38 ימי עיצומים בשירות התעסוקה: השביתה שאף אחד לא סופר

יש שביתות שלאף אחד לא אכפת מהן. עובדי שירות התעסוקה שובתים מאז 14 בינואר, כלומר כבר חודש ושבוע ימים, ולאף אחד זה לא מזיז. באופן רשמי העובדים רק נוקטים עיצומים, אבל בפועל הם משביתים כמעט כל מה שחשוב באמת לציבור: לא מקבלים קהל, לא רושמים מובטלים. הם גם משביתים מה שחשוב לממשלה: תוכנית מעגלי תעסוקה, שנחשבת להצלחה מסחררת בצמצום מספר מקבלי הבטחת ההכנסה.

במוקד סכסוך העבודה עומדים עובדי התוכנית, פסיכולוגים ומדריכים שתפקידם לסייע לזכאים למובטלים ה"כרוניים" שנשענים על הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה ‑ אבל בלי הגישה האגרסיבית של תוכנית ויסקונסין המושמצת. העובדים מועסקים דרך חברת קבלן. המדינה התחייבה לקלוט אותם לשורותיה, וכשלא עמדה במילתה נפתחו עיצומים. השביתה האחרונה של השירות ב־2014 נמשכה חודשיים.

לשכת התעסוקה בת"א. עובדי שירות התעסוקה שובתים מאז 14 בינואר צילום: צביקה טישלר

שוברים את הכלים

"אם היתה נפגעת קבוצת לחץ, כמו התעשיינים, הבעיה כבר היתה נפתרת", אומר יו"ר ועד שירות התעסוקה עופר לוי. "כשעובדי רשות שדות התעופה שובתים, פותרים להם את הבעיה תוך שעה. אבל למי אכפת משירות התעסוקה? שר האוצר כחלון טוען שהוא חברתי ושהוא למען כולם, אבל כשמגיעים לאוכלוסייה חלשה באמת מתברר שהוא לא למען כולם".

מעגלי תעסוקה הושקה ב־2014, בימי כהונתו של השר מאיר כהן (יש עתיד), כגרסה רכה ופחות כפייתית של תוכנית ויסקונסין. מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד אז על 114 אלף איש בחודש; ב־2018 המספר ירד ל־64 אלף, או 39% פחות. בשירות התעסוקה ובאוצר רואים את זה כהצלחה מזהירה. לוי מעריך את החיסכון בשני מיליארד שקל בשנה.

אמנם, לא כולם שותפים להתלהבות. סמנכ"ל המחקר של המוסד לביטוח לאומי דניאל גוטליב תולה את התוצאות בהחמרה קיצונית של התנאים לקבלת הבטחת הכנסה. מנהלת מחלקת צדק חברתי בארגון רבנים לזכויות האדם הרב עדית לב אומרת שהקצבה עצמה כה נמוכה עד שאי־אפשר לחיות ממנה, וגם חולים יוצאים לעבוד.

האפשרות היחידה היתה עיצומים

מאז השקת התוכנית הועסקו רוב עובדיה, פסיכולוגים ומנחים של מחפשי העבודה, בשיטה האהובה על האוצר ‑ דרך שורה של חברות קבלן. כבר למעלה משנתיים המעסיקה היא מכללת ALD. לוי מספר שבהסכם קיבוצי שנחתם בשירות התעסוקה ב־2016 נאמר שבסוף 2018 הם ייקלטו בשירות המדינה, אבל זה לא קרה. "אנחנו במגעים איתם מיולי 2018. האוצר מתכחש להבנות ומסרב". לדבריו, האפשרות היחידה היתה עיצומים.

מעגלי תעסוקה היא רק דוגמה אחת להתמכרות של שוק העבודה הישראלי לשימוש בעובדי קבלן. הקואליציה להעסקה ישירה מעריכה ש־600 אלף נשים וגברים בישראל מועסקים דרך חברות קבלן ובמסגרת פעולות אחרות שהממשלה והרשויות המקומיות מעבירות למיקור חוץ. אם המספר הזה מוגזם, הרי המדינה לא מספקת נתונים סותרים.

ב־2015 סיכמו שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שהמדינה תקלוט לשורותיה 10,000 עובדי קבלן. מאז לא חדלו ההסתדרות והאוצר להפגיז את התקשורת בהודעות על טקסים בהשתתפות השניים לציון קליטת עובדים להעסקה ישירה. כמה עובדי קבלן באמת נקלטו? לא ברור.

מה שברור הוא שלאוצר חשוב עד כדי כך להימנע מהעסקה ישירה של עובדי מעגלי תעסוקה, אפילו חלקם, עד שהוא מוכן שהתוכנית תושבת לזמן לא מוגבל.

בינתיים, הקבוצות הנפגעות הן שתיים: מצד אחד, כ־20 אלף מובטלים טריים שאינם יכולים לקבל דמי אבטלה, כי אין להם היכן להתייצב ולהירשם. מצד שני, כ־20 אלף אנשים אחרים שאמורים להפסיק לקבל דמי אבטלה כל חודש, אבל הביטוח הלאומי ממשיך לשלם להם. חלקם ישתמשו בכסף כי אין להם; חלקם ישתמשו בו כי לא ידעו שהוא לא מגיע להם. כך או כך הם יצברו חובות כבדים לביטוח לאומי, ולעתים קרובות יתקשו מאוד להחזיר אותם.

שר העבודה והרווחה חיים כץ. שותק ומנסה לגשר צילום: עמית שעל

שר העבודה והרווחה חיים כץ, שמאמין לרוב בעימותים עם האוצר, עדיין לא השמיע קול בנושא. בלשכתו טענו שבשבועות האחרונים הוא מנסה לגשר בין הצדדים. "ישיבה מכרעת בנושא תיערך ביום חמישי הקרוב. כשייפתר המשבר, שירות התעסוקה יפעל להליך מיצוי זכויות מהיר במיוחד כדי למזער את הפגיעה במובטלים", נמסר מלשכת השר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי הם תומכים בהמשך הפעלת מעגלי תעסוקה, ומקיימים בימים אלה משא ומתן עם ועד עובדי שירות התעסוקה. "אנו מפצירים בוועד להמשיך במו"מ, מבלי להפסיק את פעילות התוכנית".