הרקטה לעבר השרון: האם ההימור של חמאס יצליח?

הרקטה ששוגרה הבוקר (ב') מרצועת עזה לעבר השרון לא היתה טעות וגם לא תקלה טכנית. זהו ירי מכוון של חמאס או עושי דברו כחלק מהסלמה במסגרת מה שמכונה "מערכת האסירים".

נושא האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי הוא קונצנזוס בחברה הפלסטינית ומאחד את כל היריבים הפוליטיים המרים ביותר ובכלל זה הפתח וחמאס. העובדה שחמאס או ארגונים אחרים לא מיהרו לקחת אחריות על הירי היא רק כדי לא ליצור מבוכה מול המצרים, המנסים להביא להסדרה.

ביום רביעי שעבר הכריזו כל הפלגים הפלסטינים על "מערכת האסירים" בתגובה לצעדים שונים שהכריז השב"ס ובראשם המיסוך הסלולרי. ברשתות החברתיות הפך ההאשתג בשם זה לפופולרי, דבר שביטא את התמיכה הבלתי מסויגת של הציבור הפלסטיני באסירים.

מנהיג חמאס יחיא סינוואר צילום: אי פי איי

האירועים אמש בכלא קציעות הביאו לעיסוק מוגבר של הפלסטינים בסוגיה, ובזרוע הצבאית של חמאס היה ככל הנראה מי שהחליט כי לא יעמדו מנגד נוכח מה שהם מכנים "דיכוי" האסירים בכלא הישראלי והורו על שיגור הרקטה בין אם לאנשיו או בין אם לאחד ממה שמכונה "הארגונים הסוררים".

בחמאס מבינים כי השיגור למושב משמרת יכול להביא לעימות נרחב עם ישראל או להסלמה "מתונה" שתסתיים בתיווך מצרי. בחמאס החליטו להמר כי שבועיים לפני הבחירות יעדיף ראש הממשלה נתניהו לאיים, אך לא לצאת למבצע נוסף ברצועה שאת סופו קשה לצפות.

נוכח הכישלון המהדהד של חמאס בניהול ענייניה של רצועת עזה כגוף שלטוני, יש מי שסבור בחמאס כי דווקא עימות עם ישראל ועוד על סוגיית האסירים כביכול עשוי להחזיר את הארגון ללבו של "המחנה הלאומי" הפלסטיני ולזכות אותו מחדש בלגיטימיות. חמאס משווע לדבר הזה כדי לפרוץ את בידודו ההולך וגובר. בשבועות האחרונים נמצא חמאס תחת מתקפה מבית ומחוץ, בייחוד בעקבות הדיכוי האלים של הפגנות "אנחנו רוצים לחיות" שיזמו תושבים בעזה החל מאמצע החודש הנוכחי.

הפגנות אלה קיבלו השארה מהפגנות עממיות רחבות היקף בחלקים אחרים של העולם הערבי דוגמת אלג'יריה וסודאן, אולם התסכול ברחוב העזתי הוא אותנטי ואינו מוכוון מבחוץ. הכישלון של חמאס בניהול כלכלת עזה הוא אדיר גם אם נכניס לתמונה את המציאות הקשה של סגירת המעברים על ידי ישראל ומצרים וקיצוץ הזרמת הכספים על ידי הרשות הפלסטינית. בתנאים שכאלה לא רק שחמאס לא ניסה לעשות משהו שיקל על המצוקה אלא הוא רק הגביר אותה במדיניות כלכלית אכזרית ועושקת שהיטיבה עם אנשיו אך יצרה סיוט למרבית התושבים שרמת החיים שלהם הבלאו הכי נמוכה עוד ירדה ב־9% בשנה שעברה. ואכן העזתים יצאו לרחובות כדי למחות על עריצות חמאס והתעלמותו מקשיי היומיום של התושבים ברצועה.

לפי הערכות שיעור האבטלה ברצועה עומד על לפחות 55% בעוד ששיעור העוני עומד על מספר דומה. זה כולל עשרות אלפי בוגרי אוניברסיטה שאינם מסוגלים למצוא מקום תעסוקה. אין פלא שהצעירים היו אלה שיצאו לרחובות להתעמת עם קלגסי חמאס. גם קהילת אנשי העסקים ברצועה שבעבר נחשבה למשענת אפשרית לשלטון

חמאס מאסה במצב הקיים ובקשיים שהערים עליה שלטון במהלך השנים האחרונות. לפי סקר שפורסם באחרונה עולה כי 80% מאנשי העסקים ברצועה שקלו במהלך השנה האחרונה לסגור את עסקיהם ולהגר. תסכול זה לא פג גם אם עוצמת ההפגנות ירדה. רק ביום שישי האחרון נערכו כנגד ממשלת החמאס הפגנות בדיר אלבלח, דבר המצביע על כך שמתחת לפני השטח נמשך הרחש כנגד החמאס, והוא מבחינתו מנסה להעלים סנטימנט זה בכל מחיר. ברקע הדברים יש לזכור כי חמאס מכוון לעבר סוף השבוע הקרוב ומתכנן אירוע של עשרות אלפים בגבול כדי לציין שנה ל"הפגנות השיבה" עם ישראל כעוד אמצעי לנסות ולהחזיר לעצמו את מעמדו כ"ארגון התנגדות".

בעזה נערכו הפלגים הפלסטינים לעימות נרחב עם ישראל מאז הסתיים מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. גם שם נעשו תחקירים ומעבר להגברת ההתחמשות וההצטיידות באמצעים חדשים ומתקדמים יותר, הגיעו למסקנה כי הקמת "חדר מבצעים משותף" לכל הפלגים ובראשם חמאס והג'יהאד האיסלאמי הוא כורח המציאות. ברצועה טוענים כי סבבי האלימות האחרונים הוכיחו את יעילות התיאום הזה בין כל הפלגים. לראייה טענו הארגונים כי ירי 500 רקטות ופצצות מרגמה בתוך 24 שעות באחד העימותים הקודמים בשלהי 2018 היא ההוכחה לכך. התיאום המבצעי בין ארגוני הטרור ברצועת עזה הוא רציף ומהווה עוד הוכחה כי כל ירי רקטה לעומק הישראלי דוגמת מה שאירע ביום שני בבוקר אינו יכול להתרחש בלי ידיעת אנשי הזרוע הצבאית של חמאס. התיאום הביטחוני ההדוק והימנעותה של ישראל בשנה האחרונה ללכת בכיוון של עימות כולל יצרו בקרב ארגוני הטרור בעזה את התחושה כי היוזמה היא בידיהם. גם העובדה כי רק לפני 10 ימים "התקבלה" גרסת חמאס כי ירי שתי הרקטות לעבר תל אביב היה בטעות לא תרמה לערעור ביטחונו העצמי של חמאס. כדי שהמשוואה תשתנה ישראל צריכה להגיב בצורה שונה ממה שעשתה בשנה האחרונה או שירי הרקטות יימשך בכל עת שחמאס יחפוץ בכך.

העובדה שחמאס לא נרתע ומשגר רקטות לעבר המרכז בהתרסה מלמדת כי הוא מעריך שפני ישראל אינם לעימות בעיתוי זה. מנגד, בחמאס סבורים כי גם אם ישראל תחליט לצאת למבצע צבאי נרחב הוא עשוי לצאת נשכר מכך, ראשית פנימה בדעת הקהל הפלסטינית (ואולי אף הבעת תמיכה בגדה המערבית) ובזירה האזורית כשיציב מחדש ובמלוא העוצמה את סוגית עזה.