תראו לנו מה אתם שווים באמת: הנכסים הידועים של ראשי המפלגות
כלכליסט פנה אל ראשי המפלגות בבקשה שיחשפו את הונם, אך רובם סירבו. בהיעדר נתונים רשמיים או חוק שיחייב את חשיפתם, רק הנדל"ן שבבעלות האנשים שמנהלים את המדינה מאפשר לקבל הצצה על שוויים
לקראת כינונה של הכנסת ה־21 לאחר הבחירות הקרבות, "כלכליסט" ביקש למפות את ההון האישי של ראשי המפלגות. פנינו אליהם לצורך כך, אולם רק ארבעה נענו לבקשתנו: אביגדור ליברמן מישראל ביתנו, תמר זנדברג ממרצ, אריה דרעי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה. יתר ראשי המפלגות סירבו.
- אלי ישי הוא בדיחה - תשובות צריך לקבל מהשותפים העתידיים שלו
- נתניהו: "לא אלך לממשלה עם גנץ, ארכיב ממשלת ימין"
- דרעי דואג שהשקופים יישארו שקופים
במקרה של ראשי המפלגות, הדרך היחידה לאמוד את הונם היא באמצעות הנדל"ן שבבעלותם. מעבר לכך, הציבור נסמך על נכונותם למסור הצהרות. בהתאם, הניסיון של "כלכליסט" להעריך את הונם מבוסס על הנדל"ן שלהם. לשם כך, נעזרנו במשרדי השמאים קמיל־טרשנסקי־רפאל וידיד־בירן ושות'. כדי שהציבור יהיה מסוגל לקבל תמונה מלאה יותר, נדרשת חקיקה שתחייב את נבחרי הציבור לחשוף פרטים נוספים. לכל הפחות, ראוי לדרוש מהם כי יחשפו רשימה של ניגודי עניינים.
בישראל, ראש הממשלה והשרים נדרשים למסור הצהרות הון למבקר המדינה בכל תחילת קדנציה, בכל שנת כהונה ולאחר הפרישה. הצהרות אלו חסויות ואין למבקר סמכות לפרסמן. הח"כים נדרשים למסור הצהרות הון בתוך 60 יום מבחירתם או בכל שינוי משמעותי להונם, וכן 60 יום לאחר גמר כהונתם. הצהרות אלו נמסרות ליו"ר הכנסת ונשמרות בחשאיות בכספות.
עבור כלל הנבחרים, על הדיווח לכלול פרטים על הון, נכסים, זכויות והתחייבויות שלהם עצמם ושל בני משפחתם. נבחרי הציבור נדרשים לפרט את כל סוגי הנכסים, את ערכם ביום רכישתם ואת מקורות ההכנסה הנוספים שלהם ואת גובהם.
בקדנציות האחרונות, עלו כמה הצעות חוק שונות שביקשו לחשוף את הצהרות ההון או ניגודי העניינים של נבחרי הציבור. בין היתר, הצעות כאלו הוגשו על ידי ח"כ שלי יחימוביץ' ומיקי רוזנטל מהעבודה, על ידי סיעת ישראל ביתנו ועל ידי הח"כ לשעבר זהבה גלאון ממרצ. כל ההצעות נפלו במליאה.
אם הצעת החוק שהגיש ב־2016 ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו היתה מתקבלת, הח"כים היו נדרשים לחשוף הצהרה הכוללת את כל הונם, נכסיהם, זכויותיהם וחובתיהם - וכן של בני משפחתם. בנימוקי הצעת החוק נכתב כי הוא "יחשוף בפני הציבור את הצהרות ההון של נבחריו הבכירים כדי להתמודד עם ניגודי עניינים קיימים אשר יעלו מהן וכן יעודד שקיפות, גילוי נאות ויחזק את אמון הציבור במדינה ובנבחריו וכפועל יוצא בהחלטותיהם".
במדינות רבות בעולם חברי הפרלמנטים השונים נדרשים להגיש הצהרות הון - ובחלקן אף קיימת חובה לחשוף אותן בפני הציבור. כך למשל, הצהרות ההון של חברי הפרלמנט בצרפת ייחשפו אם הן נדרשות עבור הליך משפטי. הצהרות ההון של חברי הפרלמנט של האיחוד האירופי מופיעות במרשם ציבורי.
בסקירה בנושא שערכה דינה צדוק ממרכז המחקר והמידע בכנסת נכתב כי "ברוב המדינות שנסקרו יש חובה על חברי הפרלמנט לדווח על אינטרסים פרטיים, אך היקף החובה שונה בכל מדינה. ההבדלים בין המדינות מושפעים בין השאר מכללי ניגוד העניינים החלים על חברי הפרלמנט בכל מדינה".