משפט שדה
"התקשורת אשמה": בנימין נתניהו ואפי נוה - מצאו את ההבדלים
יש קווי דמיון בין אפי נוה ובנימין נתניהו: שניהם נלחמים נגד אישום אפשרי בשוחד ושניהם מנסים להאשים את התקשורת בצרותיהם. הסיכויים של נוה בתביעה שהוא מתכוון להגיש נגד הדס שטייף וגלי צה”ל טובים יותר
1. הפרטיות חוללה: “סוד שיחו” של אדם מוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
שתי נקודות דמיון משיקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה. שניהם נאבקים נגד אישום אפשרי בשוחד, ושניהם מנסים להעביר את המוקד לתקשורת: נתניהו בדרישה לחשיפת המדליפים, נוה בתביעה נגד גלי צה”ל.
- עו"ד אפי נוה טוען לאכיפה בררנית בפרשת הדרכון: דורש לקבל חומרי חקירה
- נוה לשטייף ולגל"צ: התנצלו ופצו אותי ב-5 מיליון שקל
- השופטת שנחקרה כחשודה בפרשת אפי נוה הודיעה על יציאה לחופשה
השבוע יגיש נוה לבית המשפט באמצעות פרקליטו עו"ד בעז בן צור את תביעתו נגד הדס שטייף ובכירי גלי צה”ל, שהעידו כי נברו בחומרי הנייד שלו ונדהמו ממה שנגלה לעיניהם. חלק מהעושר הזה התגבש לחקירה פלילית בעניין השופטת ועורכת הדין. על השימוש בשאר החומרים ניטש מאבק. מצד אחד, אוסרים הפרקליטות וצווים שיפוטיים על גלי צה”ל להשתמש בחומרים; מצד שני, התמריץ להשתמש בהם גדול. מצד שלישי, וזה כנראה ייפרש בתביעה, השימוש בפועל שגלי צה”ל ועיתונאים אחרים כבר עושים ביבול שנקצר מהנייד.
הניסיון להעביר את המוקד לעוול שגורמת לו התקשורת דומה קצת למאמציו של נתניהו, אבל להבדיל, הטרוניה של נוה נשענת על אדנים מוצקים יותר. אין מחלוקת שפרטיותו חוללה. שהוזמן פורץ מומחה כדי לפתוח את הנייד שלו בלי שיתקיים חשש ממשי לפשעים שלכאורה מוכמנים בו. בסביבת נוה טוענים שהמכשיר נמסר לשטייף עם רמיזה ל"צהוב" בלבד. כדי להכשיר את חילול הפרטיות הזה נדרשת פגיעה חמורה במיוחד, פלילית וציבורית, באינטרס הציבורי. "סוד שיחו" של אדם מוגן במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוקרי המשטרה ובכירי הפרקליטות מוזמנים לעיין בסעיף 7(ד) לחוק.
שבועיים חיינו בעלטת איסור הפרסום של "הפרשה החמורה שתטלטל את מערכת המשפט". עלטה כזאת מזינה שמועות דרמטיות ובעיקר ציפיות שנוטות להגשים את עצמן. ואכן, אנו בעיצומו של המאבק על ההגשמה הזאת — האם ההר יוליד עכבר או שנישאר על ההר. בבוקר שבו הפכה החקירה מסמויה לגלויה נזרע הנראטיב של השחתת הוועדה לבחירת שופטים: ראש הלשכה מקיים יחסי מין בתמורה למינוי שופטת ולקידום שופט מהשלום למחוזי. המינוי הסתייע, הקידום לא. וכדי להכשיר עבירה חמורה של פריצה לנייד הוכתרו החשדות בכותרת הפנטסטית "שוחד מיני". סיפור מדהים של השחתה לכאורה של קודש הקודשים — הוועדה לבחירת שופטים — באמצעות תשמיש המיטה.
2. רק הפרת אמונים? אם לא שוחד, אפשר שנוה יורשע על פעולה בניגוד עניינים
לחובת נוה ניצבות העובדות הבאות: הוא קיים קשר אינטימי עם המועמדת; הוא וידא עם נציגי הלשכה את העברתה ממאגר המועמדים לשיפוט לרשימת המועמדים שממנה נבחרה. לטובתו, העובדות הבאות: הוא לא היה חבר בוועדה שבחרה את השופטת, ושמונה מתשעת חבריה הצביעו בעדה. מוראו נפל על כולם? בנוסף, עברה המועמדת את כל שלבי המיון הקפדניים. לכן אין כאן סיפור שהציעה “ארץ נהדרת” — נוה כפה על הוועדה למנות את המתמחה שלו לבית המשפט המחוזי. ושאפו לאסי כהן על החיקוי שגרם לרבים לחשוב שנוה גילם את התפקיד. שהרי בדיוק כך ביים ותיסרט את עצמו ב”עובדה”.
עדיין איננו חשופים למלוא העדויות. אולי יש שם תשתית שמבססת שוחד מיני. כרגע אנו תחת איסור פרסום על הפרטים ועל שם השופטת, שהמשטרה ביקשה להותיר עד היום. ההחלטה על פרסום השם נועדה לאזן בין נזק הפגיעה בשמה הטוב של החשודה לעוצמת החשד והראיות נגדה, כשהיותה "איש ציבור" מטה את כפות המאזניים לטובת הפרסום. לכן, כל עוד אנו תחת איסור הפרסום אנו מניחים שבינתיים לא הונחה תשתית מוצקה לכתב האישום החמור. אולי זה יקרה השבוע, אז יפגשו זה את זה פקיעת הצו (שאולי יוארך ואולי לא) והתביעה שמגיש נוה.
אם לא שוחד, יש מצב שנוה יואשם בהפרת אמונים והשופטת אולי בסיוע להפרת אמונים. לא דיל מושחת של "מין תמורת מינוי", אלא פעולה בניגוד עניינים: נוה לא גילה את קשריו עם המועמדת כשווידא שהיא ברשימת המועמדים. כמו נתניהו, שמבין שיוגש נגדו כתב אישום אבל ממקד את מלחמתו בסעיף. הוא מניח שעם הפרת אמונים יסתדר, ואף שופט לא ירשיע אותו בעבירה זו. להבדיל מסעיף השוחד, שיחמיר את מצבו בקלפי ובבית המשפט.
3. שחיתות או טיפשות: נוה סיים את הקריירה הציבורית שלו. היה גם שוחד? ניצן יחליט
נוה כבר נמצא אשם בסדרת מחדלים, שצריך להוסיף להם את פרשת נתב"ג שהולידה כתב אישום נגדו: יהירות, זחיחות, טיפשות, רשלנות. האם כל אלה מגיעים לכדי שחיתות ושוחד? את הקריירה הציבורית סיים. עננה גדולה הוטלה על הקריירה המקצועית שלו. ואולי יהיו הרשעות פליליות. והשאלה הגדולה היא אם יהיו אלה הרשעות נקודתיות בשני מקרים של הפרת אמונים, או הרשעה ב"שוחד מיני".
בידי פרקליט המדינה שי ניצן המפתח לשאלות איך ייגמר הסיפור שהחל בפרומו מפואר ובכתם שהוטל בקודש הקודשים של בחירת השופטים. מצד אחד, יש לניצן אינטרס לכוון גבוה: כדי להלבין את החגיגה שלו ושל שטייף על הנייד ועל הפרטיות וכדי לגשר על הפער בין הפרומו לסיום ההצגה. מצד שני, יש לניצן אינטרס לחסוך מבוכה מיותרת בהצגת ראשי מערכת המשפט, בהם נשיאת בית המשפט העליון ושרת המשפטים, כשפוטים נרצעים של נוה. וזה עוד לפני שהגענו לצד השלישי, החשבון האישי שפתח נוה עם ניצן ב”ארץ נהדרת”, סליחה, ב”עובדה”.