אושרה הקמת אזור תעשייה ביטחונית ברמת בקע, ללא הסכמה עם הבדואים

התוכנית להקמת אזור תעשייה ביטחונית ברמת בקע בנגב אושרה סופית על ידי הוועדה המחוזית דרום במנהל התכנון. עם אישורה תוכל אלביט להשלים כמתוכנן את העברת מפעלי תעש מערכות (שנרכשה על ידה לפני כמה שבועות) מרמת השרון לרמת בקע עד שנת 2023.

הוצאתה לפועל של התוכנית תחייב פינוי של לפחות 550 משפחות ובהן אלפי תושבי כפרים בדואים לא מוכרים. אלא שהפתרון לתושבים אלה, כפי שגובש על ידי הרשות להסדרת הבדואים, לא הוצג לאותם תושבים והם לא נתנו לו את הסכמתם.

למעשה, למרות שלפחות 4 שנים המדינה מקדמת את התוכנית להקמת אזור התעשייה, עד עתה לא התקיים דיון משמעותי עם התושבים שאותם היא מבקשת לפנות. בחודש שעבר הציגה הרשות להסדרת הבדואים את הפתרון לוועדה המחוזית ובעקבות זאת אושרה התוכנית, אך לא המחוזית ולא הרשות טרחו לברר אם הוא מקובל על התושבים.

שני אזורי תעשייה

אזור התעשייה המיוחד שאושר בתוכנית משתרע על פני שטח של כ-52 קמ"ר וממוקם כ-12.5 ק"מ דרומית לבאר שבע, ממזרח לכביש מס' 40 ומול אזור התעשייה בנאות חובב.

הדמיה של המפעל החדש של תעש מערכות ברמת בקע בנגב הדמיה: אדוונצ'ר פבלישינג

התוכנית תאפשר הקמה של שני אזורי תעשייה - האחד ישמש את אלביט להקמת המפעל החדש של תעש, ואזור התעשייה האחר ישוּוק בעתיד הקרוב להקמת מפעלים ביטחוניים פרטיים.

בשנות ה-80 השטח הזה סומן בתוכנית מתאר מחוזית כמיועד להקמת אזור תעשייה ביטחונית. אבל מהתנגדות לתוכנית שהגישו תושבים באמצעות עמותת עדאלה ובמקום, ובאמצעות עו"ד קייס נאסר עולה, כי רבים מהם התיישבו בו הרבה לפני אישורה של אותה תוכנית מחוזית חלקם הועברו לשם בשנות ה-50 בהנחיית המדינה, אחרים התיישבו באזור עוד לפני קום המדינה.

בשטח אף פועלת חווה חקלאית בשטח של 455 דונם שזכויות התושבים בה רשומים בטאבו. כך טוען עו"ד נאסר שמייצג את סלמאן אבו קרינאת, ואגודה חקלאית שיתופית בשם "אלקריאנת". על פי אותה התנגדות הם קיבלו את השטח במסגרת הסדר שעליו חתמו עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בראשית שנות האלפיים ובמסגרתו וויתרו על תביעות בעלות בשטח אחר, בתמורה קיבלו את השטח ברמת בקע.

התנגדויות מהותיות של התושבים

בכל אופן מאז שנות ה-80' לא קרה כלום בשטח, והתושבים המשיכו בשגרת חייהם. עד שבשנת 2013 החליטה המדינה למכור את מניותיה בתעש מערכות ולדרוש מהרוכש להעתיק את המפעל לרמת בקע שבנגב.

במרץ 2018, לאחר הליך מכרזי ארוך, הוחלט כי אלביט תרכוש את מניות המדינה בתעש ב-1.8 מיליארד שקל. העסקה נחתמה סופית בחודש שעבר. אלביט התחייבה להעתיק את מרבית הפעילות מרמת השרון לרמת בקע בנגב, רמ"י תשלם לה החזר הוצאות בהיקף של עד כ-1.5 מיליארד שקל. את הסכום הזה תממן באמצעות שיווק השטח שיפונה ברמת השרון בנגב לבניית 30 אלף דירות בלב אזור הביקוש.

כדי שאפשר יהיה להקים את המפעלים ברמת בקע רמ"י התחייבה להשלים תוכנית בנייה ולאשר אותה במוסדות התכנון, במקרה הזה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז דרום.

ביולי 2018 התוכנית הופקדה להתנגדויות, ובחודש שעבר קיימה הוועדה המחוזית דיון בהתנגדויות. חלק מההתנגדויות היו טכניות והן הוגשו על ידי אלביט, המועצה התעשייתית השכנה נאות חובב, חברת החשמל.

בדואים בנגב צילום: אוהד צויגנברג

אך היו גם התנגדויות מהותיות של התושבים שהוגשו בעזרת עדאלה ועו"ד נאסר. רק בשלב זה ולמרות שהתוכנית בהליכי תכנון לפחות 4 שנים התברר לוועדה המחוזית כי אין כל הסכמות עם התושבים, ולמעשה כלל לא התקיים איתם דיון.

בעקבות התנגדויות התושבים יו"ר הוועדה, דוד לפלר, דחה את ההכרעה כדי שהוועדה תוכל לקיים דיון נוסף, וזאת רק לאחר שהרשות להסדרת התיישבות הבדואים תציג לה את הפתרונות שהיא גיבשה לתושבים.

כמה ימים אחר כך הרשות להסדרת התיישבות הבדואים שלחה לוועדה מכתב ובו פירוט קצר של שכונות חדשות שיוקמו בסביבה ובהן יוכלו המפונים להיקלט: 350

תושבים בחלק המזרחי של התוכנית יוכלו לעבור להרחבה של היישוב אבו קרינאת, 200 משפחות יוכלו לעבור לואדי אלנעם, ו-20 משפחות לאבו תלול. על פי התוכנית של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים, משפחה שתפנה את ביתה זכאית לפיצוי של 250 אלף שקל, וכן למגרש לבניית ביתה.

הוועדה המחוזית קיבלה את הפתרונות האלה כפי שהן, ולא אפשרה לתושבים להגיב להן וזאת למרות מכתב חריף שנשלח על ידי עדאלה ובו הובהר כי הפתרון אינו מקובל על התושבים. מעבר לכך איש לא קיים איתם דיון בעניין.

בעדאלה ובמקום מבהירים: "נדרש תהליך תכנוני שיעשה בשיתוף אמיתי עמם ושאינו מבוסס על ההנחה כי המטרה היא פינויים. גם כאשר הוצאו פתרונות תכנוניים אלטרנטיביים על ידי התושבים והארגונים המלווים אותם, הללו נידחו כליל. התושבים מתנגדים להצעת הרשות (להסדרת התיישבות הבדואים, א"ג) המבוססת על עקירת כל התושבים, גם מבחינת מיקום השטח וגבולותיו, איכות הקרקע, והעובדה שאינה מאפשרת הקמת יישוב כפרי חקלאי התואם את אורחות חייהם. כמו כן, מסתבר כי על הקרקע המוצעת (בואדי אל נעם, א"ג) מתגוררים תושבים אחרים ולכן אלו יצטרכו להתפנות אף הם".