עוד שיניים: רשות ללא תחרות

"ברשות התחרות יש ריכוז סמכויות שאין לאף רשות אחרת, כולל רשות ני"ע", אמרה עו"ד טליה סולומון, ראש מחלקת תחרות בהרצוג פוקס נאמן. ואכן מדובר ברשות העוצמתית ביותר, שהחוק החדש הוסיף וצייד אותה בשיניים נוספות.

העוצמה נמדדת בהיקף הסמכויות ובהרחבת היקף שיקול הדעת האכיפתי. הרשות היא חוקרת, תובעת וקונסת. בכוחה להעביר מהמסלול המינהלי לפלילי ולבחור את הסנקציה. סמכותה לדרוש מידע בלתי מוגבלת, גם אם מדובר במידע שעלול להביא להפללה עצמית. ומצד שני, היא קמצנית בפרה־רולינג מפני שאין לה את המידע הקונקרטי לתת מענה ספציפי. ומכיוון שכולם שחקנים חוזרים אצלה, פוחדים להתעמת עמה.

עו"ד טליה סולומון. נגד ריכוז הסמכויות צילום: איליה מלינקוב

מדובר ברשות חזקה עם מדיניות, אידיאולוגיה ומתודולוגיה, ועם רוח גבית שמנשבת בגבה מהציבור והתקשורת מאז מחאת 2011. יוקר המחיה, המונופולים והטייקונים הפכו למטרות שגם הכנסת סימנה לעצמה, והצירוף הזה של ציבור־מחוקק־תקשורת הוא נכס חשוב בהעצמת הרשות.

החוק החדש הוסיף כלים שעיקרם הגברת שיקול הדעת בהפעלת האכיפה. שיקול הדעת שמחליף כללים וודאות. המשפט הישראלי בכללותו עבר תהליך דומה - במעבר מקבילות למשקל, מכללים למבחנים, מסיבות לנסיבות. המעבר הזה מעלה שאלות משפטיות לא פשוטות, במיוחד כאשר מוגברת החשיפה לסיכון פלילי. עקרון החוקיות דורש שאדם לא יוכתם בפלילים, אלא אם עבר על איסורים שהוגדרו במדויק. כשהמשפט מפקיע לעצמו כוחות בלי להבהיר את המגבלות, הוא עלול לפגוע בזכויות חוקתיות - מחופש העיסוק, דרך פגיעה בקניין ועד לסיכון בהרשעה פלילית. הרשות, כמו כל רגולטור, בטוחה ביושרתה, בתבונתה ובמידתיות פעילותה.

ייתכן שהיא צודקת. בכל מקרה, הערעור על כוחה מתרכז כרגע בקיטורים, בכנסים ובעיקר בחיפוש אחר ישועת עורכי הדין שכרגיל מתפרנסים מחרדות, חוסר ודאות ואיומים רגולטוריים.