"הבנקים מנסים לעכב את החוק המסדיר שימוש באמצעי תשלום חדשניים"

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו) טוענת כי הבנקים ואיגוד הבנקים פועלים לטרפד ולעכב את חקיקת חוק שירותי תשלום, המבקש להסדיר את השימוש באמצעי התשלום החדשניים כמו ארנק אלקטרוני, אפליקציות ועוד.

עזריה אמרה ל"כלכליסט" כי "לקראת הדיון העשירי בוועדה, אחרי עשרות שעות של דיונים, כבר ברור לגמרי שהבנקים עושים הכל על מנת שהרפורמה שמיטיבה עם הצרכנים לא תעבור. הם מורחים זמן בתקווה שהקואליציה תיפול לפני שהחוק יעבור. אבל זה לא יעבוד להם. יחד עם חברי הוועדה נמשיך לעבוד, גם אם נזדקק ל־3 ישיבות בשבוע, אנחנו נוודא שחוק כל כך חשוב כמו זה יעבור".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) צילום: יוסי אלוני

עזריה הוסיפה כי "זו מהפכה שתייצר שלב נוסף בפירוק מונופול הבנקים - היא תייצר תחרות, תפתח את השוק ותעשה את החיים שלנו לנוחים הרבה יותר". עזריה זימנה בשבוע שעבר 2 ישיבות של הוועדה, והשבוע מתוכננות להתקיים עוד 3 ישיבות.

נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים מחו על הקצב המוגבר של הישיבות בהצעת החוק, וביקשו שלא לקיים כמה ישיבות בשבוע, על מנת שיוכלו להיערך לישיבות.

להצעת החוק מובעת התנגדות בקרב איגוד הבנקים, הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ־בנקאיים. נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים שלחו הסתייגויות מקיפות לסעיפי החוק. לוביסטים פנו לוועדה , וביקשו להכניס בחוק שינויים. פורום חברות כרטיסי האשראי, המאוגד תחת איגוד לשכות המסחר, שלח מסמך ארוך לוועדה שבו הסתייגויות רבות לחוק. בין הסעיפים שנתקלים בהתנגדות נרחבת של הבנקים - אלה העוסקים בפגמים ותקלות בביצוע פעולות תשלום ובהעדר אחריות בשימוש לרעה באמצעי התשלום.

גורמים בוועדה אומרים כי ההתנגדויות לגיטימיות. ואולם, לדבריהם, נציגי הבנקים כבר היו בשימוע במשרד המשפטים, שם העלו את כל טענותיהם וכן שלחו אותן בכתב; למרות זאת, כל חברה מעלה שוב ושוב התנגדויותיה לכל סעיף וסעיף, כשהמטרה היא למשוך זמן בתקווה שהכנסת תתפזר בלא שתספיק לחוקק את החוק בקריאה השנייה והשלישית.

תזכיר הצעת החוק פורסם ביולי 2017, והצעת החוק הונחה לראשונה על שולחן הכנסת ביולי 2018. היא אושרה בקריאה הראשונה באוקטובר, ובתחילת נובמבר החליטה ועדת הכנסת כי ועדת הרפורמות היא שתדון בהצעת החוק. מאז נערכו כבר 9 ישיבות בקצב מזורז.

המשנה למנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, אומר כי "נעשים מאמצים כבירים, חלקם לא ראויים, שלא לאפשר את כניסתם של אמצעי תשלום שונים למערכות הסליקה הבנקאיות והחוץ־בנקאיות. בכך פוגעים לא רק בצרכנים אלא גם בנותני שירותים ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, שמעוניינים לשלם ריבית והוצאות סליקה נמוכות ככל שניתן. אנו סבורים כי הכנסת חייבת לעשות מאמץ עליון לקדם את החוק לפני הבחירות".

מאיגוד הבנקים נמסר בתגובה: "מדובר בהצעת חוק מורכבת, שמשנה סדרי עולם בתחום התשלומים ולכן הדיונים בה צריכים להתקיים באופן מקצועי ומעמיק. תזכיר החוק פורסם לפני שנה וחצי, והונח במליאה לאחר שנה. רק לאחר 5 חודשים היא הובאה לדיון ראשון בוועדת הרפורמות, בחודש נובמבר. כך שהטענה שהבנקים מעכבים אותה היא נטולת בסיס. האיגוד מתייחס ברצינות רבה להליך החקיקה, וכל טענה אחרת משוללת יסוד ומונעת מאינטרסים זרים".

גורמים המעורבים בהליך החקיקה הביעו פליאה על שבהצעה כה מסובכת מקיימת הוועדה עד 3 ישיבות בשבוע, בתהליך חפוז, בלי לאפשר היערכות ראויה. "בכל ועדה סטטוטורית בכנסת הדבר הזה לא היה קורה", טענו הגורמים.