"עצמאות בנק ישראל מהווה תנאי הכרחי לתפקוד מיטבי"

"אני רואה במדיניות הריבית את הכלי המרכזי והיעיל להכוונת המדיניות המוניטרית. לריבית השפעה רוחבית ומקיפה על כלל משקי הבית, הפירמות, והמוסדות הפיננסיים - ולכן, טיפול פרטני בנקודות תורפה כלכליות, ככל שאלו קיימות, רצוי שיעשה בכלים יעודיים וספציפיים", כך אמר נגיד בנק ישראל הנכנס פרופ' אמיר ירון בנאום הכניסה שלו לתפקיד.

ירון ציין כי "האתגר המיידי העומד בפני בנק ישראל הינו הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית - תהליך שבסיומו יוכל בנק ישראל לפעול ע"י הפעלת כלי הריבית לייצוב מחירים באופן אפקטיבי בהתאם להתפתחויות הכלכליות, ולייצב את שיעור האינפלציה במרכז טווח היעד. ככלל, לתפיסתי, וכפי שאכן הבנק פועל בתקופה האחרונה, רצוי ששער החליפין ייקבע ע״י כוחות השוק ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ. עם זאת, הבנק ימשיך לפעול בשוק המט"ח במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין, שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים במשק".

פרופ' אמיר ירון צילום: צילום מסך שידור לע"מ

ירון התייחס לחשיבות שבעצמאות הבנק ואמר "חשוב להדגיש את העצמאות המוחלטת של בנק ישראל והוועדה המוניטרית בעיצוב המדיניות המוניטרית וקביעת הריבית, וכן את עצמאות הבנק בפיקוח על המערכת הבנקאית. עצמאות זו, המעוגנת בחוק, מהווה תנאי הכרחי לתפקוד מיטבי של הבנק, ולהתוויה ויישום של המדיניות המוניטרית כנגזר משיקולים מקצועיים. אלו יבטיחו שהסביבה העסקית בארץ ובעולם תמשיך לראות בבנק ישראל סמכות מקצועית, עצמאית ואמינה – דבר שכשלעצמו יסייע להשגת יציבות כלכלית וצמיחה בת-קיימא".

"האתגר השני", לדברי ירון "הוא שמירת היציבות הפיננסית, יעילות שוק ההון והטמעת טכנולוגיות פיננסיות חדשניות. מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008, ברורה לכל חשיבותה של היציבות הפיננסית. משק מודרני אינו מסוגל לצמוח ולתפקד כראוי ללא מערכת פיננסית יציבה ויעילה. מערכת הבנקאות בישראל והמשק הישראלי הפגינו חסינות לזעזועים בשווקים הפיננסיים והכלכליים בזמן המשבר, וזהו הישג ניכר של בנק ישראל בכלל והפיקוח על הבנקים בפרט. אך אל לנו להתייחס ליציבות הפיננסית כמובנת מאליה, והכרחי למזער את חשיפת המערכת לסיכונים מערכתיים. מעבר לניהול מושכל של משברים רצוי להתמקד מראש בצעדים שימנעו את פריצתם מלכתחילה. בנק ישראל, על צוותיו המקצועיים, ובתיאום ושיתוף פעולה עם משרד האוצר, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך, וגורמים נוספים, יוביל את הבטחת היציבות הפיננסית תוך ראייה רחבה של כלל הסיכונים.

ירון התייחס לחשיבות של מדיניות פיסקאלית אחראית ואמר, "הצמיחה הכלכלית של השנים האחרונות מומשה בסיוע מדיניות פיסקאלית מושכלת, שהביאה לעמידה ביעדי הגירעון, וכתוצאה מכך להורדת יחס החוב לתוצר לסביבות 60%. זהו בהחלט הישג משמעותי. הישג שסלל את הדרך להעלאת דירוג האשראי של המדינה ותרם ישירות להורדת מחיר ההון לממשלה ולמשק כולו. השגת יעדים אלו, וההכרה בכך על ידי גורמים חיצוניים, הייתה כרוכה במאמצים רבים ועקביים לאורך זמן, אך באופן שאינו סימטרי, הידרדרות כלכלית וצניחת דרוג האשראי של מדינה עלולים, בדומה למעידה על מדרון חלקלק, להתרחש במהירות רבה".

על ההתפתחויות הטכנולוגיות אמר "השווקים הפיננסיים עוברים שינויים מבניים משמעותיים על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות. נראה כי לא מעט מהידע שנצבר בהתייחס לכלכלה ולכסף עשוי להשתנות בשנים הקרובות. עלינו להכיר בכך, שהשינויים מביאים לכך שהלא נודע הולך ומתרחב, ובהקשר זה ניתן לומר בפרפרזה על משפטו הידוע של קונפוציוס כי "הידע האמיתי הוא לדעת את מידת הבורות של האדם". חשוב שנזכור את השאננות ששררה בשווקים הפיננסיים בעולם טרם פרוץ המשבר של 2008 בכדי שנפנים את החשיבות שבזיהוי סיכונים מעבר לידע העכשווי. התפתחויות וחידושים אלו כרוכים אמנם בסיכונים מסוימים, אך עשויים גם לזמן טכנולוגיות פיננסיות יעילות יותר הן עבור הצרכנים והן עבור גופי הפיקוח למיניהם--דהיינו, היציבות הפיננסית אינה עומדת בהכרח בסתירה להעצמת התחרות והגברת היעילות. בנק ישראל יפעל לשיפור יעילות שוק ההון והמערכת הפיננסית תוך שמירה קפדנית על יציבותה, ויפעל להטמעה נכונה של טכנולוגיות פיננסיות חדישות".