פרשנות
אחרי ההמלצות בתיק 4000: מה מחכה לאלוביץ' ובכירי בזק לשעבר בפרקליטות
ההמלצות לגבי אלוביץ' ובכירים נוספים בבזק, בהווה ובעבר, מצטרפות לאלו שהועברו בנוגע לשתי פרשיות בזק שאת חקירתן סיימה הרשות בחודש נובמבר אשתקד. כך, מכלול השיקולים בעד האפשרות לצאת לשימוע בכל הפרשות ביחד הולך וגדל
המלצות המשטרה ורשות ניירות ערך להעמיד לדין את איש העסקים שאול אלוביץ' על עבירות שוחד, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט ועבירות ני"ע בתיק 4000, מצטרפת לשתי המלצות נוספות שהועברו כבר לפני שנה לפרקליטות - להעמידו לדין על עבירות של קבלת דבר במרמה ועבירות דיווח לפי חוק ני"ע.
בשתי הפרשיות שאת חקירתן סיימה הרשות בחודש נובמבר אשתקד - וזכו לשם "170 מיליון" ו"החפרפרת" - צפויה הפרקליטות להגיש כתבי אישום בכפוף לשימוע נגד אלוביץ' ובכירים נוספים לשעבר בקבוצת בזק. זאת, בין היתר, לאחר שהרשות אספה די ראיות שמספקות - לדעת מקורבים לתיק - סיכוי סביר להרשעה של המעורבים בביצוע עבירות מרמה ודיווח.
- ההמלצה: להעמיד לדין את נתניהו על ביצוע עבירות שוחד
- שמונה שנים וחצי לאחר הרכישה - אלוביץ' חדל להיות בעל עניין בבזק
עם זאת, לאחר שבמהלך השלמות החקירה שהתבקשו מהרשות נולד תיק חדש - 4000 - בשלב זה מתעכבות ההחלטות לזמן את המעורבים לשימועים לפני הגשת כתב אישום בשתי פרשיות אלה. במשרד המשפטים שקלו אפשרות להפריד בין שני תיקים אלה לתיק 4000, שההחלטה בו תאוחד ככל הנראה עם שני תיקי ראש הממשלה הנוספים (1000 ו-2000). עם זאת, בשלב זה טרם התקבלה החלטה.
החוט המקשר בין שתי פרשיות בזק לתיק 4000 הוא חשדות כבדים להתנהלות מרמתית לכאורה של המעורבים מול שוק ההון, מול מוסדות החברה ומול משרד התקשורת. מלבד אלוביץ', החשודים המרכזיים בפרשיות הם מנכ"לית בזק הפורשת, סטלה הנדלר; מנכ"ל yes לשעבר, רון איילון; מזכירת החברה לשעבר, לינור יוכלמן; ודירקטורים לשעבר בבזק, כגון בנו של אלוביץ' אור, ויד ימינו בקבוצת יורוקום, עמיקם שורר.
כפי שפורסם היום, גם את הנדלר, שורר ואור אלוביץ' המליצה המשטרה להעמיד לדין בתיק 4000, ועניין זה משתלב במכלול השיקולים לצאת לשימוע בפרשיות בזק ביחד עם תיקי ראש הממשלה. את התיקים מלווה כיום צוות של ארבעה פרקליטים ממחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), בראשות מנהלת המחלקה עו"ד יהודית תירוש-גרוס.
מה עוד מחכה לבכירי בזק לשעבר בפרקליטות? פרשיית בזק הראשונה בה נמצאה תשתית ראיות עוסקת בהוצאה במרמה של 110 מיליון שקל, מתוך 170 מיליון שקל אפשריים מקופת בזק, כתמורה נוספת לאלוביץ' על מכירת מניותיו ב-yes בעסקת בעלי עניין משנת 2015. מרמה זו התאפשרה בזכות מניפולציות חשבונאיות שונות שביצעו בכירים בחברה, בתמורה לבונוסים ולקידום.
הפרשייה השנייה עוסקת במרמה של הוועדות הבלתי תלויות שהקימה בזק בכדי לאשר עסקאות בעלי עניין שבהן חפץ אלוביץ'. זאת, תוך הדלפה של מידע עסקי רגיש לצד השני בעסקאות. מדובר בעסקת בזק-yes ובעסקת חלל תקשורת-yes, שהיו שוות לאלוביץ' כשני מיליארד שקלים סה"כ.
מדובר בשתי פרשיות חמורות שנחקרו במהירות וביעילות ברשות ני"ע, אלא שהמצב שנוצר גורם לכך שהמשקיעים בשוק ההון ייאלצו להמשיך ולהמתין עד שהפרקליטות תפעל למצות את הדין עם מי שלשיטתה פגע באמונם.