הפינטק של אמצעי התשלום המסורתיים

בשנים האחרונות פועל בנק ישראל לעודד את השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים. בכך הוא מבקש לא רק להתאים את המשק הישראלי לטכנולוגיות הקיימות, אלא גם להילחם בהון השחור.

ואולם, בשעה שהדיון בהתקדמות הטכנולוגית של ענף התשלומים בישראל נוטה להתמקד בכרטיסי אשראי, חשוב לזכור ש־79% מהעסקאות כלל אינן מתבצעות בדרך זו. נתוני בנק ישראל מלמדים שבשנת 2017, 45% מהתשלומים בוצעו באמצעות הוראות קבע, 34% בוצעו בצ'קים ו־9% בלבד בוצעו במזומן.

בינואר 2019 אמור להיכנס לתוקף החוק להגבלת השימוש במזומן צילום: שאטרסטוק

יתר על כן, בינואר 2019 אמור להיכנס לתוקף החוק להגבלת השימוש במזומן, שיאסור על תשלום במזומן בעסקאות בסכומים גבוהים מ־11 אלף שקל. אחת התוצאות של החוק תהיה הגברת השימוש באמצעי תשלום חלופיים.

עם ישראל, שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מלמדים שכמעט מחציתו נמצאת באוברדרפט תמידי, זקוק למסגרות אשראי מעבר לאלה שמעניקים הבנקים וחברות האשראי. שימוש מושכל בצ'קים ובהוראות קבע בנקאיות יאפשר לו ליהנות מאשראי כזה ללא כל עלות.

אם בעבר חששו קמעונאים לקבל תשלום בצ'קים, שמא לא יהיה להם כיסוי, כיום קיימים פתרונות דיגיטליים שיכולים להעלים את הסיכון הפיננסי. הפיתוחים החדשים מאפשרים לבדוק מאות פרמטרים במועד ביצוע העסקה בקופה, ולנפק אישור לעסקה באופן מקוון. המשק הישראלי בשל גם להרחבת השימוש בהוראות קבע, שצרכנים מיעטו עד כה לנצל בעסקאות קמעונאיות, והשתמשו בהן בעיקר לתשלום חשבונות חשמל, ארנונה ומים.

שירות חדש שפיתחה חברת ERN מציע אבטחת תשלום להוראות קבע בנקאיות. השירות מציע לראשונה לבתי עסק קמעונאיים בישראל לקבל תשלום מלקוחותיהם כאשר ERN דואגת לאבטחת התשלום (כפי שנהוג היום בצ'קים), והכל באופן דיגיטלי לחלוטין. מוצר כזה, שבאמצעות שיפור השירות ייטיב הן עם הקמעונאים והן עם הצרכנים, הוא דוגמה לכוחו של הפינטק להצמיח מוצרים חדשים המבוססים על טכנולוגיה דיגיטלית.

הכותב הוא מנכ"ל ERN סליקת תשלומים