רשות המסים בוחנת: מבצע רווחים כלואים 2
לפי הערכות ברשות המסים, כיום ישנם כ-100 מיליארד שקל כלואים בחברות השונות; במטרה להתמודד עם הגירעון הגבוה, שוקלת הרשות להחזיר גרסה עדכנית של החוק מ-2012 שנתן הנחה של בין 60%-30% על מס החברות - והוענק לחברות שלא חילקו רווחים כדיבידנד בגלל מבנה המיסוי
ברשות המסים שוקלים לצאת במבצע רווחים כלואים נוסף במטרה להתמודד עם מיליארדי השקלים הכלואים בחברות ישראליות על המחסור בהכנסות והגירעון הגבוה.
- מבצע הרווחים הכלואים: 214 חברות שילמו מס בהיקף 4.3 מיליארד שקל
- החוק לעידוד השקעות הון: יותר השקעה ביצוא וחדשנות
- ירידה קלה בגירעון הממשלתי: 3.4% במרץ
חוק הרווחים הכלואים מ-2012 העניק הנחה של בין 30%-60% על מס החברות לחברות ששחררו רווחים, שבגלל מבנה המיסוי לא השתלם להם לחלק כדיבידנד. עד 2011 היה מסלול בחוק עידוד המעניק פטור ממס לעד 10 שנים ממס חברות, אך במידה וישנה חלוקת דיבידנד, רכישת מניות או העברת הלוואה לחברת האם, רכישה של חברות בחו"ל וכו', ישולם מס חברות עליו ניתן הפטור ובנוסף אליו ישולם מס דיבידנד - במקרה ושולם דיבידנד בהתאם לחוק החברות.
הרציונל היה לעודד חברות להשקיע את הרווחים שלהם במשק הישראלי. שכן הפטור היה מבוסס על מרכז השקעות, שדרש הקמה או הרחבה של מפעל בהיקף של לפחות 300 אלף שקל בלבד בתמורה לפטור לתקופה מסוימת (10 שנים בפריפריה ו-שנתיים לחברה במרכז עם מס מופחת למספר שנים). מאחר ומדובר בסכום די נמוך, בפועל חברות השקיעו אותו כל מספר שנים ושמרו על הפטור לאורך זמן.
ב-2011 תוקן החוק ונתן מס מופחת במקום הפטור כדי להמנע מכך. אולם מאחר והחוק המקורי קבע כי כל תוכנית השקעה זוכה לחבילת מיסוי קבועה, אם חברה קבלה על פטור על הכנסות מסוימות ב-2010, כל עוד היא לא חילקה אותן, אין לרשות המסים מה לעשות בעניין.
מעבר לכך, על אף ביטול החוק, היו חברות עם תוכניות שלא מימשו אותן עדיין. לצורך העניין חברה השקיעה 300 אלף שקל אך הייתה בהפסדים ולכן דחתה את הפטור ממס שלה בכמה שנים, ולכן חברות שהשקיעו בשנים האחרונות יכלו לנצל את הפטור כמה שנים לאחר מכן ולכן ישנן חברות שעדיין נהנות מפטור ממס.
כמו כן, במידה מסוימת למרות הטבת המס - לא מדובר בהקלה, שכן המצב החוקי כיום מצדד בחברות ולא ניתן לגבות את המס, אלא אם החברות יתחסלו לחלוטין.
על פי הערכות גסות ברשות המסים, היום ישנם כ-100 מיליארד שקל כלואים בחברות השונות. המבצע המטיב ב-2012 הניב בסופו של דבר לקופת המדינה 4.4 מיליארד שקל בעוד שהיעד המקורי עמד על 3 מיליארד שקל בלבד. מבצע נוסף יוכל לסגור את הבור שנוצר בעקבות הפחתות המסים והגדלת ההוצאות בשנים האחרונות.
אלא שמהלך כזה מצריך תיקון חקיקה, ואת תמיכתו של שר האוצר הבא. למרות שהדבר ישחרר מיליארדי שקלים לקופת המדינה, מדובר בהטבה נדיבה מאד לחברות שכן אחרת אלו ימשיכו לשמור את הכסף אצלן.
לפני שנתיים יצאה רשות המסים במבצע מס דיבידנד מוטב שהעניק לבעלי שליטה מס דיבידנד של 25% במקום 30-33% במסגרת תיקון חקיקה הנוגע לחברות ארנק, מה שהכניס מיליארדים נוספים לקופת המדינה, אולם זכה לביקורת רבה כלפי רשות המסים ושר האוצר כחלון שאישר את המהלך – גם ציבורית וגם ממסדרונות האוצר, על ההטבה הנדיבה שניתנה לחברות ולבעלי ההון.
כך שבעוד שמהלך כזה יכול לדחות את הבעיות הפיסקליות בשנה (שכן מדובר בהכנסה חד פעמית) ולדחות את הבור התקציבי הוא עלול להביא איתו גם לביקורת חריפה בכל הנוגע להטבות נוספות לחברות.