אלי ישי הוא בדיחה - תשובות צריך לקבל מהשותפים העתידיים שלו

צריך לשים את סאגת אלי ישי, יו"ר מפלגת יחד, נגד הקהילה הגאה במסגרת המתאימה לה. שלטי החוצות עם תמונותו שקוראים "כדי שלא יהיה ילד עם אבא ואבא" אולי לא חלק מקמפיין רשמי שלו, אך כן של תומכיו והוא בטח לא מתנגד להם.

ישי הוא בדיחה לא מצחיקה. שארית פוליטית של ש"ס, אחרי שדרדר את הציבור שתמך בו לעוני וקיצוניות דתית ואיבד את מעמדו הפוליטי אחרי שכשל כשר פנים לטפל במערך הכבאות כשהתקשה להתמודד עם השריפה בכרמל.

ישי צריך לבלוט מבין מפלגות השוליים הימניות, בשונה ממנו, לחלקן יש קצת יותר קבלות לציבור. הפעם, כדי לעשות את זה הוא מתנגח בקהילה הגאה שזוכה ללא מעט תשומת לב ציבורית בשנה האחרונה.

הכרזה עם אלי ישי

אבל ישי לא חשוב ולא מעניין כשלעצמו, הוא כאמור דמות קיצונית שמייצגת את השוליים. השאלה החשובה והמעניינת בתקופת הבחירות הזו היא איך המערכת הפוליטית שמתיימרת לייצג את המרכז, את הרוב, או כל ניסוח כוללני אחר, מתייחסת אליו.

האם ראש הממשלה בנימין נתניהו רואה בישי "שותף טבעי" לקואליציה (ואח"כ יסביר בהתנצלות כי הוא לא יכול לקדם שוויון זכויות לקהילה הגאה בגלל הקואליציה) או שמא הוא לא רלוונטי מבחינתו בדיוק כמו המפלגות הערביות? האם גנץ יודיע כי הוא מחוץ לקואליציה העתידית שלו? האם לפיד יכריז שהוא לא ישיב עם ה"ישיייז" (על משקל הזועביז)?

הממשלה הנוכחית הראתה לנו יותר מפעם אחת שלא הרוב שמוביל אותה הוא זה שקובע אלא גחמות אלקטורליות של גורמים קטנים בקואליציה יכולים להסיט את הספינה ממסלולה לא פחות. מישי צריך להתעלם, את השאלות החשובות צריך להפנות לראשי המפלגות האחרות.