מי בכלל מושפע מתשדיר תעמולה

הערב יחלו שידורי תעמולת הבחירות של המפלגות בטלוויזיה וברדיו. 12 הרשימות הקיימות יקבלו 312 דקות טלוויזיה, ו־636 דקות ברדיו. בנוסף כל רשימה חדשה תקבל 7 דקות בטלוויזיה ו־15 דקות ברדיו. המפלגות יוציאו מיליוני שקלים מתקציב מימון המפלגות שהמדינה משלמת להן על תעמולת בחירות שבעצם מיותרת ולא ממש אפקטיבית.

איילת שקד בקמפיין הימין החדש פריימים מתוך הסרטון של איילת שקד

בשנות השבעים, השמונים והתשעים ישבו אזרחי ישראל בערב מול מקלטי הטלוויזיה בציפייה לראות את התשדירים. בבחירות לכנסת ב־1984 הצטייד הליכוד בבדרן ספי ריבלין, ומפלגת העבודה בשלישיית הגשש החיוור. כיום קשה לראות את הציבור מתיישב בהמוניו על הכורסה בשעה 23:10 כדי לצפות בתשדירים בערוצים 12 ו־13. הציבור נחשף למסרים ולסרטונים של המפלגות וראשיהן בכל שעות היממה ברשתות החברתיות במחשב ובסלולר, והוא לא נזקק לעוד מנה של תשדירים באמצע הלילה.

זאת ועוד, אם בעבר ניסו המפלגות בתשדירים להבליט את עצמן ואת ערכיהן, כיום מי שמנהלים בפועל את הקמפיין הם ראשי המפלגות: בנימין נתניהו עבור הליכוד, יאיר לפיד לכחול לבן, אבי גבאי בעבודה, משה כחלון בכולנו וכך הלאה. הציבור כבר מכיר אותם ולא ממש זקוק לתשדירים הללו שיבליטו אותם.

עמדה דומה הובעה בנובמבר 2017 כשהוועדה הציבורית לבחינת חוק הבחירות־דרכי תעמולה, בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, המליצה לבטל את תשדירי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה ולהקצות לכל רשימת מועמדים ארבע דקות להציג את מסריה ברדיו ובטלוויזיה בחלוקה שווה ביום השביעי וביום ה־14 לפני הבחירות.

הצעה אחרת היתה לאפשר למפלגות לרכוש זמן פרסומת בחירות ברדיו ובטלוויזיה שיופרדו באות מיוחד מהפרסומות המסחריות, וכמותם תהיה מוגבלת לפי סדר שייקבע בחוק.

הוועדה התבקשה לעדכן את חוק הבחירות־דרכי תעמולה שנחקק בשנות ה־50, אבל ההמלצות החשובות הללו של הוועדה לא מומשו — כי המפלגות לא רצו להפסיק את תשדירי התעמולה. המפלגות חיות בתפיסות של שנות השמונים, ואינן מבינות שהתשדירים הללו מיושנים ומיותרים. על הכנסת ה־21 להחיל דין רציפות על הצעת החוק שנועדה לעגן את המלצות ועדת ביניש ולבטל כליל את תשדירי התעמולה של המפלגות. הציבור, שמוצף בתוכניות ריאליטי כמו "האח הגדול" או "כוכב נולד", לא מעוניין בפוליטיקאים הגדולים באמצע הלילה.