הברית לרמיסת הדמוקרטיה: הבחירות יקבעו את זהותה של ישראל

1. הימין נגד השמאל. זה מה שראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו ישווק כמאבק הגדול של הבחירות. אבל מלבד כתבי האישום שבפתח, יש זירה נוספת והיא החשובה מכולן: זהותה המשטרית והחוקתית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נתניהו, שפלגנותו־אמנותו, משסה את שני רכיבי הזהות האלה זה בזה. הוא לא התחיל בכך כעת. ממשלתו היוצאת הכריזה מלחמה על שתי סוכנויות הדמוקרטיה המובהקות ביותר - המשפט והתקשורת.

ועכשיו, בהיערכות לבחירות עובד נתניהו במרץ על גיבוש הקואליציה העתידית שלו, הימנית־יהודית. מיו"ר ש"ס אריה דרעי ויעקב ליצמן מיהדות התורה ועד בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי והכהניסטים. ועל כך הבחירות הבאות: המשך רמיסת הדמוקרטיה בידי ההלכה. החמרת נגישת ההלכה האורתודוקסית בכל שלושת הממדים: ענייני פנים, הדרת נשים ולהט"בים, גיוס, שבת וכיו"ב; החמרת הסיפוח האלים והגזעני בשטחים; החרפת הקרע מול יהדות ארה"ב, שלא יוגבל רק למתווה הכותל ולהחרמת רפורמים אלא גם לקושי להגן על הברית עם גזעני כהנא, כפי שהתבטא בגינוי של איפא"ק בסוף השבוע.

ומה התמורה המרכזית שיקבל נתניהו בברית הזו? קואליציה שתקל עליו להעביר את החוק הצרפתי ופסקת ההתגברות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. מסורת של שיסוי צילום: Abir Sultan

2. הגרסה הצרפתית של החוק אוסרת חקירה של נשיא מכהן. כיוון שחקירותיו של נתניהו הסתיימו ואי אפשר לחוקק למפרע, הגרסה הישראלית צופה קדימה ומבקשת למנוע העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן. ההערכות הן שנתניהו יבקש גם להחיות בחסות הקואליציה המיוחלת שלו את פסקת ההתגברות שנפלה בקדנציה היוצאת, שתשריין את החוק הצרפתי שלו מפני ביקורת של בג"ץ.

הדוגמה הצרפתית היא חריגה בעולם הדמוקרטי, אבל יש בה איזון חשוב שלא מתקיים בישראל - הגבלת הקדנציה של הנשיא לשתי כהונות. ואז דחיית החקירות איננה לנצח. שכן אי אפשר גם למנוע חקירה והעמדה לדין, וגם לאפשר לראש המדינה כהונת נצח. כמו כן, נתניהו שוקל להחיל את החוק הצרפתי גם על נשיא המדינה, וזאת משום שהוא חוכך בדעתו להמשיך מהבית ברחוב בלפור לבית נשיא המדינה, ולכן ייתכן שהוא יבקש להעביר את החבילה המושלמת מבחינתו - חוק צרפתי פלוס פסקת התגברות כשכפ"ץ כפול לראש ממשלה ונשיא המדינה.

בממשלה היוצאת שימש שר האוצר משה כחלון שכפ"ץ שמנע את החבלות האלה מהמשפט והדמוקרטיה. שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין, קבלני הרפורמות המשפטיות, נאלצו לוותר במקומות שבהם התעקש כחלון. ועכשיו, בקואליציה הדתית־חרדית שעל קדנציה חמישית בחסותה בונה נתניהו, כבר לא יהיה מי שיעצור את לוין ושקד.

בית המשפט העליון הוא רק התחלת החגיגה שניתן להפיק בחסותם של דרעי, ליצמן, מיכאל בן־ארי ואיתמר בן־גביר. בתי הדין הרבניים יתחזקו ויחוסנו מביקורת, ואחר כך יוקם הסנהדרין ואולי גם בית המקדש.

3. ח"כ אלי בן־דהן מהבית היהודי שוריין במקום ה־28 ברשימת הליכוד. חוקתיות המהלך תיבחן כנראה בידי השופט חנן מלצר, שעומד בראש ועדת הבחירות. שלושה מרצים למשפט חוקתי - הלל סומר, סוזי נבות ורועי פלד - פרסמו מכתב בעניין, ועו"ד שחר בן־מאיר והתנועה לאיכות השלטון עתרו למלצר. הטענות נעות בין רמאות רגילה, רמאות פוליטית ורמאות חוקתית. החוק אינו מאפשר, לא למפלגה ולא למועמד, לרוץ בשתי רשימות לכנסת במקביל. וחוץ מזה יש כאן עסקה אמיתית ששונה מזו הגלויה לעין, והמשפט ככלל אוסר עסקאות פיקטיביות שמציגות מצג שווא.

אלי בן־דהן מהבית היהודי. האם שריונו בליכוד חוקי? צילום: אלכס קולומויסקי

הליכוד והבית היהודי מיהרו להגיב לביקורת, ובמקום לשבץ את בן־דהן ישירות ברשימת הליכוד, הוכרזה "רשימה משותפת" של הליכוד ושל תנועת אח"י - פלג של הבית היהודי - שבעבר עמדו בראשה הרב יצחק לוי ואפי איתם. בן־דהן הוא נציג אח"י, והרשימה הוגשה לוועדת הבחירות כרשימה משותפת. ועכשיו הכדור אצל מלצר, שכבר הכריז על קושי משפטי שספק אם נוקה באמצעות התרגיל החדש.