלוש חברות פרשו בשבועות האחרונים מהמרוץ על המכרז, לאחר ששלושתן ניגשו ועברו את שלב המיון המוקדם: GES הישראלית, SUEZ הצרפתית ו־Aqualia הספרדית. גורמים שהיו מעורבים בהגשות העלו ביקורת נוקבת על אגף החשב הכללי באוצר, שניהל את המכרז. לטענתם, לוחות הזמנים היו קצרים מדי, והתשובות לשאלות שהגישו המתמודדות נמסרו באיחור ניכר, על סף הישורת האחרונה.

בעיה נוספת של המכרז החדש להקמת מתקן התפלה היא ששתיים מתוך שלוש המתמודדות במכרז החדש הן אלו שנמצאות במרכז ועדת הבדיקה הבינמשרדית לבחינת איכות המים. לפני כשבועיים התגלו בעיות במליחות המים במתקן ההתפלה בשורק, שמופעל על ידי IDE והאצ'יסון. החשש, שנבדק בימים אלו במשרדי האנרגיה והאוצר, הוא שבעלי מתקן ההתפלה "שיחקו" לכאורה עם כמות הכלורידים עד לרמה שאולי לא סיכנה את הציבור, אבל חסכה להם כמה עשרות מיליוני שקלים בהוצאות חשמל של מתקני סינון.

"כלכליסט" שאל את האוצר אם במכרז החדש יש התניה לפסול מתמודדים אם יתגלה בדיעבד שהם לכאורה "עקצו" את המדינה, והתשובה היתה שלא הוצב שום תנאי. מצד שני, באותו כנס שנערך בחמישי הודיע חזקיהו ש"יש בעיה שככל הנראה. לכאורה מישהו ניסה להרוויח בזה שהוא העלה את הכלורידים במים. אם מישהו פשע או רימה נמצה איתו את הדין, ואת מי שצריך להעניש נעניש ונקנוס בהרבה כסף", הצהיר.

הכדור עבר לוועדת הבדיקה שהקים משרד האנרגיה, בראשות המנכ"ל אודי אדירי. אם יתברר שהאצ'יסון ו־IDE פעלו בניגוד להסכם עמן, זה עשוי למנוע מהן לגשת למכרז שורק 2 ואולי גם למכרזים אחרים. פסילה אפשרית שלהן עלולה למוטט את המכרז, להוציא אחד חדש ולקחת סיכון שההקמה תידחה ל־2023 או 2024. אפשרות אחרת היא להשאיר את המדינה להתדיין מול גורם אחד ויחיד, עם חוסר יכולת לקיים התמחרות נאותה על עלות ההקמה. 

מתקן ההתפלה בחדרה צילום: חברת מור דגן