היקף המזון המושלך בישראל בשנה: 2.5 מיליון טון בשווי 20 מיליארד שקל
לפי דו"ח אובדן המזון השנתי של ארגון "לקט ישראל", הצלת מזון בשווי 3 מיליארד שקל יכולה לפתור את בעיית הביטחון התזונתי - אבל תעלה 830 מיליון שקל למדינה; משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי 3,200 שקל בשנה
דו"ח אובדן המזון לשנת 2018 של ארגון "לקט ישראל" בשיתוף פירמת רואי החשבון BDO, המתפרסם היום (ג'), מעריך את היקף המזון המושלך בישראל ב-2.5 מיליון טון בשנה, ששוויים 20 מיליארד שקל. בארגון טוענים שניתן להציל חצי מהכמות הזו - 1.2 מיליון טון - בשווי של 7 מיליארד שקל.
- משאיות המזון בדרך להסתער על הקניונים
- צפון קוריאה מזהירה: השנה יחסרו לנו 1.4 מיליון טונות של מזון
- הצלת מזון מול תמיכה באינטל
הדו"ח מצטט את דו"ח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי שפורסם באוגוסט האחרון, לפיו 513 אלף משפחות, המהוות 17.8% ממשקי הבית בישראל, סובלות מחוסר ביטחון תזונתי; מתוכן, 252 אלף משפחות (8.8% ממשקי הבית) סובלות מחוסר בטחון תזונתי חמור.
על פי הדו"ח, כדי לפתור את בעיית אי הביטחון התזונתי בישראל יש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי של 3 מיליארד שקל. עם זאת, עלות ההצלה של המזון צפויה לעמוד על יותר מרבע מהסכום – 830 מיליון שקל. זאת, לפי תחשיב שכל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר חלוקת מזון בשווי 3.6 שקל.
מחברי הדו"ח טוענים שאם מחשבים את ההשפעות הסביבתיות של ההימנעות מהשלכת המזון הערך למשק כפול, ועומד על 7.2 שקל לכל שקל המושקע בהצלת מזון. עם זאת, יש לזכור שחלוקת מזון נחשבת, אפילו כשהיא נעשית בחשאיות, לצורה משפילה יחסית של סיוע לנזקקים.
שלושת הדו"חות שפרסם הארגון עד כה מיפו שלושה ענפים עיקריים בהם מושלך מזון: חקלאות, צריכה מוסדית וייצור. הדו"ח הנוכחי מתמקד בצריכה הפרטית של משקי בית ומעריך שמשפחה ממוצעת בישראל משליכה מזון בשווי 3,200 שקל לשנה - שווה ערך לצריכה שלה בחודש וחצי. עיקר אובדן המזון נובע מהשלכה של פירות וירקות. משקל המזון שמשליכים משקי בית מוערך ב-880 אלף טון מזון, ושוויו ב-8 מיליארד שקלים.
"על מדינת ישראל לתקצב את הנושא"
ארגון "לקט ישראל" מתמחה באיסוף מזון מנזקקים וחלוקתו לנזקקים. בשנת 2018 חילק כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות שנתרמו על ידי בסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות ועוד. כן חילק כ-15.5 אלף טון תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-150 מיליון שקל. המזון הועבר ל-175 אלף נזקקים באמצעות כ-200 עמותות.
באוקטובר 2018 העבירה הכנסת את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון. החוק פוטר את תורמי המזון מאחריות לנזקים שתגרום התרומה, אם לא התרשלו ואם לא הפרו את החוק. מדובר בחוק הצהרתי, שכן בפועל זה היה המצב החוקי גם לפני העברת החוק, אבל בלקט לישראל טענו שהחוק המפורש חיוני לשכנוע התורמים.
הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, מסר כי "עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן, משפיעות על יוקר המחיה בישראל וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון". לכן, לדבריו, מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית - ותאפשר לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כ-2 מיליארד שקל.
מנכ"ל לקט ישראל גידי כרוך מסר כי "במקום לתת מענה נקודתי, כגון מלחמה במחירי הקוטג' והמילקי, על מדינת ישראל לאמץ את הצלת המזון כפתרון משמעותי למיגור אי הביטחון התזונתי - ולתקצב נושא זה".