תקלת התפלה שלישית: הפעם במתקן בחדרה

חברת מקורות מתלוננת כי איכות המים שהיא מקבלת ממתקן ההתפלה בחדרה, המופעל על ידי חברת IDE, אינה מספקת. לטענתה הסידן שבמים מחייב אותה להעביר אותם תהליכי סינון מיוחדים ומאלץ אותה להוצאה עודפת של מיליוני שקלים בשנה. בשבועיים האחרונים דווח גם על בעיות, אם כי שונות, במתקני ההתפלה בפלמחים ובשורק.

ל"כלכליסט" נודע כי מקורות העבירה תלונה על הבעיה לכאורה במים מהמתקן בחדרה לרשות המים ואחר כך דווח בעניין גם משרד האנרגיה. על פי התלונה, כמות הסידן (קלציום) במים גוררת את החברה הממשלתית להליכי ניקוי מיותרים ולהוצאות כספיות שאין להם כיסוי בהיקף 2־3 מיליון שקל לשנה. מכיוון המתקן פועל מאז 2009, ניתן להעריך שמדובר בהוצאה של 20־30 מיליון שקל לאורך התקופה. מתקן ההתפלה בחדרה מפיק כיום, 127 מיליון קוב לשנה — קרוב לרבע מכמות המים המותפלים המופקת בישראל. המתקן הוקם ומופעל על ידי קבוצת H2ID שבבעלות החברות IDE ושיכון ובינוי.

למטה מימין: מנהל רשות המים גיורא שחם ושר האנרגיה יובל שטייניץ צילומים: אוראל כהן,עמית שעל, ערן יופי כהן

במכתבה של מקורות לרשות המים נטען ש"לאור האירועים האחרונים בנושא איכות המים המתקבלת ממתקני ההתפלה הפרטיים, אנו רואים לנכון להעלות שוב את בעיית המשקעים במתקן בחדרה".

מקורות טוענת כי את הסידן אמנם מוסיפים למים על פי דרישות משרד הבריאות, אך ההליך שבו מוסיפים את החומר אינו תקין לכאורה, ויוצר כמה בעיות. לטענת החברה, הסידן אינו מתמוסס במים כנדרש, והתוצאה היא קבלת מים עכורים שמקורות נאלצת לסנן טרם ההזרמה לצנרת הארצית. תוצאה שנייה היא הצטברות מיותרת של משקעי אבן ואבנים של ממש, שעלולים לפגוע בצנרת ההולכה הארצית.

בכיר במשק המים שנחשף לממצאים אמר אתמול ל”כלכליסט”, שרמות הסידן גרמו לעיתים בעבר לתופעות של עכירות המים, כך שחברת מקורות נאלצה לבצע ניקוי שוב ושוב, על חשבונה.

“הצרכן משלם פעמיים”

במקורות טוענים בפני רשות המים שהם מתריעים על הבעיות במתקן ההתפלה בחדרה "כמעט מיום הפעלת המתקן", אולם עד היום הם לא קיבלו מהרגולטור מענה לשתי סוגיות — איכות המים וההיבט הכספי. לטענת מקורות, יוצא שצרכני המים משלמים פעמיים - גם עבור קבלת המים ממתקן ההתפלה וגם עבור פעולות ניקוי נוספות שמקורות מבצעת בעצמה.

הבעיה שעליה מתלוננת מקורות ביחס למתקן בחדרה מתווספת לבעיות שהציבור נחשף אליהן בשבועים האחרונים במתקני ההתפלה בשורק ובפלמחים. הבעיה במתקנים אלה שונה מזו שמקורות מציינת ביחס למתקן בחדרה, והיא נוגעת לכמות עודפת של מלחים שקיימת לכאורה במים המגיעים מהם וגורמת לעכירותם. לעומת זאת, לגבי המתקן בחדרה טוענת החברה כי הדרך שבה מוסיפים את הסידן למים שם מכריחה אותה להוציא עוד כסף כדי לנקות את המשקעים.

מקורות ממשלתיים מזדרזים להסביר שבכל המקרים אין סכנה לציבור, אולם השורה התחתונה היא שבשלושה מתוך ארבעה מתקני התפלה הפרטיים שפועלים בארץ כבר התגלו לכאורה בעיות. בנוסף, פועל גם מתקן התפלה ממשלתי אחד. חמשת המתקנים יחד אחראים ל־80%-70% ממי השתייה המסופקים בישראל.

הממצאים לגבי מתקן ההתפלה בשורק, פרשה שהחלה כשתושבים בחולון פתחו את הברז בבית וקיבלו מים עכורים, הובילו להקמת צוות בדיקה ממשלתי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, במטרה לבחון את הליך הבדיקה של המים ואת היכולת של הרגולטור לקיים בדיקות תקופתיות עקביות ונאותות של המים שמגיעים בצנרת לברזים בבתים בישראל.

מרשות המים נמסר בתגובה כי ”איכות המים מעולה ועומדת בתקנות, שהן מהמחמירות בעולם. בכל הקשור לערכי הסידן ורמות השיקוע, מתקן ההתפלה עומד בהם ללא בעיות”.

“מים איכותיים”

מחברת IDE, בעלי מתקן ההתפלה בחדרה, נמסר בתגובה: מתקן חדרה מספק מים איכותיים לפי הפרמטרים שהמדינה דורשת בהסכם הזיכיון והנחיותיה, לרבות ערכי סידן לפי דרישותיה. צר לנו על הניסיון לשרבב את שמו של המתקן לוויכוח בין מקורות, משרד הבריאות ורשות המים הנסוב על רמת ערכי הסידן הראויה להימצא במים. ערכים אלו עברו בעבר שינוי בעקבות טענה שהשמיעה מקורות כלפי רשות המים לפיה זיהתה הצטברות משקעים על דפנות מאגר המים שלה, אך אלו טענות שבין חברת מקורות לבין רשות המים. הרשות ומשרד הבריאות שעו לתביעת מקורות להפחית את כמות הסידן ועדכנו הדרישות מהמתקן באופן התואם את הדרישות.