סקר: 47% מהישראלים חושבים שהנהגת המדינה מושחתת, לעומת 55% ב-2016

ירידה משמעותית בשיעור הישראלים שחושבים שהנהגת המדינה מושחתת מ-55% ב-2016 ל-47% היום. כך עולה מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 שפורסם היום ע"י המכון הישראלי לדמוקרטיה והוגש בידי נשיא המכון יוחנן פלסנר, לנשיא המדינה ראובן ריבלין.

הסיבה לירידה מוסברת בפערים מאוד גדולים בתפיסת השחיתות בין תומכי הימין לתומכי המרכז והשמאל. רק 23% ממצביעי הליכוד חושבים שההנהגה מושחתת. במחנה הימין 55% סבורים שהחקירות מוגזמות לעומת 25% במרכז ו-18% בשמאל. ראש צוות המחקר, פרופ' תמר הרמן, מזהירה כי "שני הגושים הולכים ומתרחקים בתהליך מסוכן".

פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. הוא מתבסס על סקר רחב היקף ועל סקירה של מדדים בינלאומיים שונים. השנה הוקדש פרק נרחב במדד לנושא השחיתות. נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחנות הפוליטיים בתפיסת השחיתות, ביחס לשחיתות ובחשיבות שהם מייחסים לה.

רק קרוב למחצית מהישראלים (47%) סבורים כאמור שההנהגה בישראל היא מושחתת. זוהי ירידה לעומת 55% שחשבו שהנהגת המדינה מושחתת ב-2106. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה חושבים כך רק מיעוט ולעיתים מיעוט קטן: 15% בלבד ממצביעי הבית היהודי, 23% בליכוד, יהדות התורה - 37%, כולנו - 38% וש"ס - 40%. זאת לעומת רוב גדול בקרב מצביעי האופוזיציה: מרצ - 78%, הרשימה המשותפת - 67%, המחנה הציוני - 67% ויש עתיד - 58%.

הפגנה נגד השחיתות בכיכר הבימה (ארכיון) צילום: מוטי קמחי

רק 37% מהציבור ענו בחיוב לשאלה "האם כדי להגיע לצמרת בישראל חייבים להיות מושחתים?". גם זו ירידה משמעותית לעומת השנים הקודמות. גם במקרה זה הדבר קשור להבדלים בין מצביעי הימין והשמאל. שני שליש ממחנה הימין לא הסכימו עם אמירה זו, לעומת 55% ממצביעי המרכז והשמאל שהסכימו איתה. 42% מהישראלים סבורים כי חקירות השחיתות מוגזמות ו-57% סבורים שהן אינן מוגזמות. במחנה הימין 55% סבורים שהחקירות מוגזמות לעומת 25% במרכז ו-18% בשמאל.

54% לא יושפעו בהצבעתם מהחקירות לשחיתות

רוב הישראלים (54%) אומרים שחקירות לא ישנו את הסיכוי שיצביעו למפלגה שראשיה נחקרים בחשד לשחיתות (38%) או שיגדילו את הסיכוי (18%). רק 42% אומרים שהסיכויים יקטנו. בקרב מצביעי הבית היהודי (51%), הליכוד (55%), ש"ס (56%), ויהדות התורה (70%) הרוב הצהירו כי לא ישנו את הצבעתם בעקבות חקירות של בכירים במפלגה לה הם מתכוונים להצביע.

54% מהישראלים מסכימים עם האמירה שישראל היא לא דמוקרטיה אמתית משום שקבוצה קטנה של עשירים משפיעה על השלטון, כך שהוא מקבל החלטות לטובתם ונגד האנשים הפשוטים. עם זאת מצביעי השמאל (65%) והמרכז (60%) מסכימים עם אמירה זו בשיעורים גבוהים יותר ממצביעי הימין (45%).

יוחנן פלסנר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה צילום: אלכס קולומויסקי

עם זאת, שיעור הסבורים שהמתח בין עשירים לעניים בישראל הוא חזק ירד משמעותית בשנים האחרונות, מ-56% בשנת 2012 שסברו כך, ל-39% בלבד שסבורים כך כיום. בהמשך לכך, רק 5% מהישראלים סבורים שמתח זה הוא החזק ביותר בחברה הישראלית. למעשה, מבין חמשת המתחים שבוחן מדד הדמוקרטיה, המתח בין עשירים לעניים הוא המתח החלש ביותר ביחד עם המתח בין מזרחים לאשכנזים. כלומר, נראה שהשפעת מחאת האוהלים ב-2011 פגה כליל.

סיבה אפשרית לכך: במדד 2018 נמשכה מגמת השיפור בהערכת כלל הציבור את מצבה הכללי של המדינה - 53% סבורים שהמצב טוב או טוב מאוד, 29.5% שהוא "ככה-ככה" ורק 16% סבורים שהמצב רע או רע מאוד. ברמה האישית 80% מכלל הציבור מצהירים שמצבם טוב או טוב מאוד, עליה של 14% בתוך 5 שנים. רוב גדול בציבור גם גאים בהיותם ישראלים (81.5%).

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר ש"חייבים לשקם את האמון בין שמאל לימין". פלסנר אמר ש"שני הגושים מפרשים את מהות הדמוקרטיה בצורה שונה והפערים בין התפיסות הולכים ומתרחבים". לדעתו, "לקבוצה גדולה של ישראלים, המשייכים את עצמם למרכז, יכול להיות תפקיד חשוב בהגדרת מכנה משותף ומגבש בין תפיסות העולם המתרחקות".