לשכת עורכי הדין מציגה: 7 שנים, שכר של 2.4 מיליון שקל ואפס דו"חות

מאז 2012 ועד היום משלמת לשכת עורכי הדין מאות אלפי שקלים בשנה לעו"ד נורית ליברמן, שמונתה לכהן כמבקרת הפנים שלה ואמורה לבדוק את התנהלותה, לבקר אותה ולפרסם בפומבי את ממצאיה. אך בפועל המבקרת לא פרסמה אפילו דו"ח ביקורת אחד, כך עולה מבדיקת “כלכליסט”. דוברת לשכת עורכי הדין אישרה שמאז מונתה ליברמן לא פורסם דו”ח ביקורת שלה.

לפי דו”חות התקציב השנתיים של הלשכה, ליברמן משתכרת 350 אלף שקל בשנה עבור משרה חלקית בהיקף של 70%. ליברמן אמורה היתה לכהן בתפקידה חמש שנים, כלומר לסיים את הכהונה ב־2017 ולהיות מוחלפת במבקר אחר. אבל בנסיבות חריגות הוארכה כהונתה בשנתיים נוספות, עד סוף 2019. ההארכה הזו נעשתה לכאורה בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, שתוקן ב־2016 במסגרת רפורמה שביצעה שרת המשפטים איילת שקד, ולא אפשר להאריך את כהונתה של ליברמן אפילו ביום אחד מעבר לחמש השנים שמונתה להן.

בלשכה לא נתקלו בדו"ח

ביקורת פנים, שאמורה להיות חלק חשוב בכל ארגון ציבורי, לא היתה מעולם הצד החזק של לשכת עורכי הדין. במשך שנים רבות ובעת שהלשכה שילמה שכר גבוה מאוד לעשרות עובדיה, היא התעקשה שדווקא מבקר הפנים יעבוד בהתנדבות. עובדה זו נחשפה ב”כלכליסט” כבר ב־2008, אז מינתה המועצה הארצית מבקר מתנדב לחמש שנים. תקציב הלשכה עמד אז על 40 מיליון שקל לשנה.

ב־2011 נבחר עו"ד דורון ברזילי לתפקיד ראש הלשכה, והמועצה הארצית החליטה למנות מבקר פנים בשכר. ועדת איתור קיבלה 33 פניות, ובדיון שבו מונתה ליברמן נאמר לפרוטוקול כי המועמדויות היו של "אנשים נכבדים, הרבה מאוד רואי חשבון ועורכי דין. הרבה מהם עם ניסיון בביקורת פנים בכל מיני מוסדות". הוועדה הגישה למועצה רק שם אחד: ליברמן. בהצבעת המועצה השתתפו 19 חברים, 15 הצביעו בעד ליברמן ו־4 התנגדו.

מבדיקת “כלכליסט” עולה כי בלשכה קיים מסמך מפורט - "נוהל הביקורת הפנימית בלשכת עורכי הדין", ובו מוסדרת אופן העבודה של מבקרי הפנים. מעבר לחובות המפורטים בנוהל, כמו להכין תוכניות עבודה שנתיות למשל, נכתב שם במפורש כי "מבקר הלשכה יכין אחת לשנתיים דו”ח תקופתי מסכם על פעולות הביקורת שבוצעו במהלך התקופה שחלפה". הדו”ח הזה, כך נכתב, יוגש לראש הלשכה, ליו"ר המועצה הארצית, לוועד המרכזי, לוועדת הביקורת ולמנכ"ל הלשכה.

מבדיקת “כלכליסט” עולה כי שורה של גורמים בלשכת עורכי הדין הודו שמעולם לא נתקלו בדו"ח כלשהו מטעם המבקרת ליברמן. לאור תקופת העסקתה שנמשכה כבר יותר משש שנים, היה עליה להגיש לפחות שלושה דו”חות.

ההכשרה של הארכת הכהונה

ליברמן מונתה כאמור ביוני 2012. המינוי נכנס לתוקף באוקטובר 2012 לתקופה של חמש שנים, כלומר עד אוקטובר 2017. כשנה קודם לכן, במהלך 2016, הושלמה רפורמה בחוק לשכת עורכי הדין, שכללה בין היתר הרחבה משמעותית במערך הביקורת והגבלת הארכת כהונה למבקר. אלא שבלשכה שעו”ד אפי נוה עמד בראשה יחד עם עו”ד חוה מרצקי, יו”ר המועצה הארצית, נמצא פתרון בדמות חוות דעת משפטית שהכשירה באופן כלשהו את הארכת הכהונה. את חוות הדעת כתב עו”ד דוד יצחק, ממשרדו של שמוליק קסוטו, היועץ המשפטי של לשכת עורכי הדין. בלשכה הסבירו כי תום הקדנציה של ליברמן ב־2017 נופל בדיוק באמצע קדנציית הלשכה בראשות אפי נוה (2015 עד 2019). לאור העובדה שלפי החוק החדש מבקרים יתמנו ל־7 שנים ולא ל־5 שנים, הרי שאם היו ממנים במועד זה מבקר פנים חדש, היו “כובלים” את המועצה הארצית שתתמנה שנתיים מאוחר יותר, וקובעים מי יהיה המבקר בכל ארבע שנות הקדנציה של אותה לשכה.

בלשכה ניסו בתחילה להימנע מלהשיב לכל שאלה הקשורה במבקרת והפנו לקבל את התגובות ישירות ממנה. אלא שליברמן התעלמה מפניות “כלכליסט” ולא השיבה לאף אחת מהשאלות.

הניסיון לפנות לראש הלשכה הנכנס אבי חימי, שמכיר את הלשכה היטב, הניב את התשובה כי הוא "זקוק לזמן" כדי ללמוד את הנושא.

עו"ד חוה מרצקי יו"ר המועצה הארצית ומי שהיתה מועמדת הלשכה לכהונה כשופטת מחוזית, מסרה שהיא בחו"ל ותשוב בשבוע הבא. למנכ"ל הלשכה אורי אלפרסי היתה התגובה היצירתית ביותר: הוא חסם את כתבת “כלכליסט” באפליקציית ווטסאפ לאחר שפנתה אליו לבקש את תגובתו.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "המועצה הארצית האריכה את תקופת כהונת המבקרת למשך שנתיים. החוק מאפשר שתי קדנציות. לכאורה לפי התיקון לחוק היה צריך לבחור מבקר פנימי לתקופה של שבע שנים. במקרה כזה, תקופת הכהונה היתה מתפרסת על פני כל תקופת הכהונה של המועצה שתיבחר ביוני 2019. לכן, בהתאם לחוות דעת שהתקבלה, תקופת כהונתה הוארכה עד לאחר הבחירות. עם התכנסות המועצה החדשה היא תבחר מבקר פנים חדש. בכך אפשרנו למועצה החדשה שתיבחר למנות מבקר כפי שמורה החוק".