המחלוקת שמקרבת את ישראל לרשימה השחורה של ה-OECD

מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים עלולה להכניס את ישראל לרשימה השחורה של ה-OECD.

בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת הכספים בנושא תקנות ה-CRS המסדירות את העברת המידע הפיננסי בין רשויות המס של מעל 100 מדינות, הנוגע לתושבים של אותן מדינות, דרש יו"ר ועדת הכספים משה גפני כי מוסדות הגמ"ח החרדיים יוחרגו מהעברת המידע עד ל-2023, באופן שימנע הטלת סנקציות עליהם. לפי גורמי אכיפת החוק, אופן פעילות הגמ"ח מעלה חשדות לעלמות מס והלבנת הון. לאחרונה הזהיר מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, כי דחיית אמנת CRS עלולה להכניס את ישראל לרשימה שחורה של מדינות המעלימות מס של ה-G20.

גמ"ח "אהבת חסד" צילום: חיים צח

במשרד המשפטים ובמשרד האוצר מתנגדים לארכה כה ארוכה של פטור עבור הגמ"חים וסבורים כי היא עלולה להוות פרצה להלבנת הון ולהסתרת מידע באופן שיעורר ביקורת בינלאומית כנגד ישראל. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הציע תקופה של חצי שנה, בה יוסדר מעמדם של הגמ"חים אולם גפני התנגד לכך, ומשרד האוצר הציע פשרה של שנה וחצי. גפני סירב גם להצעה זו.

בישיבות האחרונות הביע משרד המשפטים התנגדות להחרגה ארוכה, ונציגי משרד האוצר ציינו היום, כי לאור עמדת משרדם והיועמ"ש הם יכולים לאפשר לכל היותר את הארכה בת השנה וחצי. ההתנגדות מנעה את ההצבעה על התקנות, אך יו"ר הוועדה הודיע כי יצביע עליהן בשבוע הבא בכל אופן.

"אנחנו מדינה פרימיטיבית?"

במסגרת הדיון תהה גפני: "אחרי כל מה שנאמר במשך כל הזמן, על כך שאנחנו נכנסים לרשימה שחורה וישראל נראית נורא בעולם, כעת על הצ'ופצ'יק של הקומקום, נושא שאינו משפיע על המהות של התקנות, נעמוד מול כל העולם כמדינה פרימטיבית? אחרי כל מה שעברנו עם ה-FATCA (החקיקה שכללה העברת מידע פיננסי על אזרחים אמריקאים לרשויות המס בארה"ב מהבנקים הישראליים) וראינו איך הוראות דומות פגעו קשות בגמ"חים - אין הסקת מסקנות? על זה אתם עוצרים את התקנות?".

פרידה ישראלי, משנה לממונה על הכנסת המדינה במשרד האוצר אמרה כי "המשנה ליועמ"ש דיבר על חצי שנה, אנחנו הצענו שנה ואנחנו מציעים ארכה עד ל-1 ליולי 2020, מעבר לזה אנחנו לא יכולים לתת". ישראלי הודיעה כי במידה שיעלו התקנות להצבעה במתכונת אותה מבקשת הוועדה, משרד האוצר ימשוך את התקנות.

גפני מבקש להשוות את מצבם של הגמ"חים מול ה-CRS לזה שניתן להם לפני מספר שנים במסגרת חקיקת ה-FATCA. אלא שאותה החרגה ניתנה באופן זמני לתקופה בה היה אמור להיות מוסדר מעמדם של הגמ"חים, מה שלא קרה לאור חילוקי דעות בין משרד האוצר, רשות שוק ההון, משרד המשפטים וגפני, ואותה החרגה הסתיימה בפועל בחודש אוגוסט. מאז באופן רשמי הגמ"חים אמורים להיכלל במסגרת העברות המידע האמריקאיות, אולם זה לא קורה בפועל. למעשה, על פי ההערכות, למרות שהסכם ה-CRS כולל הרבה יותר מדינות, הדבר ממנו הבנקים חוששים באמת הוא הסכם ה-FATCA שכולל איום של סנקציות אמריקאיות. לכן ההתנגדות של האוצר לפטור הזמני דווקא מול ה-CRS לא ברורה ומקורה עשוי לנבוע משיקולים פוליטיים והמתיחות ששוררת בין האוצר לגפני כבר תקופה ארוכה. זאת לאחר שגפני דחה העברות תקציביות שונות.

יו"ר הוועדה גפני החליט לבקשת הצדדים להעניק שבוע נוסף בטרם יצביע על התקנות: "רציתי להצביע, כולל העניין שאיננו כל כך רלוונטי ובעצם נוגע לארגוני חסד ללא מטרות רווח, אבל מכיוון שאיימתם למשוך את התקנות, ומתוך אחריות למדינת ישראל, אעלה אותן בשבוע הבא. אם תיאלצו להגיד לי שאתם מושכים – תמשכו, ואז אני אדרוש פיטורין של מישהו, כי הוא מעמיד את ישראל באור מאוד פרימיטיבי. כולנו כאן עשינו מאמץ, כל הגורמים המקצועיים, גם הבנקים, אני מקווה שאף אחד ממניעים אחרים לא ימנע את אישור התקנות".