מכבי מצטרפת למאוחדת ודורשת לפתוח את הסכם הייצוב שלה

קופות החולים מאסו בשיטת התקצוב בחסר: בעקבות הגירעון החריג שנחשף בתחילת השבוע בקופת חולים מאוחדת, יצאה הקופה בדרישה לפתוח את הסכם הייצוב (הסכם הסיוע הממשלתי) שעליו חתמה בסוף 2018. ל"כלכליסט" נודע כי כעת קופת חולים מכבי דורשת גם היא לפתוח את ההסכם. גם בקופת חולים כללית הביעו חשש שעמידה בתנאי הסכם הייצוב ב־2019 תהיה כמעט בלתי אפשרית, אך מתכוונים לעמוד בהסכם, על אף שהדבר נראה כמשימה כמעט בלתי אפשרית. 

מכבי היא הקופה השנייה בגודלה בישראל, שמבטחת רבע מכלל המבוטחים, ולפי הסכם הייצוב שעליו חתמה מול משרדי האוצר והבריאות בסוף 2018, היא צפויה לקבל 1.03 מיליארד שקל. אלא שבמכבי טוענים כי התקצוב לא הולם את מספר המבוטחים שלה וכי מאוחדת וכללית תוקצבו באופן נדיב יותר.

בכיר במכבי אמר ל"כלכליסט" כי "כללית קיבלה יותר מפי שלושה (כ־3.4 מיליארד שקל ‑ א"פ) והם מחזיקים בחצי מהמבוטחים. קופת חולים מאוחדת קיבלה בין 40 ל־70 מיליון שקל יותר מאיתנו".

במכבי טוענים כי הסכום שעליו סוכם בהסכם הייצוב כולל גם סיוע בהיקף של 250 מיליון שקל לבית החולים אסותא אשדוד שבבעלותה. בית החולים הגירעוני נקלע למשבר תזרימי עוד בשנה הראשונה לפעילותו.

עוד מדגישים במכבי כי הסיוע לאסותא אשדוד הוכנס להסכם הייצוב לבקשת האוצר, וכי למעשה הסכום שמכבי מקבלת בפועל כקופה ולא כבעלת בית החולים הוא נמוך משמעותית מהסכומים שקיבלו שאר הקופות.

"זה שיטת צדיק ורע לו", אמר ל"כלכליסט" גורם במכבי שדווקא טוען כי משרד האוצר לא צריך לסייע לקופת חולים מאוחד, משום ש"פספוס כה משמעותי בין תחזית הגירעון לבין הגירעון בפועל אינו סביר ונעשה בחוסר תום לב. קל וחומר כשהוא נצבר ברבעון אחד בלבד".

מאוחדת והאוצר חלוקים

חודשים ספורים אחרי שחתמה מאוחדת על הסכם הייצוב לשנים 2017‑2019 וקיבלה 540 מיליון שקל לכיסוי גירעונות, בשבועות האחרונים הסתבר כי הקופה סיימה את 2018 בגירעון של 440 מיליון שקל ‑ פער של 160 מיליון שקל מהגירעון לו התחייבה הקופה בהסכם הייצוב שעמד על 280 מיליון שקל. מאוחדת דורשת לפתוח את הסכם הייצוב, אך משרדי הבריאות והאוצר מטילים את האחריות על הדירקטוריון ודרושים למנות דירקטור חיצוני מטעמם. משרד האוצר מסרב להעביר למאוחדת תוספת תקציב.

קופת החולים הגדולה בישראל שמבטחת חצי מכלל המבוטחים מביעה ביטחון מסויג ביכולתה לעמוד בהסכם הייצוב שלה. הקופה חתמה על הסכם הייצוב הנדיב ביותר אי פעם, ובמסגרתו קיבלה כ־3.4 מיליארד שקל. עם זאת, בקופה טוענים כי עמידה בהסכם "תהיה משימה קשה מאוד. היכולת שלנו לעמוד ביעד הגירעון שלנו ל־2019 היא גבולית".

חשוב לקחת בחשבון שכללית קיבלה על עצמה מטלות כבדות משקל לצורך קבלת הכספים, הכרוכות גם בביטול הטבות לעובדים המיוצגים על ידי ועד מהחזקים במשק.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בדצמבר האחרון כללית התחייבה לסגור את הגירעון שלה שעומד על 1.28 מיליארד שקל עד סוף 2019. הקופה יכולה לסיים את 2018 עם גירעון, שיחשב בתור הוצאה בדו"חות של 2019.

סעיף בהסכם של הקופה קובע כי אם תהיה בגירעון בסוף 2019, שכר ההנהלה יקוצץ אוטומטית ב־5%. אך המגבלה החשובה שהוטלה על הקופה בהסכם היא כי שיעור העלייה בהוצאות השכר לא יכול לעלות על 75% משיעור העלייה בהכנסות של הקופה. לדוגמא, אם הכנסות הקופה עולות ב־4%, שכר הרופאים לא יכול לעלות ביותר מ־3%. הקופה גם התחייבה להפסיק לתת הטבות לעובדים חדשים, לרבות פטורים או הנחות בהשתתפות עצמית או התחייבויות.

לאומית מחוברת להנשמה

קופת חולים לאומית שמבטחת 10% מהמבוטחים בישראל נמצאת במצב של גירעון תמידי. מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב רוזנברג הסבירה ל"כלכליסט" כי "לאומית חיה עם הסכם מיוחד שחתמה מול האוצר – היא מקבלת תוספת כספית מטורפת כדי להחזיק אותה. עכשיו האוצר יצטרך לתמוך גם במאוחדת".

ובכל זאת, רגב רוזנברג סבורה כי אין להשוות בין הקופות הקטנות לבין מה שהיא מכנה "הדואופול" של כללית-מכבי שמחזיק 78% מהמבוטחים. לדבריה, "המדינה מחזיקה את הקופות הקטנות כדי לחולל תחרות. הן אחראיות על התזוזה בתוך השוק, ויש לכך מחיר: לא תמיד עומדים בהסכמי ייצוב". הקטנות אחראיות שתהיה תזוזה בתוך השוק, ויש לזה מחיר: לא תמיד עומדים בהסכמי ייצוב".

מלאומית נמסר:  "הקופה תעמוד ביעד של 2018 זו השנה ה־12 ברציפות והיא לא נהנית משום סיוע מיוחד".