לקראת תקצוב התר"ש: משרד האוצר לומד לדבר ביטחונית

אגף תקציבים של משרד האוצר פרסם מכרז להקמת צוות ייעוץ אסטרטגי, שיערוך מחקר כלכלי בענייני ביטחון. זאת לקראת יצירת ותקצוב התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) הבאה של צה"ל לאחר שהנוכחית תסתיים ב־2020, ונוכח הדרישות התקציביות ההולכות וגדלות של מערכת הביטחון.

משרד האוצר יבקש מהיועצים שייבחרו לערוך מחקרים בנושאי כוח אדם בצה"ל, שכר וגמלאות, מבנה מערך המילואים, הוצאות הביטחון והרכבן בהשוואה בינלאומית ובהשוואה למדינות עימות, אזרוח והפרטת מערכים, מחקר ופיתוח, עלות כלכלית של לחימה ובניין הכוח בצה"ל.

מימין: ההרמטכ"ל אביב כוכבי וראש אגף תקציבים באוצר שאול מרידור צילום: שאול גולן, אלכס קולומויסקי

ההתקשרות תהיה לשנה ובהיקף של מיליון שקל, אולם לאגף תהיה אפשרות להאריכה לארבע שנים נוספות. במשרד האוצר מבקשים לרתום אליהם את בכירי מערכת הביטחון לשעבר, כך שלפי דרישות הסף, 50% מחברי הצוות צריכים להיות בעלי ניסיון בכיר (השתחררו בדרגת אלוף משנה לפחות) ולפחות אחד מחברי הצוות השתחרר בדרגת תת־אלוף.

יחד אמור להיות להם ניסיון בזרוע יבשה, חיל האוויר ואגף מודיעין. עוד נקבע כי לפחות אחד מחברי הצוות יהיה בעל דוקטורט באחד מהתחומים הבאים: כלכלה, מדיניות ציבורית, יחסים בין לאומיים, מזרח תיכון, מדעי המדינה. ולפחות איש צוות אחד עם ניסיון בביצוע מחקר או מתן ייעוץ בנושאי ביטחון.

במשרד האוצר הגיעו למסקנה כי בעוד שהם הגוף שאמור להניע שינויים ורפורמות בגופי הממשלה השונים, ולהיות בעלי הסמכות המכרעת בכל הנוגע לשינויים תקציביים של משרדי הממשלה, הם חסרי ידע וכלים להתמודד דרישות מערכת הביטחון.

כך למשל כאשר נציגי צה"ל מבקשים בוועדת השרים להצטיידות מאות מיליוני שקלים עבור נשק כזה או אחר, אין לנציגי האוצר יכולת להתמודד עם הדרישה. מי שאמור לאתגר את מערכת הביטחון ולבחון את הדרישות שלה הוא המטה לביטחון לאומי, אולם הם, גם אם עושים זאת, בכל מקרה לא בהכרח מסתכלים מהפריזמה הכלכלית בכל הנוגע להתייעלות וניצול יעיל של המשאבים.

ההבנה כי מחקר וניתוח גם בהיבט הביטחוני יכולים להיות כלים "אוצריים" חשובים התחדדה על רקע המהלך לקיצור השירות שנעשה בתקציב של 2017‑2018 בו נקבע כי שירות החובה של גברים יקוצר מ־32 חודשים ל־30 חודשים החל מ־2020.

מה שהביא רוח גבית משמעותית לאגף התקציבים וסייע לאנשיו לשכנע את חברי הכנסת בוועדת החוץ והביטחון היה מחקר של פרופ' יוסי זעירא לגבי העלות של שירות החובה. זעירא מצא כי המחיר של שירות החובה הוא 5.7% תוצר, זאת לאור כך שככל שהכניסה לשוק העבודה מוקדמת יותר כך מספיק העובד לצבור יותר ניסיון, ושכר. היכולת לכמת את השווי של קיצור השירות הצבאי מאפשרת לאגף התקציבים גם לתמחר את השווי של המהלכים וגם לתת קונטרה לטענות של מערכת הביטחון.

אלא שבשונה מנושאים אחרים כמו בריאות או אי־שוויון, אין כמעט חוקרים עצמאיים או אקדמאיים בכל הנוגע לסוגיות ביטחוניות, שכן לרוב מדובר בסוגיות מסווגות, וכי לא מדובר בנושא שיכול להניב הכנסות רבות לחוקרים עצמם.

לכן מנסים כעת באגף התקציבים ליצור מערכת עצמאית ותשתית למחקרים שיוכלו גם לסייע בתוכניות ארוכות הטווח (הבאה וגם זו שתבואה אחריה) וגם להתמודד באמצעות ניירות עמדה תוך זמן קצר עם דרישות מערכת הביטחון.