דרוש שר אוצר ממפלגת שלטון
שרי האוצר האחרונים הסיטו מיליארדי שקלים בתקציב רק על בסיס קרבות אגו
אלא שאותה הפרדה, למשל כאשר בנימין נתניהו הביא ליאיר לפיד את תיק האוצר, או כאשר כחלון דרש לעצמו מנתניהו את תיק האוצר, יוצרת מציאות שמכניסה את המשק הישראלי למערבולת בכל פעם מחדש. המרדף אחר הקרדיט, לצד חוסר האמון הבסיסי שיש בין שני ראשי מפלגות - במיוחד כשנתניהו הוא אחד מהם - יוצרים מרוץ לתחתית הפופוליסטית. לפיד נכשל בקידום מהלכים משמעותיים, ולאור חוסר שיתוף הפעולה בין השניים קשה להצביע על הישגים כלשהם מתקופתו כשר האוצר.
השר משה כחלון צילום: משה מילנר, לע"מ
כחלון נוקם על מסע ייסורים
משה כחלון, פוליטיקאי ממולח יותר, לפי הצהרתו - מהיום הראשון בתפקיד התכונן כבר לבחירות הבאות. מיליארדי שקלים מכספי המסים בישראל מוקצים בכל פעם מחדש על בסיס קרבות אגו וכיפופי ידיים. כך, למשל, תוכנית נטו משפחה - שכללה הטבות והפחתות מסים במיליארדי שקלים ללא כיסוי - נוצרה במהירות על ידי כחלון כנקמה על מסע הייסורים שהעביר אותו נתניהו סביב הניסיון לסגור את תאגיד השידור הציבורי. המאבק בין שניהם התמקד בדרך בשאלה אחת: מי יתקפל ראשון. כך נמסרו בהמשך 20 מיליארד שקל מכספי המסים להגדלת המשכורות של השוטרים והסוהרים, עבור סעיף היעדר ביטחון תעסוקתי (למרות הביטחון המלא שיש להם), בניגוד לעמדות כל אנשי המקצוע שבדרך. זאת, רק כי כחלון ונתניהו לא סמכו על שיתוף הפעולה ביניהם לביטול התוספת.
שרון מגבה את שר האוצר נתניהו
הדוגמה הטובה ביותר למקרה הפוך, שבו ראש ממשלה חזק נתן גיבוי לשר האוצר שלו, גם היא כוללת את נתניהו. אבל הפעם כשהוא בכובע של שר האוצר, עם ראש הממשלה דאז אריאל שרון. הגיבוי שנתן שרון לנתניהו, אפשר לו לבצע את המהלכים המורכבים והכואבים ביותר שהיו בעשורים האחרונים, אשר היו הכרחיים להצלת המשק, כמו הקטנת הקצבאות. מאז, ובוודאי בשנים שבהן נתניהו מינה ראש מפלגה אחר לעמוד בראש משרד האוצר, לא ראינו כזה אומץ.
האתגר הראשון של הממשלה הבאה יהיה לסגור את הגירעון הגבוה שיצרה מערכת היחסים בין כחלון לנתניהו. זה אף פעם לא קל - ביטול פטורים מיותרים ממס, העלאות מסים או צמצום הוצאות.
קשה לזקוף לטובת הממשלה הנוכחית יותר מדי רפורמות משמעותיות, בין היתר בגלל חוסר האמון המערכתי המדובר. הרפורמות האלה הן בדיוק מה שהמשק זקוק לו כדי להגדיל את הצמיחה, לשפר את הפריון, לצמצם את העוני ולהקל את יוקר המחיה. בקונסטלציה של השנים האחרונות זה לא היה יכול לקרות. אם מפלגת השלטון הבאה באמת רוצה לשפר את מצבו הכלכלי של הציבור - זה יהיה חייב לקרות.
