מבקר המדינה: כך החמיצה הממשלה את הפוטנציאל של דירות הרפאים

מהלך שהיה אמור לשמש ככלי פשוט ויעיל למלחמה במחירי הדיור רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו בפועל - בעיקר בשל חוסר עניין של משרדי האוצר והפנים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'), ובחן כיצד ההחלטה מ-2012, לגבות כפל ארנונה מדירות רפאים, מומשה בפועל.

הרעיון לדרוש תשלום מס כפול עבור דירות ריקות עלה כבר בוועדת טרכטנברג, שעסקה במחסור בהיצע הדירות. מדובר בתופעה בולטת ונפוצה, של דירות למגורים שאינן מושכרות ואינן מממשות את ייעודן במשך תקופות ארוכות (ונמצאות בדר"כ בבעלות תושבי חוץ, ע"מ). כבר במרץ 2012 קיבלה הממשלה את ההחלטה בנושא, אולם רק בדצמבר 2013 אישרה ועדת הכספים את התקנות הזמניות שהוגשו על ידי השרים דאז, גדעון סער ויאיר לפיד.

מבקר המדינה, יוסף שפירא צילום: אלכס קולומויסקי

פרסומם בחודש שלאחר מכן אפשר למעשה לרשויות להגיש בקשה לשרי האוצר והפנים להטיל ארנונה כפולה רק בשנתיים הבאות (2015-2016), אלא שמתוך ארבע רשויות שביקשו אישור לכך, שרי האוצר והפנים נתנו אישור רק לתל אביב - לה התאפשר לגבות תעריף של 221 שקל במקום תעריף של 36-103 שקל למ"ר לשנה (כאשר הבחירות ברקע וארדן ולפיד לא רצו להיתפס כמי שמאשרים התייקרות של הארנונה, ע"מ). ירושלים, חיפה ויבנה נאלצו להתחיל לגבות תעריף גבוה רק ב-2016, כאשר השרים החדשים, כחלון ודרעי, אישרו להם אותו.

אלא שגם כחלון ודרעי לא בדיוק הזדרזו לקדם את אותה גביית ארנונה, שאמורה לסייע להגדלת היצע הדיור בכך שתדחוף תושבי חוץ להשכיר את דירתם שעומדת ריקה במשך רוב ימות השנה. באוגוסט 2016, לקראת מועד פקיעת תוקפה של ההחלטה הקודמת, החליטה הממשלה להאריך אותה עד ל-2021, אלא שבפועל זה עדיין לא קרה.

משרד הפנים שלח לוועדת הכספים טיוטת תקנות חדשה רק בינואר 2018, שנה וחצי אחרי החלטת הממשלה; לפני כן העביר אותה דרעי - ביוני 2017 ושוב בנובמבר 2017 - לאישורו של כחלון, שאישר את התקנות בדצמבר אותה שנה; באפריל 2018 שוב נשלחו התקנות, לאחר שמשרד הפנים לא וידא את קבלתן בוועדת הכספים בינואר. בכל מקרה, ראוי להדגיש כי העיכובים הראשונים שנרשמו במשרדי הפנים והאוצר אינם ברורים, שכן מדובר בדיוק באותן תקנות, פשוטות יחסית, שאושרו כבר ב-2013, ובלאו הכי אין בנמצא מסמכים המתעדים עבודת מטה לגבי אותן תקנות - כך שהמשרדים סתם התעכבו עם העברתן.

33.5 אלף דירות ריקות

בדיקה שנעשתה במשרד האוצר בטרם אושרה אותה גבייה של כפל ארנונה מבעלי דירות רפאים, העלתה כי קיימות כ-33.5 אלף דירות כאלו ברחבי הארץ. בסופו של דבר, מספר הדירות שחייבו בכפל ארנונה ב-2016 עמד על 2,366 בלבד (364 בתל אביב, 827 ירושלים ו-1,175 בחיפה).

ב-2015 הוציאה עיריית תל אביב צווי ארנונה בתעריפים של 221 שקל למ"ר לשנה ל-1,345 דירות (כאשר הקריטריון של העירייה בקביעה מהי "דירה ריקה" הוא: במידה ולא נצרכו בה כלל מים ב-9 מתוך 12 חודשים של השנה הקודמת); בהחלטת הממשלה מ-2012 העריכו כי בתל אביב עומדות 4,700 דירות ריקות. בסופו של דבר - לאחר הגשת עררים בצירוף אסמכתאות, כמו חשבון חשמל או אינטרנט - בוטל חלק ניכר מהחיובים, מתוכם נותרו בתוקף רק 584.

רחוב יהודה המכבי, תל אביב צילום: עמית שעל

בירושלים התמונה לא כל כך שונה: בעוד שלפי הנתונים שהוצגו בהחלטת הממשלה מ-2012 בירושלים עמדו אז 3,400 דירות ריקות, העירייה, שהגדירה דירה ריקה כדירה בה היקף השימוש במים הוא נמוך מ-10% מהממוצע, מצאה ב-2016 (לאחר שלא קיבלה אישור לתעריף החדש ממשרדי האוצר והפנים ב-2015) 1,990 דירות כאלו בלבד. בסופו של דבר נגבתה הארנונה הגבוהה רק מ-827 דירות.

בעיה נוספת שמציף מבקר המדינה היא שמשרד האוצר ומשרד הפנים לא בדקו כיצד יושמה הוראת השעה, וכיצד השפיעה החלתה, כפי שהצהירו שיעשו; הם גם לא אספו נתונים על פעולות הרשויות, על היקף החיובים, על מספר החייבים בפועל ועל היקף הגבייה.

מתשובותיהן למשרד מבקר המדינה של 11 רשויות מקומיות גדולות שכלל לא אימצו את הוראת השעה (וביניהן רמת גן, נתניה אשדוד ואשקלון), עלה כי מרביתן לא עשו זאת מאחר שהעריכו כי מספר "דירות הרפאים" שבתחום שיפוטן אינו רב, וכי יידרשו משאבים ניכרים כדי לאתרן ולקבוע את פרקי הזמן שהן לא היו בשימוש. עם זאת, את הערכותיהן בדבר מיעוט הדירות לא ביססו הרשויות הללו על נתונים.

ניתן היה לצפות כי לאור העובדה שרק ארבע רשויות בחרו להשתמש בכלי החדש וגם הן בהיקף די מצומצם, יבדקו במשרדים עם אילו קשיים וחסמים התמודדו העיריות במסגרת הגבייה, אולם זה לא נעשה; לא נבחנו הסיבות והחסמים שבגינם מרבית הרשויות המקומיות בחרו שלא להחיל את הוראת השעה בתחומן. למעשה, לא נבדקה כלל ההשפעה על שוק הדיור. במשרד האוצר תירצו זאת בזמן הקצר שעבר מאז נכנסו ההוראות לתוקף.

היו"ר היוצאת של הועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלי יחימוביץ, שהטילה על משרד המבקר להכין את הדו"ח על דירות הרפאים מסרה כי ""הזוי שבעיצומה של מצוקת דיור חריפה עומדות 160,000 דירות ריקות ואיש אינו נוקף אצבע כדי לשחררן לשוק הדיור. אפילו שחרור של מקצתן היה עשוי לסייע דרמטית לאתגר הלאומי האדיר של מצוקת הדיור ויוקר המחייה, אלא שדו"ח המבקר חושף אפס מעשה של הממשלה. הדיבורים גבוהה גבוהה על מלחמה במחירי הדיור מתנפצים אל מול ים של שאננות, דחיינות ופאסיביות. שעה שהציבור נאנק תחת מחיר נדל"ן מטורפים שעלו ב-100% תוך עשור, משרדי האוצר והפנים כלל לא פעלו לאכוף את החלטתה שלה על החלת כפל ארנונה על דירות רפאים. לצד העובדה (שנחשפה בישיבת הועדה לביקורת המדינה), כי עדיין לא קיים מאגר ממשלתי אמין, משותף ומתכלל לגבי מספר הדירות הריקות – מדובר בכשל חמור ביותר".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בחינה מעמיקה והפקת לקחים של יישום תקנות חדשות ניתן לבצע רק לאחר פרק זמן משמעותי שבו התקנות עומדות בתוקף. משרד האוצר ביצע מעקב אחר יישום הוראת השעה האמורה, במסגרת דיונים עם נציגי הרשויות המקומיות הרלוונטיות שיישמו את התקנות. לאור היישום החלקי של התקנות לא ניתן היה לקבל החלטה גורפת בנוגע לאפקטיביות של הוראת השעה - ועל כן נדחתה בחינה זו למועד שבו ניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת יותר לאחר יישום הוראת השעה המונחת על שולחנה של הכנסת".

משרד הפנים  מברך על דוח מבקר המדינה בעניין ומוסיף: "ראשית נציין כי התקנות בדבר ארנונה על דירות רפאים, מקורן בחוק ההסדרים אשר מקודם על ידי משרד האוצר. על שרי הפנים והאוצר הוטל להתקין את התקנות. משרד הפנים העביר טיוטת תקנה לאישור ועדת הכספים כמתחייב בחוק ההסדרים. התקנות טרם אושרו בוועדת הכספים. התקנות הקודמות, אושרו והועברו לביצוע הרשויות המקומיות אשר על פי החוק - מאשרות במליאת המועצה את יישומן. חלקן כאמור בחרו שלא לעשות כן מסיבותיהן."