לפניהם המבול: החל מ-2030 מנהטן תוצף לפחות פעמיים בעשור

שינויי האקלים לא צפויים להיטיב עם מנהטן בעתיד הנראה לעין. האי שבלב מטרופולין ניו יורק עתיד לסבול בעשורים הקרובים מאפקטים תכופים יותר של התחממות גלובלית, כלומר מריבוי שיטפונות וסופות. לפי מחקר שערכה אוניברסיטת ויקטוריה בקנדה, החל מ־2030 עתידה ניו יורק לחוות סופות והצפות בעומק של יותר מ־2 מטר (כמו הוריקן סנדי שב־2012 הביאה למותם של 43 אנשים וגרם נזקים ניכרים לכ־88 אלף מבנים) מדי חמש שנים, במקום פעם ב־25 שנה כיום. עלייה של 2.5 מטר בלבד במפלס האוקיינוסים עלולה להוביל לכך שחלקים שלמים מהעיר יהיו שקועים באופן קבוע מתחת למים כבר במאה הנוכחית. לפי מחלקת שימור הסביבה של ניו יורק, מתחילת המאה ה־20 מפלס המים של חופי ניו יורק עלה כבר ב־30 ס"מ.

ובכל זאת, מנהטן נמצאת בשנים האחרונות בתנופת בנייה הולכת וגדלה. מי שמבקר בעיר יתקשה להחמיץ את גורדי השחקים החדשים למגורים שצצים כמעט בכל פינה, ומחירי הנדל"ן בעיר הנמצאים בעלייה כמעט קבועה. לפי נתונים של חברת הנדל"ן Douglas Elliman, ב־2008, אחרי תקופה של ירידות, עמד המחיר הממוצע לדירת מגורים על כ־1.59 מיליון דולר. בשנה שעברה הגיע המחיר לשיא של 2.05 מיליון דולר. 2018 מתאפיינת אמנם בירידה במחירי הנדל"ן למגורים, אך לדברי מומחים מדובר בתיקון לעליות הגבוהות של השנתיים הקודמות, והמחיר הממוצע, 1.93 מיליון דולר, עדיין גבוה יותר ממרבית מחירי העשור.

גם באזורים אחרים בארצות הברית שמועדים לסערות, שיטפונות והצפות על רקע ההתחממות הגלובלית שוק הנדל"ן דומה. באזורי החוף של מיאמי, פלורידה, המחירים במגמת עלייה מאז 2013 לפחות, וברבעון השלישי השנה הם עלו ב־6.2% בהשוואה לרבעון המקביל, למחיר ממוצע של 433.84 אלף דולר לדירה. המחירים באיים מול חופי מיאמי עלו בקצב מהיר עוד יותר: 15.3% עלייה שנתית למחיר ממוצע של 979.38 אלף דולר.

מנהטן. האי בסכנת הצפה, בינתיים התושבים טומנים את הראש במים צילום: בלומברג

מדובר, בהיעדר מילה טובה יותר, בפרדוקס. לפי מודלים מדעיים רבים, מדובר באזורים שהאקלים בהם הולך רק להקצין ולהביא סערות ונזקים קשים, ושהנדל"ן בהם עלול אף להגיע למצב שהוא מוצף באופן קבוע. ובכל זאת, מחירי הנכסים ממשיכים לעלות ואנשים ממשיכים לקנות. הדיסוננס כל כך ניכר, שכמה אתרי קונספירציה אף טענו שמדובר בהוכחה ניצחת לכך שהתחממות גלובלית היא לא יותר מהונאה.

הפסיכולוגיה פועלת

הסוגיה עצמה לא נחקרה בהרחבה, אך לדברי מדענים בתחום הסיבות לפרדוקס הזה קשורות דווקא לפסיכולוגיה האנושית. "רוב האנשים פשוט לא מבינים בהתחממות גלובלית", אמר ל"כלכליסט" פרופ' אבנר דה־שליט מהפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, שבמסגרת מחקרו עוסק בנושאים כמו פוליטיקה של איכות הסביבה ופוליטיקה אורבנית.

פרופ' דני רבינוביץ': "ההיערכות בתשתית לא תהיה זולה. אם מישהו רוצה להירגע זה על אחריותו. אבל כשזה יתחיל זה יביא לזעזועים רציניים ויעלה הרבה כסף"

"אני מדבר עם הרבה אנשים על השיקולים שלהם לגור במקומות כאלה אחרים", הוסיף דה־שליט. "זה לא שיקול שמופיע. התחממות גלובלית זה משהו מאוד אמורפי ולא מובן, אנשים לא מבינים מה זה אומר, אנשי מדע בעצמם מתווכחים על מה זה אומר. לא ברור לאנשים כמה מזה זה נכון. שנית, יש לנו נטייה להדחיק תחזיות נוראיות. ושלישית, אנשים תופסים את המקום שהם יגורו בו בטווח של עשר שנים, והתחממות גלובלית היא בטווח ארוך יותר. אז אנשים אומרים, אני עכשיו רוצה לגור במנהטן, ויש לי שיקולים כלכליים כאלו ואחרים, אז אני אגור שם ואחר כך אללה אכבר, יהיה בסדר.

"השיקולים כל כך מגוונים: נוחות מבחינת עבודה, בן זוג, באיזו עיר אני מרגיש נוח מבחינה ערכית. אם תשים תל־אביבי בירושלים, הוא יגיד שיש שם שם מלא דת, ושהוא לא אוהב את זה. לעומת זאת, ירושלמי אסלי כמוני לא מרגיש נוח בתל אביב. אנחנו רגילים לסוג מסוים של שיח, לסוג מסוים של ערכים בין אנשים שחיים ביחד. אלו השיקולים שמופיעים הרבה, מעט מאוד שיקולים ארוכי טווח".

ראש המכון לחקר הנדל"ן של המרכז הבינתחומי, ד"ר אפרת טולקובסקי, העריכה שגם נטייה אנושית לאופטימיות משחקת תפקיד בסוגיה, לפחות באזורים יוקרתיים כמו מנהטן: "אם יש אזורים שיעשו להם פתרון מבני זה האזורים העשירים. עם כמות התשתיות שיש כיום במנהטן יימצא פתרון. הוא יעלה מיליארדים אבל יהיה שווה את זה. המין האנושי מוצא פתרונות, ואם יש הרבה ערך כלכלי, אז במקום כמו מנהטן יוכלו למשל לבנות מסביבו סכרים. זו לא בעיה. לפי ההיגיון הזה דירות בתל אביב היו צריכות להיות אפס במלחמת יום כיפור, אבל המין האנושי אופטימי".

מבחן למשילות

פרופ' דני רבינוביץ', אנתרופולוג וחוקר סביבה מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בחן את הסוגיה בעיקר מהזווית של פרמיות הביטוח למבנים מגורים ומשרדים. "ההשפעות של שינוי אקלים על נדל"ן, כיום או בעתיד, זה משהו שכולם מתכוננים אליו אבל עדיין לא ממש קרה", הוא אמר ל"כלכליסט". "הדבר המשמעות זה עליית מפלס האוקיינוסים. זה משהו יכול לשנות את המשחק, אבל הנקודה היא שעד עכשיו רואים שינויים בסנטימטרים ספורים. הניתוח שלי הוא שהשינוי התודעתי אצל מבטחים ומבוטחים עוד לא התרחש, כי לא קרה שום דבר מוחשי שיגרום לו.

"זה נכון שהתדירות של סופות ואסונות טבע עולה, אבל זה לא מביא מיד לעליית מחיר כי סופות נתפסות בעולם של איומים קונבציונליים. עליית מפלס שמציפה לנצח בנייין או יסודות של בניין זה משהו הרבה יותר מטריד. לכן סופות לא מתבטאות בנושא של מחירי ביטוח או נדל"ן. מה עוד שערים במערב חזקות מבחינה תשתית ויכולות להגן על עצמן. אם תהיה עלייה בתדירות של סופות משתיים בעשור לחמש בעשור, בעיר כמו ניו יורק במדינה כמו ארצות הברית ידעו איך לעשות את השינויים התשתיתי. יש להם את התקציבים ואת המשילות, והם ידעו איך להגן על עצמן. אין כאן חשיפה של השוק לסיכון מוגבר, כי יהיה לו מכנזים של הגנה מהמדינות".

רבינוביץ' הוסיף שגם במקרה שיהיה ברור שעליית במפלס פני הים מתחילה לאיים על שכונות או מתקני תשתית, עדיין יהיו בנמצא פתרונות: "המדינות ייכנסו לתמונה, כי זה קצת כמו אסון טבע. יהיה זמן להתארגן, זה לא יקרה מהיום למחר. זה תהליך שמצריך, לאורך עשרות שנים, לעשות שינויים למתקני חוף או הגנות לחופים, אפילו פינוי־בינוי במקרי קיצון. המדינות יהיו שם ברגע כדי לתת את חלקן, אז לא הכל ייפול על חברות הביטוח".

אולם, הוא הבהיר, בכל מקרה לא יהיה מדובר בפתרון זול. כשזה יקרה זה יהיה מאוד משמעותי", הוא אמר. "עוד לא ראיתי סימנים שזה כבר קורה, ואם מישהו רוצה להירגע זה על אחריותו. אני לא הייתי נרגע, כי כשזה יתחיל זה יביא לזעזועים רציניים ויעלה הרבה כסף".

התחממות גלובלית היא מהמשברים החמורים ביותר שהמין האנושי יידרש להתמודד אתו בעשורים הקרובים. הצעות, תגובות ורעיונות אפשר לשלוח ל־omer.kabir@calcalist.co.il