פוליטיקאים מקיימים הבטחות? בואו נבדוק
שרי הממשלה אוהבים לזרוק הבטחות שנשמעות טוב לציבור, אבל חלק גדול מהן נשאר על הנייר. כלי חדש של המרכז להעצמת האזרח יעקוב אחר ההבטחות ויבדוק אם הן קוימו
אם ההבטחות של הפוליטיקאים שלנו היו מתממשות, המסים היו מופחתים אחרי פסח, ההנחות בארנונה לניצולי שואה היו גדלות ומוצרי המזון כבר היו מסומנים. אלו רק חלק מהבטחות שרי הממשלה שנותרו על הנייר, כך עולה מכלי שהשיק המרכז להעצמת האזרח בשם "הבטחתם - תקיימו!". הכלי מנטר את פעילות הממשלה, עוקב אחר הבטחות השרים ומברר מה עלה בגורלן.
נכון להיום 34 הבטחות נבדקו, אך במרכז, בניהולה של עינת פישר־לאלו, מתכוונים לבדוק לפחות 150 הבטחות של שרים או מנכ"לי משרדיהם, שניתנו בפורומים כמו דיונים בכנסת, סיורים בשטח, ריאיונות לתקשורת או פרסומים ברשתות החברתיות. במרכז מדגישים שלא כל הבטחה של שר משמשת כלי פוליטי ושלעיתים עתידה לא להתקיים - אולם יש מקרים רבים בהם ההבטחות הן תוצר של סיטואציה לא נוחה לשר, למשל כשהוא נשאל לגבי נושא מסוים בוועדה בכנסת או בראיון עיתונאי, ואז נזרקת הבטחה לאוויר כדי להרגיע את המצב. הכוונה טובה, אבל אין בהירות מה יעלה בגורלה ומי יישא באחריות לקיים אותה.
- ריח בחירות: כחלון רומז על הפחתת מס למרות הגירעון
- אכזבה לכחלון: לא נרשמו עודפי גבייה - התנאי להפחתת מסים
- אירוויזיון 2019 ייערך בתל אביב
בלי הנחות וסימונים
אחת ההבטחות שמציג המוניטור היא של שר האוצר משה כחלון ממארס 2018 להפחית מסים מיד אחרי פסח, בעקבות צמיחה טובה של המשק בחודשים הראשונים של 2018. על פי המעקב, באפריל 2018, אז הסתיימה חופשת הפסח, לא בוצעה ההפחתה המיוחלת. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הודה בסוף באפריל במהלך ועידת התעשייה שלא יופחתו המסים משום שאין עודפים.
הבטחה נוספת של כחלון שלא קוימה היא התחייבותו להחזיר את חוק מס דירה שלישית לכנסת כפי שהוא ולדרוש משמעת קואליציונית ("אם לא ילכו בדרך שלי, לא
אלך בדרך שלהם", כפי שאמר בראיון טלוויזיוני בנובמבר 2017), אך החוק לא חזר לכנסת עד עתה. "בהזדמנויות שונות ציין השר שלא ניתן היה להתגבר על הקשיים הפוליטיים", מצוין במוניטור, ובאפריל האחרון, במסגרת תשובות לשאלות גולשים בפייסבוק, השיב כחלון שהחוק כבר לא רלוונטי כי אין לו רוב להעבירו בכנסת. מטעם כחלון נמסר: "לא הייתה הבטחה שהופרה".
שרת התרבות והספורט מירי רגב הבטיחה שאירוח האירוויזיון יתקיים "רק בירושלים", אך כידוע הוא יתקיים בתל־אביב. ממשרדה נמסר כי "כפי שציינה השרה רגב בתחילת הדרך, נכון היה שבירת ישראל תארח את האירוויזיון. אולם מרגע שהתקבלה ההחלטה על אירוח האירוויזיון ושידורו בת"א, אין ספק שהמדינה ות"א יארחו בצורה הטובה והמכובדת ביותר".
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הצהיר בכנס עמותת הפורום הישראלי לאורח חיים בריא בנובמבר 2017 שלמרות לחצים מתעשיית המזון, בחודש מארס 2018 יחל השלב הראשון בסימון מוצרים שבהם קיימת תכולה גבוהה של שומן, סוכר או מלח. המשרד "התקפל" בדצמבר 2017 והחליט שסימון המוצרים יידחה לינואר 2020, זאת בלחץ חברות המזון והיבואנים ובהתאם לחוק של שרת המשפטים איילת שקד לאפשר לתעשיינים להתארגן. משרד הבריאות הסביר בוועדת הבריאות של הכנסת שהדחייה נובעת מבעיות חוקיות מול משרד המשפטים וכדי לאפשר לתעשיינים פרק זמן מספק להתכונן. מטעם ליצמן נמסר כי "החוק עבר וייכנס לתוקף בעוד שנה ללא דחיות. בשל הדחייה, נקבע שמועד הכניסה יחל עם השלב השני, בו רף הסימון האדום נמוך יותר".
שר הפנים אריה דרעי התחייב באפריל 2017 במסגרת צוות שרים שהוקם לצורך סיוע לניצולי שואה, בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפעול להגדלת הנחות הארנונה לניצולי שואה נזקקים. ועם זאת, שיעור ההנחה (66% לא השתנה — עד היום. מטעם דרעי נמסר שהוא פנה ב־2017 לכל ראשי הרשויות "וביקש לפעול למיצוי זכויות ניצולי השואה בכל עיר ועיר. גורמי מקצוע במשרד בחנו את ההנחות בארנונה ועלה שההנחות הקיימות היום לניצולי שואה, לאזרח ותיק ולתושב מועט יכולת, מצטברות לעד 90% הנחה".
שר התקשורת איוב קרא הכריז במסיבת עיתונאים שקיים בנובמבר 2017 לקראת פיצול ערוץ 2 שחבילות הבסיס של הוט ו־yes יוזלו ל־50 שקל, ואף צייץ זאת בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "מהפכת התקשורת יוצאת לדרך". המוניטור בדק ומצא שמחיר חבילת הבסיס של הוט עומד כיום על 120 שקל ושל yes עומד על 118 שקל.
ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "כבר היום יש חבילות ערוצים עשירות החל מ־69 שקל שמתבססות על תשתית האינטרנט. לגבי חבילות הבסיס, המשרד מקדם את חוק התקשורת שבו תהיה התייחסות לכל נושא חבילות הבסיס ומחירן".
ולפעמים גם עושים
לצד ההבטחות שלא קוימו יש גם כאלו שהפכו מרעיון לעובדה בשטח. כך למשל מציינים במרכז להעצמת האזרח, ליצמן הבטיח להעלות את שעות הסיעוד ל־28 בשבוע כבר בנובמבר 2018 (וההגדלה המלאה ל־30 שעות תמומש ב־2021). רפורמת הסיעוד אכן יצאה לדרך בנובמבר 2018 ובמסגרתה גדלו מספר שעות הסיעוד לזכאים. השינוי אף עוגן במסגרת חוק ההתייעלות בתקציב 2019.
שר החינוך נפתלי בנט הבטיח בינואר שמוסדות אקדמיים יחויבו להכיר במילואים לטובת שתי נקודות זכות לתואר והחוק אושר ביולי 2018. חיים כץ, שר הרווחה, הבטיח שקצבת דמי הליווי לעיוורים תגדל, וזה אכן קרה בינואר 2018.
עינת פישר לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח: "הפרויקט 'הבטחתם – תקיימו' נועד לתת מענה לתחום שעד היום לא היה תחת מעקב ציבורי או תקשורתי ממש – עולם ההבטחות הפרטניות של שרים ומנכ"לים שניתנות באופן תדיר מאוד. הפרויקט הוא בגדר משנה משחק ביחסי הכוחות שבין הממשלה לציבור. באמצעות תהליכי שיקוף ומעקב, תהיה לראשונה אפשרות למדוד את נבחרי הציבור ביחס להבטחותיהם. עד היום, הבטחות רבות וחשובות עברו מתחת לרדאר התקשורתי ומכיוון שלא היה מי שיעקוב אחריהן, לא שולם כל מחיר ציבורי על הפרתן. אנחנו מקווים שבעקבות המעקב האזרחי אחר הבטחות נציגי הממשלה, יחל עידן חדש בו תגבר האחריות של נושאי משרה להבטחותיהם ותתחזק התודעה שדורשת את יישומן בפועל של כלל ההתחייבויות, קטנות כגדולות".