דרעי לא למד כלום, בפוליטיקה זה לא משנה

המשטרה ורשות המסים המליצו אתמול (ג') להעמיד לדין את שר הפנים אריה דרעי על ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון שיבוש הליכי משפט ומסירת תצהיר כוזב למבקר המדינה ויו”ר הכנסת. בהתאם לכך, תיק החקירה יעבור בימים הקרובים לפרקליטות מחוז ת"א לבחינה. לא ניתן לדעת מה תחליט הפרקליטות, אבל דבר אחד ברור כבר עתה - ש"ס, המפלגה שבראשה דרעי עומד, לא תאבד קול אחד בגלל האפשרות שהוא יועמד לדין.

לפני 19 שנים, ב־1999, רצה ש"ס לבחירות אחרי הרשעתו של דרעי בקבלת שוחד. בניגוד מוחלט לציפייה שהיתה בציבור, לא רק שש"ס לא איבדה חלק מעשרת המנדטים שלה, אלא שהיא הגדילה את כוחה ל־17 מנדטים - ההישג האלקטורלי הגדול בתולדותיה. את הקרדיט יש לזקוף לזכות דרעי שהוביל קמפיין שכותרתו "אני מאשים" שהציג אותו כנרדף פוליטי.

גם הפעם ש"ס לא צפויה להינזק. ראשית, מדובר בעבירות מס ולא בשוחד. בציבור החרדי מייחסים מעט מאוד חשיבות, אם בכלל, לעבירות מס, והאמת היא שגם בציבור הכללי לא ממש מתרגשים מהן.

לעומת זאת, ספק אם ש"ס תרוויח הפעם מהפרשה הפלילית. דרעי, בניגוד למנהגו בשנות התשעים ובניגוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, לא תוקף את רשויות החוק ולא טוען לרדיפה. גם הכריזמה שלו פחתה. אז הלכו אחריו המונים. אין לו את זה יותר.

בבחירות האחרונות שנערכו ב־2015 ש”ס התרסקה מ־11 מנדטים ל־7 מנדטים. מנדט אחד או שנים הלכו לרשימת יחד של אלי ישי. את הנזק הגדול באמת גרמו מותו של מנהיג המפלגה הרב עובדיה יוסף והתדמית ההולכת ומתחרדת של המפלגה. לכן בבחירות לרשויות המקומיות בחודש שעבר ש"ס השתמשה בתמונות של הרב עובדיה כאילו המרן המנוח עדין בחיים.

יש גם גורם כלכלי שפוגע בש"ס - צמיחת מעמד הביניים המזרחי. לציבור הזה אין צורך במפלגת מחאה כשהוא משולב כל כך טוב בחברה הישראלית ובמפלגת השלטון, הליכוד. חלק מהסקרים חוזים לש”ס 5-6 מנדטים במקרה הטוב. סקרים אחרים חוזים לה 4 מנדטים - נתון שמתנדנד על גבול אחוז החסימה. אחת הסיבות לכך היא שהמפלגה מסתמנת כמפלגה חרדית, ובכך היא מאבדת את האוכלוסייה הדתית והמסורתית.

מדוע בש"ס חשים באופטימיות?

ובכל זאת, אחרי הבחירות לרשויות המקומיות בש"ס אופטימיים, שכן בבחירות המקומיות הצביעו לה 270 אלף איש - 20 אלף יותר ממספר המצביעים שלה בבחירות האחרונות לכנסת. מספר המצביעים הזה אמנם כולל רשימות משותפות עם מפלגות אחרות, אבל לא כולל כ־50 אלף קולות שש"ס מקבלת בכנסת ביישובים הערביים (שבהם ש"ס לא מתמודדת בבחירות המקומיות) ובהתיישבות (שבהן היו בחירות רק לראשות המועצה). כמו כן, בש"ס מזכירים שהסקרים תמיד העריכו בחסר את כוחה של המפלגה. זה היה נכון ברוב מערכות הבחירות אבל לא בבחירות האחרונות שבהן היא דווקא קיבלה פחות מהתחזיות.

בכיר בש"ס נהג לומר שנים ארוכות ש"אנחנו צריכים יו"ר פחדן". זו כנראה גם היתה דעתו של הרב עובדיה יוסף, שב־1999 הדיח את דרעי למרות ההישג הגדול בבחירות ומינה במקומו את אלי ישי שמעולם לא הסתבך בפלילים.

הקימה הפוליטית לתחייה של דרעי אחרי שישב בכלא על שוחד ועבר את כל תקופת הקלון מחוץ לפוליטיקה היא אירוע חריג מאוד. בדרך כלל מנהיגים פוליטיים הולכים לכלא בגיל מבוגר מכדי שיוכלו לחזור. בדרך כלל כשהם מסיימים את תקופת הקלון, לא נותר להם כוח פוליטי.

על רקע זה אחת השאלות במערכת הפוליטית היא איך הוא נתן לעצמו להסתבך שוב. ליועץ המשפטי המנוח של ש"ס עו”ד דוד גלס היה פתגם שיכול לענות לשאלה: "יש מאה טעמים למה לא לשתות ויסקי, אבל הטעם של הוויסקי טוב כל כך".

במשך שש שנים שבהן התנהל משפט השוחד נגד דרעי הוא היה יו"ר ש"ס אבל לא כיהן כשר. ישי ניצל את התקופה הזו כדי לכבוש את מקומו של דרעי אצל הרב עובדיה יוסף ולהשתלט על המפלגה. אם דרעי ייאלץ שוב לעזוב את משרד הפנים, הוא יאבד את מקור הכוח העיקרי שלו. לא ברור איך הוא יצליח לשלוט במפלגה. הרבה תלוי בשאלה כמה הוא יצליח למלא את הרשימה הבאה לכנסת באנשיו.

ולמרות הכל, אם יש דבר אחד שאפשר להמר עליו, זה שדרעי לא הולך לשום מקום. הוא אולי יאמר שנמאס לו ויאיים בפרישה, אבל דרעי הוכיח שוב ושוב שהפוליטיקה היא סם החיים שלו. הדבר היחיד שיכול להוציא אותו ממנה הוא פסק דין עם קלון.