כמה עולה ללמוד רפואה בחו"ל

יותר ממחצית מהרופאים בישראל למדו בחו"ל. תנאי קבלה קשים ומספר מועט של מקומות באוניברסיטאות שולחים מאות ישראלים בכל שנה לפקולטות לרפואה בחו"ל, ללימודים של שש שנים שעלותם יכולה להגיע לפי שישה מעלות שכר הלימוד בישראל וזה לא כולל את הוצאות המחיה והנסיעות.

למדינה זה בוודאי טוב לקבל רופאים 'מן המוכן' מבלי שהיא תצטרך להשקיע בהכשרתם. עבור הסטודנטים ומשפחותיהם שנאלצות לתמוך בהם כלכלית - העסקה פחות משתלמת. עלות ההכשרה במוסדות מוכרים באירופה יכולה להגיע לחצי מיליון שקל. רופא שסיים את לימודיו שם יכול לעבוד באירופה, למשל בגרמניה מבלי לעבור בחינות נוספות בעוד שבישראל מצפות לו בחינות רישוי, עומס גדול במערכת הציבורית ושכר שלפחות בהתחלה אינו מאוד גבוה.

על פי דו"ח משרד הבריאות שהתפרסם לפני מספר חודשים כ- 58% מהרופאים שעובדים בישראל בשנת 2016 הם בוגרי לימודי רפואה במוסדות בחו"ל – זהו השיעור הגבוה ביותר במערב של רופאים המוכשרים מחוץ למדינתם בקרב מדינות ה- OECD. לעומת זאת, שיעור המסיימים לימודי רפואה בישראל הוא מהנמוכים במערב.

"ההחלטה ללמוד רפואה בחו"ל דורשת עמידה בעלויות כספיות מאוד גבוהות אותן נדרשים הסטודנטים לשלם מכיסם ומכיסי הוריהם במקרה שבו ברצונם ללמוד במוסדות שרמתם נחשבת גבוהה. עלות לימודי הרפואה באירופה במוסדות הנחשבים עולה בין 43-68 אלף שקל לשנת לימודים אחת כאשר הסכומים הללו אינם כוללים את הוצאות המחיה", אומר ד"ר משה כהן, מנכ"ל ומייסד מכינת "מדיקל דוקטור".

ד"ר משה כהן צילום: רגב כלף

לעומת זאת, בישראל שכר הלימודים באוניברסיטאות בתואר ראשון באוניברסיטה עומד על 10,207 שקל לשנה ושכ"ל לשנה בתואר שני באוניברסיטה עומד על 13,790 שקל. יחד עם זאת, עלויות המחייה בארץ הן הרבה יותר גבוהות מבאירופה הן בדיור, הן במזון והן בתחבורה ועשויות להסתכם בהוצאה כספית של 4,000 שקל בחודש לערך. סטודנטים שלומדים בחו"ל אינם מוכרים כסטודנטים בארץ ולכן הם אינם זכאים להקלות על התשלומים ביטוח הלאומי, ביטוח בריאות ותחבורה ציבורית המגיעות לסטודנטים הלומדים בארץ. מעבר לכך, על הסטודנטים הלומדים בחו"ל לשלם על טיסותיהם לביקורים בארץ לפחות פעמיים בשנה, על ביטוח נסיעות למשך שהייתם במדינה זרה וכן על ויזת הסטודנט שלהם.

בכל שנה לומדים כ-400 סטודנטים ישראלים במוסדות המוכרים בחו"ל ועוד כ-700 סטודנטים במוסדות שלפי הכללים החדשים אינם מוכרים בעיקר באוקראינה ומולדובה. "המוסדות הפופולאריים הם בצ'כיה, הונגריה, קרואטיה וליטא בהן יש למעלה מ-10 פקולטות דוברות אנגלית. הישראלים בוחרים במדינות האלה מכיוון שהאוניברסיטאות שם טובות אך המשמעות היא ששכר הלימוד שם גבוה והם נאלצים לשלם 500 אלף שקל לתואר. הלימודים בפקולטות האלה מאוד אינטנסיביים והרבה מהסטודנטים גם לא יכולים לעבוד במהלך הלימודים", אומר כהן.

באוניברסיטת דברצן בהונגריה למשל, יידרש סטודנט לשלם שכר לימוד שנתי של כ-61 אלף שקל ועוד הוצאות מחיה של כ-2,900 שקל בחודש כך שבמהלך שש שנים ייפרד מלמעלה מחצי מיליון שקל בדרך להגשמת חלומו להיות רופא. מי שיבחר ללמוד באוניברסיטת "צ'ארלס" שבצ'כניה אשר מדורגת גבוה יותר מהטכניון והאוניברסיטה העברית לפי הדירוג של Academic Ranking of World Universities ישלם שכר לימוד שנתי של כ-58 אלף שקל ועוד הוצאות מחיה בגובה של כ-3,100 שקל בחודש.

השקעה מינימלית של המדינה

ההשקעה של המדינה בסטודנטים לרפואה בארץ היא כ-354 אלף שקל לסטודנט, כך לפי התוכנית העדכנית של הות"ת שאושרה באוקטובר. 50 אלף שקל בשנה בשלוש השנים הראשונות ולאחר מכן 68 אלף שקל בשלוש השנים הקליניות הנוספות וזאת מלבד התרומות והמלגות שבחסות האוניברסיטאות. לעומת זאת, בסטודנטים ישראלים שלומדים רפואה בחו"ל המדינה לא משקיעה כלל. היא מקבלת רופאים 'מן המוכן' שאת עלות הכשרתם מימנו מכספם.

"מלבד הפיקדון הצבאי שאותו כל חייל וחיילת ששירתו את המדינה מקבלים למימוש עבור פסיכומטרי או מכינה לקראת לימודי הרפואה, המדינה אינה משקיעה כלל בסטודנטים הישראלים אשר לומדים בחו"ל. ובכל זאת אותם סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל מהווים 58% מכלל הרופאים המועסקים במערכת הרפואה הציבורית בישראל", אומר כהן.

כפי שצויין בדו"ח מבקר המדינה האחרון השיעור הגבוה של רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל מצביע על כך שמדינת ישראל נסמכת במידה רבה על בוגרי לימודי רפואה שאין לה השפעה כלשהי על התכניות להכשרתם. "כל עוד ישראלים לומדים במוסדות מוכרים כולל באירופה וארה"ב אני חושב שזה הפתרון לבעיה של הכשרת הרופאים. ברגע שסטודנט ישראלי מממן את כל הלימודים בעצמו וחוזר לפה כרופא מנקודת מבטה של המדינה זה הפתרון למחסור ברופאים. מנקודת המבט של הסטודנט הוא כמובן היה רוצה לגור בארץ ולשאת פחות בנטל כלכלי של הלימודים בחו"ל אבל זה המחיר שהרבה סטודנטים צריכים לשלם כדי להגשים את החלום להיות רופאים", הוא אומר.

סטודנטים לרפואה, אילוסטרציה. המדינה משקיעה כ-350 אלף שקל בסטודנט בישראל. הסטודנטים שלומדים בחו"ל מממנים את ההכשרה בעצמם וחוזרים כרופאים 'מן המוכן' צילום: אימג'בנק/thinkstock

לפני כחודשיים ועל רקע פרשת רישיונות הרפואה המזוייפים מארמניה התריע פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות הבריאות במשרד הבריאות כי "אלפי ישראלים לומדים ברפואה בבתי ספר שרמת נמוכה מאוד, סכנה לרמת הרפואה בישראל". משרד הבריאות שינה מאז את כללי ההכרה בלימודי רפואה בחו"ל. עם זאת, ישנם גם הרבה מוסדות בחו"ל בהם לומדים ישאלים שרמתם אינה נופלת ואף עולה על זו של המוסדות הישראלים.

כך למשל לפי דירוג שנגחאי הדירוג של אוניברסיטת לה ספיינצה באיטליה וצ'ארלס בצ'כיה גבוה משל האוניברסיטה העברית ואילו הדירוג של אוניברסיטת פאביה באיטליה זהה לו. הדירוג של הטכניון זהה לזה של טור ורגאטה באיטליה, גדנסק בפולין, סמלווילס בהונגריה, פצ' בהונגריה ומסריק בצ'כיה.