עתירת בזק לביטול ההפרדה המבנית: אפשרו לנו להתחרות

בזק נלחמת ברגולציה: החברה עתרה לבג"ץ שלשום (ה') בדרישה לבטל את ההפרדה המבנית בינה לבין חברות־הבת שלה פלאפון, yes ובזק בינלאומי. ההפרדה המבנית מונעת מבזק מלמזג לפעילותה שירותים שמציעות חברות הבת שלה, בכך לא מאפשרת לה להציע חבילות משולבות של שירותי טלפוניה, סלולר, אינטרנט וטלוויזיה דוגמת אלו שמציעות HOT, פרטנר וסלקום. מצב זה, טוענת בזק, פוגע לא רק בה אלא גם בלקוחותיה, בתחרות בשוק התקשורת ובמשק בכלל. בזק צפויה גם להרוויח מאות מיליוני שקלים ממיזוג חברת־הבת הגירעונית yes.

העתירה הוגשה נגד שר התקשורת איוב קרא, מנכ"ל משרד התקשורת נתנאל כהן, משרד התקשורת עצמו, ממשלת ישראל ושר האוצר משה כחלון. כן מנויים על המשיבים המתחרות של בזק בשוק התקשורת, ובהן HOT, פרטנר, סלקום, רמי לוי וגולן טלקום (לדברי בזק, למקרה שיבקשו לטעון שביטול ההפרדה המבנית ייפגע בהן).

מימין: מנכ"ל בזק דודו מזרחי ושר התקשורת איוב קרא צילומים: אוראל כהן, יונתן זינדל

בעתירה נכתב כי "על אף שהתנאים המצדיקים ומחייבים את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק התקיימו זה מכבר, חובת ההפרדה המבנית לא בוטלה, תוך שהמשיבים, ובראשם שר התקשורת מפרים התחייבות זו של המדינה, שלא כדין, וגורמים לבזק נזקים כבדים".

לאורך העתירה מזכירה בזק שורת החלטות מקצועיות שתמכו בביטול ההפרדה המבנית, ובראשן ממצאי ועדת חייק לבחינת המחירים בשוק התקשורת הנייחת, שפורסמו ב־2011. המלצות הוועדה כללו שני מהלכים מרכזיים. הראשון היה רפורמת השוק הסיטונאי, שבמסגרתה ספקיות תקשורת עם תשתית ארצית ‑ בזק ו־HOT - מחויבות לספק למתחרות גישה לתשתיות שלהן במחירים סיטונאיים, על מנת שיוכלו לשווק אותן ללקוחותיהן.

מה בזק רוצה? שוק התקשורת התקדם, בזק תקועה מאחור סלקום ופרטנר הפכו למה שבזק רוצה להיות: חברות תקשורת שמספקות בחשבונית אחת את כל צורכי התקשורת של המנוי; חיסול היכולת שלה להתחרות ביעילות בתנאי השוק העדכניים מזיק לה שלא לצורך עומר כביר, 2 תגובות לכתבה המלאה 

ההמלצה השנייה היתה ביטול חובת ההפרדה המבנית: "הוועדה עמדה על החסרונות הטמונים בהפרדה, לרבות הפגיעה בציבור הצרכנים, וציינה כי 'משמעותה הכלכלית היא ייקור מחירים בשוק'".

המלצות אלו, היא מציינת, אומצו במסמך מדיניות שפרסם שר התקשורת במאי 2012. שנה מאוחר יותר קיבלה ממשלת ישראל החלטה שמאמצת את המסמך, ובעקבותיה החל משרד התקשורת להוציא לפועל את רפורמת השוק הסיטונאי.

"אלא שבעוד שהמשיבים קידמו את רפורמת השוק הסיטונאי, הם לא קידמו את ביטול חובת ההפרדה המבנית בקבוצת בזק", נטען בעתירה.

הטלוויזיה כבר באינטרנט

בזק מדגישה שהתנאים שהציב מסמך המדיניות לביטול ההפרדה כבר מתקיימים. בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית נקבע התנאי של אפשרות סבירה לספק שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט. לפי העתירה, פעילותן של פרטנר וסלקום בתחום זה מהווה הוכחה לקיום התנאי, כשמעבר לכך כבר ב־2014 קבע הממונה על הגבלים עסקיים שהאפשרות הטכנולוגית לשידורי טלוויזיה ברשת קיימת.

בתחום שירותי האינטרנט והשיחות הבינלאומיות נקבע התנאי של מעבר תשעה חודשים מפרסום "הצעת מדף" שמפרטת את רפורמת השוק הסיטונאי. הצעה זו פורסמה בינואר 2014, כשבנומבר באותה שנה נקבעו גם התעריפים המרביים של השירותים בשוק הסיטונאי.

בתחום הטלפון הנייד נאמר במסמך המדיניות שמשרד התקשורת ייקבע מדדים להתפתחות חבילות משולבות של שירותים (דאבל, טריפל וכיוצ"ב). המדדים האמורים לא נקבעו, אלא שלדברי בזק הצורך בכך התייתר: "סלי שירותים משותפים משווקים זה מכבר על ידי המתחרים של בזק. בנוסף, בשוק הטלפוניה הניידת מתחוללת תחרות עזה וחריפה".

לאור מצב זה, טוענת בזק בעתירה, התנהלות משרד התקשורת בסוגייה מעוררת חשש ל"התחמקות שנגועה בשיקולים זרים, באופן היורד לשורש הסמכות ושיקול־הדעת". ממשרד התקשורת נמסר כי "העתירה טרם התקבלה, לכשתתקבל נלמד אותה ונתייחס".